כנס מולטידע 2023 התחיל בהרצאה : חדשנות בעידן הבינה המלאכותית של ד"ר יניב לויתן, בה צויינו אפליקציות שיש להן יכולת לייצר טקסטים ותכנים לבלוגים ובכך למעשה להחליף את כותבי התוכן לאתרים. אפליקציה כזאת היא:
ChatGptכלי זה הוא טקסטואלי, מייצר טקסטים, ובטקסטים יכולה להתעורר בעייה של אמינות : מידע שנלקח ממקורות לא אמינים באינטרנט ופייק ניוז.
בעיית הפייק ניוז בולטת באפליקציות שמפיקות תמונות, כי הן מאפשרות הפקת תמונה של אדם במקום שהוא לא היה בו או בסיטואציה שהוא לא היה בה.
תוכנה כזאת היא : Midjourny
תוכנות כאלה יכולות לייצר תמונות של אנשים במצבים שהם לא היו בהם, כמו תמונות פייק ניוז של דונלד טראמפ במעצר.
במושב הראשון בהנחיית יותם שווימר, על עידוד קריאה לנוער, השתתפו הסופרת מאירה ברנע-גולדברג, כותבת סדרת הספרים המצליחה, כראמל, ומנהל ספריית בית-שאן ערן מוסקוביץ'.
מאירה דיברה על הצלחת סדרת הספרים כראמל, שמכרה יותר מחצי מיליון עותקים, על סדרת הטלוויזיה שפירסמה את הספר בקרב ילדים שלא היו קוראי ספרים, אך הצפייה בטלוויזיה גרמה להם לרצות לקרוא את הספרים ולרכוש אותם.
היא סיפרה גם על הקשר שלה עם הקוראים באמצעות קהילה בפייסבוק, כתיבת מכתבים בכתב ידה לקוראים, ומפגשים בבתי ספר.
ערן מוסקוביץ' דיבר על פעילות בני נוער מתנדבים בספרייה, שמתחברים לספרייה דרך הפעילות שלהם כחלק מצוות הספרייה.
מושב נוסף בהנחיית יותם שווימר על צנזורה בספריות עסק בבעיה שבנות מתבגרות מבקשות ספרים לקרוא ספרים אירוטיים, שלא מתאימים לגילן, ולפעמים גם לא לאופי היישוב הדתי שבו נמצאת הספרייה, והספרניות צריכות להחליט האם לרכוש את הספרים האלה ולאפשר לנוער גישה אליהם.
המנחה הזכיר את שבוע הספר, שבו ניגשו נערות רבות אל דוכני ההוצאות האירוטיות, בעוד המוכרים בדוכנים האחרים מביטים בהם בקנאה.
ראיתי את המחזה הזה באחד מהימים של שבוע הספר, בתל-אביב במתחם שרונה.
למקום הגיעה קבוצה גדולה של נערות, ועמדו בתור ארוך ליד השער, עוד לפני הפתיחה של המתחם.
זה היה נראה למתבונן מהצד כמו פעילות של בית ספר או תנועת נוער, אך קבוצת הבנות באה מטעם עצמן, והמטרה כפי שראיתי אחר כך, להגיע לדוכני ההוצאות האירוטיות.
כשראיתי אותן שם הבנתי שמתפתחת תרבות קריאה של נוער מחוץ לספריות, הספריות לא יכולות לעודד קריאת ספרות אירוטית בקרב נערות.
נערות רוכשות ספרות כזאת בעצמן, ומפיקות סרטוני טיקטוק כדי להמליץ עליהם.
מתפתחת פה תרבות קריאה והמלצות על ספרים ללא קשר לספריות.
היום השני של הכנס נפתח בהופעה מהנה מאוד של יאיר ניצני.
הוא סיפר בהומור רב על ילדותו, על להקת תיסלם, על המוסיקה הישראלית ושיתף בכמה שירים גם את הקהל.
נהנתי מאוד מההופעה.
לאחר ההופעה התקיים מושב על פעילות הספרייה הלאומית , שעסק באוסף הספרייה ובבעיות שעולות בקיטלוג ספרי יהדות.
אוסף הספרים של הספרייה הלאומית מורכב מספרים שהגיעו כתרומות, עותקי חובה, ורכש של ספרים מחו"ל.
בקיטלוג ספרי יהדות ישנים ונדירים נתקלים בבעיות של זיהוי הפריט, מכיוון שחלק מהספרים מגיעים ללא כריכה.
כדי לזהות אותם נעזרים במאגרים כמו:
לאחר המושב וארוחת הצהריים התקיימה מליאה מרגשת מאוד על אלימות נשים בהשתתפות שירה איסקוב ולילי בן-עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל שנרצחה על ידי בן זוגה.
בתחילת המליאה הקרינו סרטון מרגש מאוד שהופק בכלי של בינה מלאכותית , סרטון שבו מופיעה מיכל סלה ז"ל, ומספרת את סיפור הרצח שלה.
זו דוגמה ליכולת של הבינה המלאכותית לייצר מייצג שלא יכול להתקיים במציאות, אך הוא נעשה למטרה טובה וחשובה, לעורר את המודעות של הציבור ולזעזע אותו מתופעת האלימות נגד נשים.
לילי בן עמי דיברה על המקרה של רצח אחותה, מיכל סלה, שלא קדמו לו מעשי אלימות, אך היום היא יודעת שהיו סימנים שאם היו ערים להם, ניתן היה למנוע את הרצח.
בעקבות הרצח הוקם פורום מיכל סלה, שמטרתו למנוע אלימות נגד נשים ולמנוע את הרצח הבא.
.
במליאה דיברה גם שירה איסאקוב, שחייה ניצלו בנס, לאחר שבעלה הכה אותה באכזריות, והיא הגיעה לבית החולים במצב של סיכויי הישרדות נמוכים מאוד.
היא סיפרה על היחס האלים מצד בעלה, וגם על הבירוקרטיה איתה נאלצה להתמודד בגלל שלמרות שהוא פושע, הוא אביו של בנם, והיא הייתה זקוקה להסכמתו בנושאים כמו חיסון לילד.
בנוסף למאבק להשתקם מניסיון הרצח שעברה, היא היתה צריכה להתמודד גם עם בירוקרטיה משפטית.
המושב האחרון בו הייתי היה מושב שעסק בפודקאסטים.
המרצה זיו הרמלין-ש"דר, מגיש פודקסט "דיסני-פורמציה", דיבר על ההיסטוריה של הפודקאסטים, תחילתם בשנים 2004-2005, והביא דוגמאות של פודקאסטים בולטים בחו"ל ובארץ בנושאים שונים.
מבין הפודקאסטים שהוא ציין משכו את תשומת ליבי הפודקאסטים הבאים:
חיים בספר - פודקאסט המלצות ודיונים על ספרי ילדים, מוגש על ידי דניאל לוברזון ולו פרנקל רבי, ילדים בני עשר.
יש להם הסכת שכולל ריאיון עם הסופרת מאירה גולדברג ברנע. החזיר אותי למושב הראשון שבו השתתפה ודיברה על סדרת כראמל ועל הקשר עם הקוראים. זה גם החזיר אותי למחשבות על פעילות של עידוד קריאה שמתבצעת מחוץ לספרייה על ידי מי שמייצג את קהל היעד.
כל פרק מפגיש את המאזינים עם פריט מארכיון הספרייה הלאומית שיש מאחוריו סיפור מעניין שקשור לתרבות ולהיסטורה של עם ישראל ומדינת ישראל.
מגוון תוכניות להאזנה לילדים בנושאים שונים: היסטוריה, ספרות, טבע, מדע ועוד.
בכל פרק מביאים סיפור שעומד מאחורי שיר אחד. המחברים והמבצעים מדברים על ההיסטוריה של השיר.
יש גם ספר באותו שם :
