קריאת הספר: מיליי : מהפכה בהפתעה בעזרת הבינה המלאכותית

 אני נמצאת בשלב מתקדם של קריאת הספר: מיליי : מהפכה בהפתעה / ניקולס מרקס ומרסלו דוקלוס, ספר שאינו קל לקריאה כי הוא כולל מושגים מתחום הפילוסופיה של הכלכלה, שלא מובנים למי שאין לו רקע בתחום.

ביקשתי מיישומים של הבינה המלאכותית : Claude  ו- ChatGpt לכתוב ביקורת על הספר, להסביר מושגי מפתח שמופיעים בו ולשלבם בביקורת על הספר.

הביקורת של Claude: 

סקירת ספר: מיליי – המהפכה שלא ראו אותה מגיעה

Milei: La revolución que no vieron venir

מאת: ניקולאס מארקז ומרסלו דוקלוס | הוצאת Hojas del Sur, 2024

בעולם שנדמה לרבים שמסלולו הפוליטי כבר ידוע ומוכרז מראש, הגיח חאבייר מיליי מהשוליים של הבמה הארגנטינאית כטלטלה של ממש. הספר "מיליי – המהפכה שלא ראו אותה מגיעה" מאת ניקולאס מארקז ומרסלו דוקלוס מציע לקוראים מסע קולח ומרתק להבין כיצד כלכלן עם שיער מסורבל, אנרגיה של רוקר ושפה שאינה מרגישה שייכת לפוליטיקאי מסורתי, הפך לנשיא ארגנטינה – ולסמל של גל שמרני-ליברטרי עולמי.

על מה הספר?

הספר אינו ביוגרפיה קלאסית – הוא שילוב של פורטרט אישי, ניתוח פוליטי והסבר אידיאולוגי. המחברים עוקבים אחרי מיליי מתחילת דרכו כאקדמאי וכפרשן כלכלי בטלוויזיה הארגנטינאית, דרך כניסתו הסוערת לפוליטיקה, ועד לניצחונו המפתיע בבחירות הנשיאותיות של 2023.

מה שמייחד את הספר הוא ניסיונו של הדוּאֶט מארקז-דוקלוס לא רק לספר את הסיפור, אלא להסביר את ה"למה". הם מציגים את מיליי כנביא של האסכולה האוסטרית לכלכלה – גישה שמדגישה את חופש השוק, מתנגדת נחרצות להתערבות ממשלתית ורואה במס ובבנק המרכזי כלים לגזל לגיטימי. הספר מנסה לגשר על הפער בין האיש המסקרן שמופיע על המסך לבין ההגות הפילוסופית-כלכלית המורכבת שעומדת מאחוריו.

הספר פונה הן לתומכיו של מיליי – שיוכלו להעמיק את הבנתם את מנהיגם – והן למתנגדיו, שיוכלו לראשונה להבין ברצינות ובדיוק את המסגרת הרעיונית שמאחורי הקעקועים, הצעקות ומחרחרי-הסערה. כפי שכותב מארקז בראיון: "מיליי אינו שינוי ממשלה בלבד – הוא שינוי עידן."

מושגי מפתח להבנת הספר

הספר עמוס במינוחים שעלולים לבלבל את הקורא שאינו מגיע עם רקע פוליטי-פילוסופי. הנה ארבעת המושגים המרכזיים שכדאי להכיר לפני שנכנסים לעומק:

 ליברליזם (Liberalism)

ליברליזם קלאסי הוא התפיסה שלפיה חירות הפרט היא הערך הפוליטי הגבוה ביותר. ליברלים קלאסיים מאמינים בזכויות אזרחיות, שוק חופשי, שלטון חוק, והגבלת סמכויות הממשלה. חשוב להבין: במאה ה-20 המושג 'ליברל' קיבל משמעויות שונות בצפון אמריקה (שם הוא מזוהה לעיתים עם שמאל) לעומת אירופה (שם הוא נותר קרוב לשוק חופשי ופחות ממשלה). מיליי עצמו מגדיר את עצמו כ'ליברל-ליברטרי' – כלומר, הוא לוקח את הליברליזם הקלאסי ומרחיק אותו עוד יותר לכיוון החופש המוחלט של הפרט מהמדינה.

 ליברטריאניזם (Libertarianism)

הליברטריאניזם הוא גרסה קיצונית יותר של הליברליזם הקלאסי. הליברטריאן מאמין שהפרט הוא בעלים מלא של עצמו וגופו, ושכל פעולה שאינה פוגעת בזכויות אחרים – לגיטימית לחלוטין. המדינה, לשיטתם, צריכה להיות מינימלית ביותר: להגן על רכוש פרטי, לאכוף חוזים ולמנוע אלימות – ותו לאו. ליברטריאנים מתנגדים לכל מס מעבר לנדרש, לפיקוח ממשלתי כלכלי ולרווחה ממלכתית. מיליי נמנה עם הזרם הזה: הוא מכנה את גביית המיסים "גניבה לגיטימית" ורואה בבנק המרכזי כלי שפוגע בעניים.

 אנרכו-קפיטליזם (Anarcho-Capitalism)

זהו הזרם שאליו מיליי משתייך באופן פורמלי, לפחות מבחינה תיאורטית. האנרכו-קפיטליזם גורס שניתן – ואף רצוי – לבטל את המדינה כולה ולהחליפה בשוק חופשי בלבד. שירותים כמו משטרה, בתי משפט ואפילו צבא יסופקו על-ידי חברות פרטיות שמתחרות על לקוחות. הרעיון מבוסס על הפילוסוף מוריי רות'בארד, שפיתח את ה"אוסטריאניות" לכלל ביטול מוחלט של הכפייה הממשלתית. מיליי מציג עצמו כאנרכו-קפיטליסט, אם כי בפועל, כנשיא ממשלה, הוא פועל כמינרכיסט – מי שרוצה מדינה קטנה מאוד אך לא אפסה.

 אנרכו-סוציאליזם (Anarcho-Socialism)

אנרכו-סוציאליזם הוא הקצה ההפוך של הספקטרום. אנרכיסטים-סוציאליסטים גם הם רוצים לבטל את המדינה – אך מסיבות שונות לגמרי מהאנרכו-קפיטליסטים. הם סוברים שהרכוש הפרטי הוא שורש הדיכוי, ומבקשים לארגן את החברה על בסיס קהילות שוויוניות, שיתופיות ואוטונומיות, ללא היררכיות ממשלתיות או כלכליות. ידועים בזרם זה: מיכאיל בקונין ופיוטר קרופוטקין. מיליי מתנגד נחרצות לתפיסה זו ורואה בה גרסה של קולקטיביזם – האויב האידיאולוגי שלו.

טבלת השוואה קצרה:  ליברליזם = חירות + מדינה מוגבלת | ליברטריאניזם = חירות מרבית + מדינה מינימלית | אנרכו-קפיטליזם = אין מדינה + שוק חופשי מלא | אנרכו-סוציאליזם = אין מדינה + אין רכוש פרטי.

הערכה כללית

הספר נכתב בבירור מתוך הערצה למיליי, ואין בו ניסיון לאיזון ביקורתי. מי שמחפש ניתוח ספקני או אלטרנטיבי עלול להרגיש שמדובר בחיבת אוהד מלוהב. עם זאת, דווקא בשל כך הוא שימושי: הוא מאפשר להבין את מיליי מבפנים – כפי שהוא ותומכיו רואים את עצמם.

חוזקו הגדול של הספר הוא הנגשת הרעיונות. מארקז ודוקלוס מצליחים לקחת תיאוריות כלכליות ופילוסופיות מורכבות ולהפוך אותן לסיפור נגיש. הם מספרים על הוגים כמו לודוויג פון מיזס, פרידריך הייק ומוריי רות'בארד בצורה שמדרבנת לקרוא יותר – ולא מרתיעה.

בסופו של דבר, בין אם אתם אוהדים של מיליי ובין אם לאו, הספר מספק כלים חיוניים להבנת אחת התופעות הפוליטיות המרתקות של עידננו. בעולם שבו שמות כמו 'ליברטריאני' ו'אנרכו-קפיטליסט' קופצים כותרות אך לעיתים נדירות מוסברים – זהו ספר שמשלים פערים.

המלצה: מומלץ לכל מי שרוצה להבין – ולא רק להתווכח – על מה מדברים

ביקורת והסבר מושגים של ChatGpt:

הספר משתמש במיליי כעוגן די נוח להכניס אליו שלל מושגים אידיאולוגיים, לפעמים כאילו כל ההיסטוריה של המחשבה הפוליטית חיכתה שיגיע ויעשה סדר. בפועל, הוא מערב כמה זרמים שונים מאוד זה מזה — חלקם קרובים, חלקם אויבים מושבעים — ולכן שווה לפרק אותם בלי הרומנטיקה.

---

ליברליזם (Liberalism)

מה זה:
מסורת פוליטית שמדגישה חירויות פרט, שלטון חוק, זכויות אדם וכלכלת שוק (בגרסאותיה הכלכליות). יש “ליברליזם קלאסי” יותר כלכלי, ויש ליברליזם מודרני שמוכן למדינת רווחה.

הקשר למיליי:
מיליי מציג את עצמו כיורש של הליברליזם הקלאסי, כלומר:

• שוק חופשי

• התערבות ממשלתית מינימלית בכלכלה

• דגש על חירות הפרט

בספר הוא מוצג כמי שמנסה “להחזיר” את הליברליזם למצבו המקורי, לפני שהמדינה התנפחה כמו בלון תקציבי עם אגו.

---

ליברטיאניזם (Libertarianism)

מה זה:
גרסה קיצונית יותר של ליברליזם כלכלי-פוליטי. הדגש הוא על חירות אישית כמעט מוחלטת וצמצום דרסטי של המדינה.

עקרונות מרכזיים:

• המדינה היא “רע הכרחי” במקרה הטוב

• חופש כלכלי כמעט מוחלט

• חופש אישי רחב מאוד

הקשר למיליי:
זה הלב האידיאולוגי שלו. בספר הוא מוצג כתלמיד של הכלכלה האוסטרית (הייק, מיזס), שמאמין שהשוק כמעט תמיד פותר בעיות טוב יותר מהמדינה.
הוא לא רק תומך בשוק חופשי — הוא כמעט מתייחס למדינה ככשל שצריך לנקות.

---

מינרכיזם (Minarchism)

מה זה:
עמדה בתוך הליברטיאניזם שטוענת: המדינה צריכה להתקיים, אבל רק במינימום האפשרי.

תפקידים “לגיטימיים” של המדינה:

• ביטחון (צבא/משטרה)

• משפט

• הגנה על זכויות בסיסיות

הקשר למיליי:
זה כנראה הקרוב ביותר למודל שהוא מציג בפועל (לפחות ברמה הרטורית):

• מדינה קטנה מאוד

• קיצוץ שירותים ציבוריים

• הפרטה רחבה

הספר משתמש בזה כדי להראות שמיליי לא בהכרח “אנרכיסט”, אלא מישהו שמוכן להשאיר שלד מדינתי בלבד.

---

אנרכו-קפיטליזם (Anarcho-capitalism)

מה זה:
עמדה קיצונית עוד יותר: ביטול מוחלט של המדינה.

במקום מדינה:

• שירותי ביטחון פרטיים

• משפטים פרטיים

• שוק חופשי בכל תחום

כן, זה הרגע שבו הכלכלה הופכת לסרט מדע בדיוני עם חוזים במקום חוקים.

הקשר למיליי:
בספר הוא מוצג כמי שמושפע רעיונית גם מהכיוון הזה, אבל לא בהכרח מיישם אותו בפועל.
יש סביבו דיון אם הוא:

• מינרכיסט פרגמטי

• או ליברטיאני קיצוני עם רטוריקה אנרכו-קפיטליסטית

הספר נוטה להציג אותו כמי שנע על הציר הזה, אבל בפועל זה יותר “השפעה רעיונית” מאשר תוכנית עבודה.

---

אנרכו-סוציאליזם (Anarcho-socialism)

מה זה:
עמדה שמבקשת גם ביטול מדינה, אבל לא לטובת שוק חופשי — אלא לטובת:

• קואופרטיבים

• ניהול עצמי של עובדים

• שוויון כלכלי

• ביטול היררכיות קפיטליסטיות

בקיצור: בלי מדינה, אבל גם בלי “שוק חופשי אכזרי”.

הקשר למיליי:
כאן אין חיבור אידיאולוגי — להפך.
הספר מציב את זה כרקע מנוגד:

• מיליי = שוק חופשי קיצוני

• אנרכו-סוציאליזם = ביטול קפיטליזם

זה חשוב כי הספר מראה שמיליי נכנס למאבק לא רק מול “המדינה”, אלא מול כל תפיסה קולקטיביסטית של כלכלה.

---

השורה התחתונה (כי אי אפשר לברוח מזה)

הספר בעצם מצייר את מיליי כנקודת מפגש בין שלושה דברים:

• ליברליזם קלאסי (חירות ושוק)

• ליברטיאניזם (מינימום מדינה)

• נגיעות רטוריות של אנרכו-קפיטליזם (ביטול מדינה כחלום קצה)

ומנגד הוא מציב את כל מה שהוא לא:

• מדינת רווחה

• סוציאליזם

• אנרכו-סוציאליזם

אם זה נשמע כמו קרב אידיאולוגי של “מי שונא מדינה יותר חזק” — זה לא מקרי. זה בערך הזירה שהספר מתאר, רק עם הרבה יותר מילים והרבה פחות ספקות ממה שבאמת יש בעולם.

ביקשתי מ ChatGpt שישלב את המושגים בביקורת על הספר. זו תשובתו:

להלן ביקורת משולבת על הספר “Milei: la revolución que no vieron venir”, הכוללת גם הסבר של מושגי היסוד האידיאולוגיים והאופן שבו הספר משתמש בהם כדי לבנות את דמותו של חוויאר מיליי:

---

הספר “Milei: la revolución que no vieron venir” מבקש להציג את חוויאר מיליי לא רק כפוליטיקאי אלא כתופעה רעיונית של ממש. לשם כך הוא נשען על מארג של זרמים במחשבה הפוליטית והכלכלית — חלקם קרובים זה לזה וחלקם מצויים בעימות עמוק — וממקם את מיליי על רצף אידיאולוגי שנע בין ליברליזם קלאסי לבין עמדות קיצון של שוק חופשי רדיקלי.

בבסיס המסגרת עומד הליברליזם, מסורת המדגישה חירויות פרט, שלטון חוק וכלכלה מבוססת שוק. הספר מציג את מיליי כמי שמבקש “להחזיר” את הליברליזם למובנו המקורי, כלומר צמצום התערבות המדינה בכלכלה והגנה על חירות הפרט. בתוך המסגור הזה הוא הופך לדמות מתקנת — מי שמגיע לשקם מסורת שנשחקה על ידי מדינת הרווחה המודרנית.

מכאן הספר מתקדם לליברטיאניזם, גרסה רדיקלית יותר של ליברליזם, שבה חירות הפרט כמעט מוחלטת והמדינה נתפסת כגורם שיש לצמצמו למינימום. כאן מוצג הלב האידיאולוגי של מיליי: אמונה עמוקה בשווקים חופשיים ובהנחה שהמדינה נוטה לעיוותים ולכישלונות מערכתיים. הספר משתמש במסגרת זו כדי להסביר את הרטוריקה החריפה שלו נגד מוסדות המדינה והבנק המרכזי.

בשלב הבא מופיע מושג המינרכיזם, תפיסה שלפיה המדינה צריכה להתקיים אך רק במינימום ההכרחי — ביטחון, משפט ואכיפת זכויות בסיסיות. זהו למעשה המודל הפרקטי ביותר שניתן לייחס למיליי כפי שהוא מוצג בספר: מדינה מצומצמת מאוד, הפרטה רחבה וצמצום שירותים ציבוריים. הספר משתמש במינרכיזם כדי “להרגיע” את הקורא מהחשש שמדובר באנרכיה מוחלטת, ולמקם את מיליי עדיין בתוך מסגרת של מדינה, גם אם רזה במיוחד.

עם זאת, הספר מרחיב גם לכיוון הרדיקלי יותר של אנרכו-קפיטליזם, תפיסה שמבקשת לבטל את המדינה לחלוטין ולהחליפה בשווקים פרטיים של ביטחון, משפט ושירותים. אף שמיליי עצמו אינו מצהיר במפורש על חזון כזה, הספר נוטה להציג אותו כמושפע אינטלקטואלית מהכיוון הזה, בעיקר דרך הכלכלה האוסטרית. בכך הוא מחדד את דמותו כמי שנע על הגבול שבין מינרכיזם פרגמטי לבין חזון קיצוני של שוק טוטאלי.

מול כל אלה מוצבת באופן כמעט סימטרי האנטיתזה של אנרכו-סוציאליזם, תפיסה השואפת לביטול המדינה אך גם לביטול הקפיטליזם, לטובת ניהול עצמי שוויוני של עובדים וקואופרטיבים. הספר משתמש בה כהקשר נגדי שמחדד את מיקומו של מיליי בקצה השני של הספקטרום — לא רק ביקורת על המדינה, אלא גם דחייה של כל מודל קולקטיביסטי.

אולם כאן גם טמונה אחת מנקודות החולשה של הספר: הוא נוטה להשטיח את המורכבות האידיאולוגית ולהציג את כל הרצף הזה כאילו מדובר במדרון אחד ברור שמוביל בהכרח אל מיליי. בפועל, ליברליזם, ליברטיאניזם, מינרכיזם ואנרכו-קפיטליזם הם זרמים שונים מאוד, עם מחלוקות פנימיות עמוקות, והמעבר ביניהם אינו רציף או טבעי כפי שהספר לעיתים מרמז.

בנוסף, המסגור האידיאולוגי משמש את הספר לא פעם ככלי נרטיבי שמציב את מיליי כ“מהפכה בלתי נמנעת” מול מערכת פוליטית כושלת. זה יוצר קריאה מגויסת יחסית: פחות ניתוח ביקורתי של מדיניות קונקרטית, ויותר בניית סיפור רעיוני על קריסת הסדר הישן ועליית שוק חופשי רדיקלי כפתרון.

בסיכומו של דבר, הספר יעיל מאוד להבנת האופן שבו תומכיו של מיליי ממקמים אותו בתוך מסורת אינטלקטואלית של ליברליזם רדיקלי. הוא מצליח להנגיש מושגים כמו ליברטיאניזם ומינרכיזם ולהראות כיצד הם מתורגמים לשפה פוליטית עכשווית. אך כחיבור פרשני הוא נוטה לאחד בין זרמים שונים לכדי נרטיב אחד, ובכך לעיתים מפספס את המורכבות האמיתית של המפה האידיאולוגית שהוא עצמו מציג.

הספר: מיליי : מהפכה בהפתעה / ניקולס מרקס ומרסלו דוקלוס. יצא לאור בעברית בשנת 2026 בהוצאת סלע מאיר.

אתרי אינטרנט לילדים: מוסיקה, הצגות, סיפורים, הסכתים, מידע, משחקים ועוד

 הפילהרמונית לילדים אונליין – לצפות מהבית:

https://tinyurl.com/3znutxxy

האופרה הישראלית לילדים:

https://www.israel-opera.co.il/?CategoryID=1229

התזמורת הסימפונית חיפה – מיץ פטל:

https://www.youtube.com/watch?v=wRlw5aQ2Psw

כאן חינוכית – הסכתים לילדים:

https://tinyurl.com/2d5mzm4u

קק"ל חינוך וקהילה – משחקים:

https://tinyurl.com/jckpmrxm

משפחה – זמן סיפור:

https://tinyurl.com/yc6zj4nj

ספר האגדה לילדים:

https://tinyurl.com/43ebzphs

עיניים - פודקאסט:

https://tinyurl.com/c5xay5sd

תיאטרון חיפה – הצגות ילדים לצפייה ללא עלות

https://tinyurl.com/nrvzfuje

תיאטרון אורנה פורת – הצגות לצפייה חופשית:

https://tinyurl.com/yefsmwes

תיאטרון הקרון - קרון עד הבית:

https://tinyurl.com/4vjwuzdf

תופסים פיקוד – אתר פיקוד העורף לילדים:

https://kids.gov.il/oref

בנק ישראל – כסף קטן:

חינוך פיננסי לילדים

https://tinyurl.com/padtu8u5

סנונית – משחקים:

https://www.snunit.k12.il/games

הכנסת – כנסת לילדים:

https://main.knesset.gov.il/pages/knessetkids.aspx

מוזיאון תל-אביב לאמנות – תוכן דיגיטלי ופעילויות מהבית לכל המשפחה:

https://tinyurl.com/2tvmkhzd

עומר ראובני מספר סיפורים – סיפורים לצפייה:

https://tinyurl.com/4a2e56vm

הסוד של מיה – משחקי חשיבה לילדים קטנים:

מנויי רשת ספריות עירוניות חיפה יכולים לקבל גישה לאתר דרך הרשמה לשירות OPENATHENS

https://sodmaya.cet.ac.il/

הספרייה הדיגיטלית הישראלית :

כוללת ספרי ילדים להשאלה על פי זמינות העותק, ספרים דיגיטליים וקוליים בעברית, אנגלית ועוד.

הגישה לשירות היא באמצעות מנוי לספרייה ציבורית.

מנויי רשת ספריות עירוניות חיפה  יכולים באמצעות מספר המנוי להתחבר לשירות זה.

https://tinyurl.com/5n7dth52

 

 

מחשבות על ספרים שמתארים התבוללות וגורל יהודי

ספר אחרון שקראתי : ככה יעשה ליהודי : קריאת השכמה בראי מגילת אסתר / מייקל אייזנברג, מנתח את מגילת אסתר ומעביר ביקורת על גיבוריה, שנתפשים בעיני המחבר כמתבוללים.

הם מתוארים כמתבוללים בגלל השמות האליליים שלהם והימנעותם מפנייה ישירה לה' גם בעת צרה גדולה וסכנת השמדה לעם היהודי.

 השם מרדכי נגזר משמו של האל הבבלי מרדוך, ומקור השם אסתר הוא אשתר,  שם של אלה.

מרדכי שלבש שק ואפר עם היוודע גזרת המן להשמיד את היהודים לא פנה אל ה' לבקשת ישועה כמו גיבורים תנכיים אחרים וגם כשאיים על אסתר שאם לא תפנה אל אחשוורוש, הצלה תגיע ליהודים ממקום אחר ובית אביה יאבד,  גם אז לא הזכיר את שם ה'. שמו של ה' לא מוזכר כלל במגילה.

כשקראתי את הספר ככה יעשה ליהודי התפלאתי מהביקורת הנוקבת שלו על התרחקותם של מרדכי ואסתר מהיהדות כי בקריאת המגילה הסירוב של מרדכי להשתחוות להמן, לבוש שק ואפר כאות אבל והצום של שלושה ימים עליו הכריזה אסתר, נראו לי סימנים של  שמירה על המסורת היהודית.

המחבר רואה בהם סממנים חיצוניים אך לא ביטוי אמיתי לאמונה אמיתית בה'. הם לא זעקו לה' כדי שיושיע אותם ואת עם ישראל.

מרדכי בעיני המחבר היה יהודי מתבולל ששאיפתו להתקדם בארמון המלוכה.

הספר הזה מזכיר לי ספרים אחרים עם גיבורים שהם יהודים מתבוללים, יהודים מהתקופה המודרנית, ששאפו להיטמע באוכלוסייה הלא יהודית אך הגורל היהודי רדף אחריהם.

היהודים האירופאים המתבוללים, גיבורי הספר הפסגה של אהרון אפלפלד, מתוארים כאנשים שבורחים מיהדותם ומתביישים בה. הם הפנימו את הסטריאוטיפ היהודי השלילי שמתאר את היהודים כחלשים פיזית, והתקבצו באתר נופש מיוחד בהרים, שהוקם על ידי יהודי כדי לחזק את גופם מתוך שאיפה להידמות לאיכרים הנוצרים. הם האמינו בעצמם שיש להם מידות רעות יהודיות שעליהם להיפטר מהן.

היהודים האלה ניסו להתרחק מיהדותם כל חייהם, התחתנו עם נוצרים וגידלו ילדים נוצרים, אך בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הם נזרקו ממקומות העבודה שלהם על רקע יהדותם, ולאחר שנפלטו מהחברה הנוצרית הגיעו לבית המלון בהרים.

 .

נזכרתי גם בגיבור הספר מים אדירים של אהרון אפלפלד שיצא לדרך עם סוסיו לכפר של אחיו ומשפחתו בעקבות בשורה רעה שהגיעה אליו, שאחיו ומשפחתו נרצחו בפוגרום.

הוא רצה להתפלל אך התפילה נשתכחה ממנו. הוא לא זכר את תפילות אבותיו.

כל פעם שהוזכר המושג אבות כדי לציין את אבותיו שהיו מגזע יהודי נכחד, עובדי אדמה, יראי שמים, מכובדים מאוד בקרב האיכרים הנוצרים שחיו איתם,  נזכרתי באבות העם היהודי: אברהם, יצחק ויעקב. 

אברהם עזב את מולדתו ויצא לדרך חדשה בעקבות הבטחה אלוהית, ה' היה איתו. יעקב התפלל לה' והוא התגלה לו בחלומו.

האבות נדדו כשהבטחת ה' להפוך אותם לעם גדול מלווה אותם.

לעומתם גיבור הספר מים אדירים יוצא לנדודיו ללא ברכת ה' וללא הבטחה אלוהית לעתיד טוב יותר. הנדודים של האבות בישרו הקמה של עם ואילו נדודיו מסמלים את השמדתו.

הוא יצא מביתו בעקבות בשורת מוות כשהדרך מובילה אותו אל משפחתו המתה וכל מה שנותר לו לעשות הוא להביאם לקבורה.

האבות יצאו לדרך חדשה כדי להקים עם. היחידים הפכו למשפחות, המשפחות הפכו לשבטים והשבטים הפכו לעם.

הגיבור של מים אדירים נותר לבדו לאחר שמתו אבותיו ומתה אשתו ללא צאצאים, ולא נשאר שריד למשפחתו לאחר שמשפחת אחיו נרצחה בפוגרום. 

אם סיפורי האבות מציינים התחלה של עם, סיפורו של גיבור מים אדירים, מציין את סופו.

הספרים שהוזכרו ברשומה:

ככה יעשה ליהודי : קריאת השכמה בראי מגילת אסתר / מייקל אייזנברג

הפסגה / אהרן אפלפלד

מים אדירים / אהרן אפלפד

כנס מולטידע 2023

 כנס מולטידע 2023 התחיל בהרצאה : חדשנות בעידן הבינה המלאכותית של ד"ר יניב לויתן, בה צויינו אפליקציות שיש להן יכולת לייצר טקסטים ותכנים לבלוגים ובכך למעשה להחליף את כותבי התוכן לאתרים. אפליקציה כזאת היא:

ChatGpt

כלי זה הוא טקסטואלי, מייצר טקסטים, ובטקסטים יכולה להתעורר בעייה של אמינות : מידע שנלקח ממקורות לא אמינים באינטרנט ופייק ניוז.

בעיית הפייק ניוז בולטת באפליקציות שמפיקות תמונות, כי הן מאפשרות הפקת תמונה של אדם במקום שהוא לא היה בו או בסיטואציה שהוא לא היה בה.

תוכנה כזאת היא : Midjourny

תוכנות כאלה יכולות לייצר תמונות של אנשים במצבים שהם לא היו בהם, כמו תמונות פייק ניוז של דונלד טראמפ במעצר.

במושב הראשון בהנחיית יותם שווימר, על עידוד קריאה לנוער, השתתפו הסופרת מאירה ברנע-גולדברג, כותבת סדרת הספרים המצליחה, כראמל, ומנהל ספריית בית-שאן ערן מוסקוביץ'.

מאירה דיברה על הצלחת סדרת הספרים כראמל, שמכרה יותר מחצי מיליון עותקים, על סדרת הטלוויזיה שפירסמה את הספר בקרב ילדים שלא היו קוראי ספרים, אך הצפייה בטלוויזיה גרמה להם לרצות לקרוא את הספרים ולרכוש אותם.

היא סיפרה גם על הקשר שלה עם הקוראים באמצעות קהילה בפייסבוק, כתיבת מכתבים בכתב ידה לקוראים, ומפגשים בבתי ספר.

ערן מוסקוביץ' דיבר על פעילות בני נוער מתנדבים בספרייה, שמתחברים לספרייה דרך הפעילות שלהם כחלק מצוות הספרייה.

מושב נוסף בהנחיית יותם שווימר על צנזורה בספריות עסק בבעיה שבנות מתבגרות מבקשות ספרים לקרוא ספרים אירוטיים, שלא מתאימים לגילן, ולפעמים גם לא לאופי היישוב הדתי שבו נמצאת הספרייה, והספרניות צריכות להחליט האם לרכוש את הספרים האלה ולאפשר לנוער גישה אליהם.

המנחה הזכיר את שבוע הספר, שבו ניגשו נערות רבות אל דוכני ההוצאות האירוטיות, בעוד המוכרים בדוכנים האחרים מביטים בהם בקנאה.

ראיתי את המחזה הזה באחד מהימים של שבוע הספר, בתל-אביב במתחם שרונה.

למקום הגיעה קבוצה גדולה של נערות, ועמדו בתור ארוך ליד השער, עוד לפני הפתיחה של המתחם.

זה היה נראה למתבונן מהצד כמו פעילות של בית ספר או תנועת נוער, אך קבוצת הבנות באה מטעם עצמן, והמטרה כפי שראיתי אחר כך, להגיע לדוכני ההוצאות האירוטיות.

כשראיתי אותן שם הבנתי שמתפתחת תרבות קריאה של נוער מחוץ לספריות, הספריות לא יכולות לעודד קריאת ספרות אירוטית בקרב נערות.

נערות רוכשות ספרות כזאת בעצמן, ומפיקות סרטוני טיקטוק כדי להמליץ עליהם.

מתפתחת פה תרבות קריאה והמלצות על ספרים ללא קשר לספריות.

היום השני של הכנס נפתח בהופעה מהנה מאוד של יאיר ניצני.

הוא סיפר בהומור רב על ילדותו, על להקת תיסלם, על המוסיקה הישראלית ושיתף בכמה שירים גם את הקהל.

נהנתי מאוד מההופעה.

לאחר ההופעה התקיים מושב על פעילות הספרייה הלאומית , שעסק באוסף הספרייה ובבעיות שעולות בקיטלוג ספרי יהדות.

אוסף הספרים של הספרייה הלאומית מורכב מספרים שהגיעו כתרומות, עותקי חובה, ורכש של ספרים מחו"ל.

בקיטלוג ספרי יהדות ישנים ונדירים נתקלים בבעיות של זיהוי הפריט, מכיוון שחלק מהספרים מגיעים ללא כריכה.

כדי לזהות אותם נעזרים במאגרים כמו:

מפעל הביבליוגרפיה העברית

Google Books

Hebrew Books

אוצר החכמה 

לאחר המושב וארוחת הצהריים התקיימה מליאה מרגשת מאוד על אלימות נשים בהשתתפות שירה איסקוב ולילי בן-עמי, אחותה של מיכל סלה ז"ל שנרצחה על ידי בן זוגה.

בתחילת המליאה הקרינו סרטון מרגש מאוד שהופק בכלי של בינה מלאכותית , סרטון שבו מופיעה מיכל סלה ז"ל, ומספרת את סיפור הרצח שלה.

זו דוגמה ליכולת של הבינה המלאכותית לייצר מייצג שלא יכול להתקיים במציאות, אך הוא נעשה למטרה טובה וחשובה, לעורר את המודעות של הציבור ולזעזע אותו מתופעת האלימות נגד נשים.

לילי בן עמי דיברה על המקרה של רצח אחותה, מיכל סלה, שלא קדמו לו מעשי אלימות, אך היום היא יודעת שהיו סימנים שאם היו ערים להם, ניתן היה למנוע את הרצח. 

בעקבות הרצח הוקם פורום מיכל סלה, שמטרתו למנוע אלימות נגד נשים ולמנוע את הרצח הבא.

.

במליאה דיברה גם שירה איסאקוב, שחייה ניצלו בנס, לאחר שבעלה הכה אותה באכזריות, והיא הגיעה לבית החולים במצב של סיכויי הישרדות נמוכים מאוד.

היא סיפרה על היחס האלים מצד בעלה, וגם על הבירוקרטיה איתה נאלצה להתמודד בגלל שלמרות שהוא פושע, הוא אביו של בנם, והיא הייתה זקוקה להסכמתו בנושאים כמו חיסון לילד.

בנוסף למאבק להשתקם מניסיון הרצח שעברה, היא היתה צריכה להתמודד גם עם בירוקרטיה משפטית.

המושב האחרון בו הייתי היה מושב שעסק בפודקאסטים.

המרצה זיו הרמלין-ש"דר, מגיש פודקסט "דיסני-פורמציה", דיבר על ההיסטוריה של הפודקאסטים, תחילתם בשנים 2004-2005, והביא דוגמאות של פודקאסטים בולטים בחו"ל ובארץ בנושאים שונים.

מבין הפודקאסטים שהוא ציין משכו את תשומת ליבי הפודקאסטים הבאים:

חיים בספר - פודקאסט המלצות ודיונים על ספרי ילדים, מוגש על ידי דניאל לוברזון ולו פרנקל רבי, ילדים בני עשר.

יש להם הסכת שכולל ריאיון עם הסופרת מאירה גולדברג ברנע. החזיר אותי למושב הראשון שבו השתתפה ודיברה על סדרת כראמל ועל הקשר עם הקוראים. זה גם החזיר אותי למחשבות על פעילות של עידוד קריאה שמתבצעת מחוץ לספרייה על ידי מי שמייצג את קהל היעד.

הסכת הספרנים - הפודקאסט של הספרייה הלאומית

כל פרק מפגיש את המאזינים עם פריט מארכיון הספרייה הלאומית שיש מאחוריו סיפור מעניין שקשור לתרבות ולהיסטורה של עם ישראל ומדינת ישראל.

כאן - חינוכית : הסכתים לילדים 

מגוון תוכניות להאזנה לילדים בנושאים שונים: היסטוריה, ספרות, טבע, מדע ועוד.

כאן - שיר אחד

בכל פרק מביאים סיפור שעומד מאחורי שיר אחד. המחברים והמבצעים מדברים על ההיסטוריה של השיר.

השקעות לעצלנים - פודקאסט על כסף, השקעות והחיים עצמם.

יש גם ספר באותו שם :

השקעות לעצלנים - תמיר מנדובסקי

מחשבות על פוליטיקה ואירגוני עובדים ועל הספר : כסף של אחרים / הלל גרשוני

 נזכרתי בספר כסף של אחרים : מיתוסים על כלכלה וסביבה שכולנו משלמים עליהם ביוקר / הלל גרשוני,  בעקבות השביתה הפוליטית שהוכרזה היום על ידי ההסתדרות.

בספר יש פרק שעוסק בוועדי עובדים, שלטענת המחבר , מייצגים את העובדים החזקים במשק ולא את החלשים.

הוא טוען שהטייקונים האמיתיים הם ועדי העובדים המונופוליסטיים שיכולים לשבש את החיי תושבי המדינה באמצעות השביתות שלהם: הם מסוגלים לחסום את התחבורה, לסתום את דרכי הכניסה למדינה והיציאה ממנה, לשבש את האפשרות לשלוח חבילות ומכתבים ממקום למקום, לפגוע בחינוך הילדים ואף לפגוע בשירותים חיוניים כמו מים וחשמל. (עמ' 143 - 144).

שיבוש היי התושבים שהוא מתאר, מזכיר לי את המצב בזמן האחרון, בעקבות ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, שמגובות על יד המשטרה שמאפשרת את חסימת הכבישים.

המחבר עושה השוואה בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי וטוען שבשוק הפרטי לעובדים אין אינטרס להיאבק במעביד כי הם לא מעוניינים לפגוע ברווחים שלו, שהם מקור השכר שלהם. 

לעומת זאת במגזר הציבורי הוועדים חזקים מאוד , כי השכר של העובדים לא תלוי ברווחיות העסק , ולכן העובדים מוכנים לשבות.

הוועדים החזקים ביותר הם הוועדים של המונופולים כמו חברת החשמל והנמלים.

כשעובדי חברת החשמל שובתים, אין לציבור חברת חשמל חלופית, ולכן הוא שבוי בידיים שלהם וכך גם בידיים של וועדי הנמלים.

המחבר מביא דוגמאות של הסכמי שכר שנחתמו עם ועדים של נמלים:

הסכם שנחתם בינואר 2020 עם ועד עובדי נמל חיפה, שבו 200 עובדים יקבלו מענק פרישה של 2.7 מיליון שקל לעובד, לא כולל פנסיה. 

עובדי נמל אשדוד קיבלו בונוסים בסך של כ 25,000 שח לעובד בשנת 2015. נתב בנמל אשדוד הרוויח בשנת 2016,

 98,244 שח בחודש.

הסכמי השכר הגבוה מאוד והבונוסים הגבוהים מגיעים לאחר שביתות שמארגנים וועדי העובדים, שביתות שמשבשות את פעילות המשק ופוגעות בציבור.

בעקבות שביתה בשנת 2011 הרופאים השיגו תנאים מפליגים ויש ביניהם שיאני שכר כמו רופא מומחה בהדסה שהרוויח 253,000 שח בחודש (עמ' 148). זהו שכר שמשולם מכסף ציבורי לעובד אחד.

אלופי השכר במשק הם עובדי הרפואה, הנמלים, חברת החשמל והתעשייה האווירית, עם משכורות גבוהות במיוחד ובונוסים לרוב.

השכר הגבוה, שניתן בלי שום קשר לביצועים, תלוי בלחצים של וועדי עובדים.

המחבר טוען שוועדי העובדים המונופוליסטיים הם הטייקונים האמיתיים כי הם שולטים במשק ויש להם שליטה רבה גם בפוליטיקה ובכנסת.

כשקראתי את הספר היתה לי הסתייגות מהביקורת המוחלטת שלו על וועדי עובדים, אך עכשיו כשאני רואה שההסתדרות נרתמת למאבק פוליטי שמטרתו להפיל את הממשלה, וכופה על עובדים במשק לשבות למען מטרה זו, אני חשה שאני מסכימה איתו.

גרשוני, הלל, כסף של אחרים : מיתוסים של כלכלה וסביבה שכולנו משלמים עליהם ביוקר, ירושלים: סלע מאיר, 2022

דמויות ספרותיות של נשים ובנות : מחשבות על הספר : היידי / יוהנה ספירי

 יום האשה הבינלאומי גורם לי להיזכר בכמה דמויות ספרותיות נשיות , אך לא בהקשר הנשי שלהן אלא בשייכות המעמדית שלהן.

מדי פעם אני חושבת על דמותה של היידי ועל חייה, כפי שהם מתוארים בגרסה המלאה שיצאה לאור בסדרת הרפתקה - סופרים מתרגמים קלאסיקה, מודן, 2020.

בספר מתוארות נשים ממעמדות שונים : היידי ודודתה העניות, סבתו ואימו של פיטר העניות, קלרה וסבתה העשירות.

הספר מתחיל בתיאור הטיפוס של היידי ודודתה לראש ההר, לביתו של הסב. בדרך מתלווה אליהן חברתה של הדודה מהיישוב הכפרי שנמצא על ההר, ובשיחה בין השתיים, מסבירה הדודה שקיבלה הצעת עבודה שאיננה יכולה לוותר עליה ולכן היא חייבת למסור את היידי לסבא שלה. הדודה, חדרנית בבית מלון שנמצא באתר נופש מתחת להר, קיבלה הצעת עבודה ממשפחה שנפשה שם, להיות מנהלת משק ביתם בפרנקפורט. מכיוון שזה היה קידום עבורה, לא יכלה לסרב להצעה כזאת, ולכן מסרה את היידי לסבא.

בהמשך העלילה היא חזרה לבית הסב לקחת את היידי לפרנקפורט, כי מצאה לה שם עבודה בתור חברה לילדה נכה מרותקת לכיסא גלגלים. המעבר יאפשר לה ללמוד קרוא וכתוב ודברים נוספים, ממורה שהגיע ללמד את קלרה.

קלרה ילדה הנכה היתה שייכת למעמד של עשירים. הנכות שלה והבדידות הנובעת ממנה, הן אלה שאיפשרו את המפגש בין אנשים ממעמדות שונים כפי שמתואר בספר.

היידי לא היתה נפגשת עם קלרה, מתחברת איתה, נכנסת לביתה וגרה שם, אם קלרה לא היתה ילדה נכה שזקוקה לחברתה.

הידידות בין הילדות ששייכות למעמדות שונים, הביאה למפגש בהמשך העלילה, של מבוגרים השייכים למעמדות שונים:

אבא של קלרה וסבתה נפגשו עם סבא של היידי והתיידדו איתו וסבתא של קלרה לקחה על עצמה לדאוג לפיטר ומשפחתו שהיו עניים מרודים.

הידידות עם קלרה ומשפחתה העשירה לא שינתה את מעמדה החברתי של היידי, למרות שקלרה הפכה לילדה בריאה והמשפחות התקרבו זה לזה מאוד.

קלרה הבריאה, קמה על רגליה והלכה, וניתן לשער, שכנערה עשירה, שהנכות כבר לא מכשול בחייה, כל הדלתות יפתחו בפניה. אך לא כך יהיה גורלה של היידי. הדלתות שיפתחו בפני קלרה, לא יפתחו בפניה.

עתידה של היידי כבוגרת הוא להפוך למשרתת או מטפלת של הרופא של קלרה, אלמן בודד, שהתרשם מאופייה הטוב וממסירותה לאנשים, ועבר לגור על ההר כדי שבזקנתו, תטפל בו.

הרשומה מתייחסת לספר:

היידי / יוהנה שפירי ; תרגמה חנה לבנת. -- בן-שמן : מודן, 2020, 377 ע'. (הרפתקה - סופרים מתרגמים קלאסיקה).

מתוך עמוד הספר היידי באתר האינטרנט של מודן

האינטלקטואלים והשוק : קרל מרקס

 הפרק השביעי בספר "האינטלקטואלים והשוק : כרוניקה של אהבה ותיעוב" עוסק בתיאוריה של קרל מרקס, שתקף באופן חריף את כלכלת השוק החופשי, וכדי לבטא את השקפתו נגד הקפיטליזם, השתמש במושגים אנטישמיים שמבוססים על הסטריאוטיפ היהודי השלילי שנוצר בימי הביניים, וזיהה את הפעילות המסחרית כפעילות יהודית.

מרקס התנגד למסחר שמטרתו רווח אישי לבעל ההון, הקפיטליסט, בטענה שהדרך להשגת הרווח היא באמצעות ניצול הפועלים שמכלים את כוחם ונפשם בעבודה קשה כדי לייצר את המוצרים שנמכרים בשוק החופשי.

התיאוריה שלו צמחה במאה התשע עשרה, במציאות בה הועסקו פועלים במפעלים בתנאים תת אנושיים, כולל ילדים: הם קמו בלילה עוד לפני זריחת החמה, כדי להתחיל את יום עבודתם שהסתיים בלילה, בתנאים שדיכאו את גופם ונפשם. הם ביצעו יום יום במשך שנים עבודה מאומצת שעות רבות, בעבודה טכנית וחד גונית שהפכה אותם לקהי מחשבה, נבערים ומטומטמים, לנעדרי כושר גופני ולחולים כתוצאה מזיהומים אליהם נחשפו במהלך עבודתם. התמורה לעבודתם היתה דלה, שכר נמוך שבקושי איפשר להם להתקיים ובנוסף לכך בעקבות התיעוש וכניסת מכונות למפעלים הגדולים, והקטנת הצורך בידיים עובדות, נוצרה גם אבטלה שהחמירה את העוני של מעמד הפועלים.

ניצול הפועלים במפעלים, דיכויים ועוניים המוחלט, הביאו את מרקס להאמין שפעילות כלכלית למען רווח אישי היא לא מוסרית ודימה אותה למציצת דם של הערפד. הקפיטליסט, לטענתו, מוצץ את דמו של הפועל בתהליך ייצור הסחורות, שמטרתו יצירת רווח לבעל ההון לאחר מכירתן.

הפועל שנאלץ לעבוד כדי להתקיים הופך למנוכר לעצמו ולסביבתו, כי הוא עושה עבודה מתוך אילוץ ושיעבוד ולא מתוך שמחת חיים ויצירתיות.

כדי לשנות מצב זה, לדעת מרקס, יש צורך במהפכה, שתעביר את אמצעי הייצור מבעלי ההון לפועלים, מטרת הייצור תשתנה: במקום רווח אישי לבעל ההון, ייצור למען סיפוק הצרכים של הפועלים, שייאפשר להם לעבוד מתוך חירות ושמחה ולא מתוך שיעבוד.

מרקס שאף למציאות אוטופית ללא כסף וללא מוטיבציה לרווח אישי, אך מציאות כזאת לא יכולה להתקיים, כי המניע להתפתחות טכנולוגית ולהתפתחות כלכלית הוא רווח אישי.

קיימת בעייה אתית בעשיית רווח, כי הרווח של האחד, בהרבה מקרים הוא הפסדם של האחרים, אך המוטיבציה להשיג אותו, גורמת ליזמים להשקיע במפעלים שמייצרים ביקוש לעבודה ולידיים עובדות.

מכיוון שמרקס השתמש באלמנטים אנטישמיים כדי לתאר את הבעיות המוסריות של הפעילות המסחרית, אני מבקשת לציין את החקיקה הסוציאלית שיסודה בדת ובתרבות היהודית:

התורה מצווה לדאוג לגר, ליתום ולאלמנה באמצעות  מעשר עני ומתנות עניים: לקט, פאה, שכחה ועוד.

בקהילה היהודית בגלות נוצרו מוסדות של גמילות חסדים שקיימים עד היום, ובארץ חלק גדול מאירגוני צדקה ועזרה הדדית מנוהלים על ידי גורמים חרדיים.

השקפת העולם שעומדת בבסיס הפעילות של אירגונים אלה היא האמונה היהודית שצריך לתת צדקה ולעזור לחלש.

הפוסט נכתב בהשראת פרק 7: קרל מרקס: מיהדות הריבית לערפדות עולמית: בספר:

מולר, ג'רי, האינטלקטואלים והשוק: כרוניקה של אהבה ותיעוב: תל-אביב: סלע מאיר, תשע"ט (2019).

תמונה מתוך עמוד הספר באתר עברית .

קישור לעמוד הספר האינטלקטואלים והשוק.

מחשבות על פילוסופיה וקפיטליזם בעקבות הספר : האינטלקטואלים והשוק : כרוניקה של אהבה ותיעוב / ג'רי מולר

 בזמן האחרון אני קוראת את הספר האינטלקטואלים והשוק, ספר לא קל לקריאה, על הפילוסופיה של הקפיטליזם.

כל פרק מוקדש לפילוסוף אחד, בהקשר להשקפת עולמו כלפי כלכלת שוק, והוא עומד בפני עצמו כמאמר או כספר קטן.

לפני יומיים צפיתי בחלק מדיון שהתקיים ב FOX BUSINESS בקשר לעתידו של הקפיטלזם בעקבות עלייתו של ביידן לשלטון.

המרואיינים חששו לגורל הקפיטליזם בגלל עמדותיהם הסוציאליסטיות של חברים במפלגה הדמוקרטית ובגלל תוכנית הרווחה של ביידן, והופתעתי מכך שדיון כזה התקיים אחרי הבחירות ולא לפניו.

הופיעה שם סופרת שדיברה בשבח הכלכלה הקפיטליסטית וטענה שהסוציאליסטים אומרים לנו איך לחלק את העוגה אך לא כיצד לייצר אותה.

הדיון הזה של בעד ונגד הקפיטליזם מתקיים גם בספר שאני קוראת: בהקדמה הוא סוקר את העמדות נגד המסחר וצבירת הון - עמדות של תיאולוגיים נוצרים ושל הוגי דעות ביוון העתיקה שראו בעיסוק במסחר וברצון להתעשר כאגואיזם שירחיק את האדם ממטרות נעלות כמו עשייה למען הקהילה ומוכנות להקריב למען המדינה. העיסוק במסחר לדעתם מרחיק את האדם ממידות טובות ומאזרחות טובה. התיאולוגים הנוצריים ראו במסחר עיסוק שמביא את האדם לידי חטא כי ההתעשרות מביאה לגאווה ואגואיזם, ואדם צריך להיות עניו ולצפות לשכר בעולם הבא.

לאחר ההקדמה באים פרקים שמתארים את עמדותיהם של פילוסופים בני המאה השמונה עשרה והלאה כלפי כלכלת השוק כשכל פרק עוסק בפילוסוף אחר. קראתי עד עכשיו את ששת הפרקים הראשונים וחוץ מפילוסוף גרמני שמרן אחד, כולם תמכו בהתפתחות המסחר וראו בו גורם חיובי שתורם להתפתחות האדם והחברה.

וולטר וסמית טענו שאמנם המסחר מתפתח בגלל מניע אישי של היחיד להתעשר, אך המניע הזה מביא תועלת לחברה, כי התפתחות המסחר מעשירה את החברה ומשפרת את מידותיהם של האנשים שמחוייבים לעדן את התנהגותם כדי שיוכלו לעסוק במסחר ולהיות מקובלים בחברה. 

המסחר מקרב בין אנשים בני דתות שונות ועמים שונים , כי כשסוחרים מתכנסים יחד לפעילותם המסחרית, הבדלים אלו נעלמים.

וולטר וסמית דיברו בשבחו של השוק החופשי אך סמית הדגיש גם את הרווחה כי כדי שהאדם יהיה בעל מידות טובות ואזרח טוב הוא צריך להיות בעל יכולת לספק לעצמו את הצרכים הבסיסיים: מזון, לבוש, מגורים אך עליו להיות גם בעל השכלה בסיסית של קריאה, כתיבה וחשבון. לכן טען שעל המדינה לסבסד חינוך לילדי העניים. 

הוא טען שחלוקת העבודה, שבה הפועל עושה פעולת ייצור אחת שבה התמחה, במשך שעות רבות ביום כל חייו, הופכת אותו למדוכא, מנוון שכלית וחסר כושר גופני ולכן גם לא יוכל להיות חייל טוב ולשרת ארצו במקרה של מלחמה.

כדי שהעניים יוכלו להיות אזרחים טובים הם צריכים להיות בעלי אמצעים לקיום בכבוד ובעלי השכלה בסיסית, כדי שיוכלו לפתח מידות טובות, התנהגות מעודנת ויוכלו גם להיות אזרחים טובים שמשרתים את ארצם.

יוסטוס מוזר היה פילוסוף גרמני שמרן בן המאה השמונה עשרה שהתנגד להתפתחות המסחר ותמך בהמשך הפאודליזם.

בשיטת הפיאודאליזם הרכוש היה אדמות ובעלי האדמות היו האצילים והמלך. האציל, בעל הקרקע, היה גם שליט הכפר והמחוקק שלו וגם הבעלים של האנשים שישבו על אדמותיו ועיבדו אותה. על שיטה זו הגן יוסטוס מוזר, שיטה שהיתה מבוססת על כלכלה חקלאית ועבדות. הוא הגן על המבנה החברתי של המעמדות וטען שכל אדם נולד למעמד מסויים ועליו להיות כפוף ולציית למעמד שמעליו. אדם יכול לשאוף לכבוד בתוך המעמד שלו אך לא לשאוף לצאת ממנו.

הוא התנגד למסחר ולמסחר הבינלאומי, כי הם מייצרים מוצרים חדשים ואופנות שפוגעות בתעשייה המסורתית, וגורמת לאנשים לרכוש מותרות שהם לא צריכים. כשהוא התנגד למותרות לעניים, הוא התכוון לתה, קפה וסוכר שבתקופת הפיאודליזם היו מונחים רק על שולחנם של של האצילים והכמרים.

אם הפיאודליזם נשען על עבדות ודיכוי, הקפיטליזם כדי להתפתח היה תלוי בקיומו של חופש האדם, כי כיצד יתכן שוק חופשי אם האדם אינו חופשי. אדם צריך להיות קודם אדון לגופו לפני שהוא בעלים של קניין. בעלות על קניין קשורה בחירות האדם והחירות הזאת הושגה בעקבות המהפכה הצרפתית וכיבושי נאפוליון.

הכיבושים יצרו מדינות אירופאיות חדשות עם מנגנון שלטוני חדש ריכוזי ובירוקרטי ויושם עיקרון השיווין עבור אזרחים גברים. בוטלה גם עבדות הצמיתים שחיו על אדמות האצילים ואנשים הפכו לחופשיים.

למרות עיקרון השוויון שיושם בעקבות המהפכה הצרפתית, הפילוספים ברק והגל ביקרו אותה בגלל ניסיונה לבטל את המוסדות שעליהם בנויה החברה. מוסדות הדת שעליהם בנויה החברה ומוסדות אחרים שמעצבים את הזהות שלה, אינם ניתנים לביטול, הם חלק מחוזה של עם עם מדינתו, שהוא חוזה שכולל את אבותיו ואת הדורות אחריו.

המוסדות האלה מעצבים את התודעה הלאומית והופכים קבוצה של אנשים לעם, המוסדות האלה יוצרים גם את הבסיס המוסרי, את העקרונות האתיים שעל האדם לאמץ כדי שיהיה אזרח טוב.

לסיכום:

הקפיטליזם, השוק החופשי, יכול להתקיים רק במציאות של חירות האדם, כי רק אדם חופשי יכול להיות בעל קניין. כדי שהוא יוכל להיות בעלים של רכוש הוא צריך לחיות ברווחה כלכלית, שבה מסופקים לו צרכיו הבסיסיים. כדי שגם רוחו תהיה חופשית ומידותיו יהיו טובות הוא צריך לקבל חינוך בסיסי, אמונה וערכים שמעוצבים על ידי המוסדות הדתיים והפוליטיים ששולטים בחברה בה הוא חי.

הסקירה מתייחסת לששת הפרקים הראשונים של הספר:

מולר, ג'רי, האינטלקטואלים והשוק : כרוניקה של אהבה ותיעוב, תל-אביב: סלע מאיר, 2019.

תמונה מתוך אתר האינטרנט של עברית.

קישור לעמוד הספר:

האינטלקטואלים והשוק

ספרים אלקטרוניים בחינם באתרים מסחריים ובאתרים ללא כוונת רווח

בעקבות מצב החירום חנויות לממכר ספרים אלקטרוניים כמו עברית, מציעות מספר ספרים מהאוספים שלהן, להורדה בחינם:

אתר עברית:

נכנסים לקטגוריה "ספרים במבצע" ובוחרים במיון "מהמחיר הנמוך ביותר".

קישורים לספרים בחינם נמצאים גם בגלריית מבצעים לפסח בעמוד הבית, אחד מהם הוא הגדה של פסח לילדים עם איורים ופרשנות בשפה פשוטה לטקסט של ההגדה:

עושים סדר במשפחה - הגדה של פסח לילדים

הורדתי את ההגדה לאפליקציה, קראתי חלק ממנה, ולדעתי ההסברים מעניינים ומתאימים לא רק לילדים , אלא גם לקהל הרחב בכל הגילאים.

קישור נוסף מוביל לרשימת ספרי חינם של הוצאות שונות עבור השוהים בבידוד.

אתרים לא מסחריים שמספקים באופן קבוע תוכן ספרותי בחינם:

סנונית - לעוף מעבר לדמיון:

סנונית, עמותה המתמחה בפיתוח תוכן חינוכי מתוקשב למערכת החינוך ולשעות הפנאי, ובין הפרויקטים שלה שני אתרי אינטרנט המנגישים לציבור הרחב את ספר האגדה:
אתר ספר האגדה למבוגרים ואתר האגדה לילדים : ספר האגדה : אוצר אגדות חז"ל ברשת - אתר למבוגרים הכולל למעלה מ- 450 אגדות, לחלקם יש קישורים להרחבה וקריאה נוספת.
ספר האגדה לילדים כולל למעלה ממאה סיפורים מספר האגדה של ביאליק, מעובדים לילדים כך שיוכלו לקרוא אותם בעצמם ללא עזרת מבוגר. כל אחד מהסיפורים מלווה באיור צבעוני ובקריינות.

מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית:

מטח הוא גוף עצמאי שמפתח ספרי לימוד ותכנים חינוכיים דיגיטליים בתחומי דעת שונים לקהל הרחב.
אתר האינטרנט של מטח מקשר למאגרי תוכן בתחומים: מתמטיקה, היסטוריה, תנ"ך, גיאוגרפיה, אזרחות ותרבות ישראלית.
המאגר תרבות ישראלית כולל את האתר : זושא - מגלים את הסיפור החסידי, הכולל סיפורים חסידיים בגירסתם המקורית ובעיבוד קל, מסודרים לפי נושאים.

פרויקט בן יהודה:

פרויקט בן יהודה הוא מעין ספריה דיגיטלית של היצירה העברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מסה ועיון , אשר מוגשת לציבור בחינם.

על הפרויקט:

https://benyehuda.org/page/about

הפרויקט כולל גם 1743 יצירות מתורגמות הניתנות להורדה ולהדפסה. ניתן לבצע סינון לפי ז'אנר: שירה, פרוזה, מסות וכו', לפי תקופה ולפי שפת מקור.

האוסף כולל יצירות קלאסיות מוכרות כמו: אדיפוס המלך, אהבה וגאוה / ג'ין אוסטן, הנסיך הקטן וכו'.

מצאתי שם ספר שנתקלתי בעותק מודפס שלו בעבודה, ספר נדיר שיצא לאור ותורגם לפני יותר ממאה שנה:

המתה : ספור / אנני בוק ; תרגום (מרוסית) יוסף אליהו טריבוש

הסיפור, למרות העברית העתיקה שלו, מותח ויש בו עוצמה רגשית רבה. הוא מתאר בחדות את עולמה הרגשי של הגיבורה ואת גורלה הטראגי בשילוב אלמנטים הלקוחים מספרות מתח ואימה.

זהו סיפורה של אשה צעירה ויפה , בתו של בעל אחוזה, שנולדה לתוך חיי בדידות וניכור ולרוע מזלה יופיה ומעמדה לא עזרו לה, כי אביה שהיה שתיין ומהמר, הפסיד את הונו לעשיר אחר, וכדי למחוק את חובו מכר לו אותה ככלה.

הסיפור מתאר לעומק את עולמה הרגשי של הגיבורה ואת השתלשלות האירועים שהביאו לסופה הטראגי.

את הספר ניתן להוריד כקובץ PDF או להדפיסו.

הספריה הלאומית:

הספריה הלאומית מאפשרת גישה ל- JSTOR - מאגר כתבי עת ישראלים בחינם.

כדי להיכנס למאגר, צריך קודם להירשם לספריה הלאומית ולהתחבר  לאתר עם שם משתמש וסיסמה.

אפשר להאזין גם לשלושה ספרי ילדים באפליקציית אייקאסט, שמופיעים בעמוד "ספריה בכיס - ספרים במתנה"

העמוד כולל גם סרטוני הדרכה של אייקאסט למימוש הקופונים.

לכבוד הפסח גדל מספר ספרי החינם לעשרה והוא כולל גם ספרי נוער ומבוגרים.

הספרייה הדיגיטלית הישראלית:

הספריה הדיגיטלית הישראלית היא מערכת המאפשרת השאלת ספרים אלקטרוניים וקוליים למנויי הספריות הציבוריות בארץ. כדי לשאול ספרים מהאתר יש להיות מנוי בספריה ציבורית שמספקת שירות זה לקהל שלה.

האוסף כולל ספרים במגוון של שפות: עברית, אנגלית, רוסית וכו' ולאתר יש גם אפליקצייה תואמת בשם Libby אותה יש להוריד מחנות האפליקציות.

לכבוד חג הפסח נוספה לאתר גלריה של ספרים לקריאה והאזנה ללא הגבלה : אין מגבלה של עותקים מושאלים וצורך לחכות בתור:

הספריה הדיגיטלית הישראלית

מדריך לשימוש באפליקציית Libby  מתוך אתר האינטרנט של רשת ספריות עירוניות חיפה:

https://haifa.libraries.co.il/over2020.pdf

באתר האינטרנט של רשת ספריות עירוניות חיפה ניתן למצוא מידע נוסף על השאלת ספרים אלקטרוניים וספרים קוליים בלחיצה על כפתור "ספרים דיגיטליים ומאגרי מידע" שנמצא בראש העמוד.

פרוייקט גוטנברג:

ספריית הפרוייקט כוללת יותר מ- 60,000 ספרים אלקטרוניים להורדה בחינם: אפשר לעשות חיפוש פשוט או מתקדם בקטלוג, חיפוש לפי כותר, מחבר ונושא וגם חיפוש לפי קטגוריות.

ניתן לחפש כותר גם במנוע חיפוש,שמופיע בפינה השמאלית העליונה של האתר, וגם גוגל יציג בתוצאות החיפוש את הקישור של פרויקט גוטנברג.
עמוד הספר מחולק לשתי לשוניות: לשונית המציגה טבלה עם אפשרויות להורדת הספר כקובץ למחשב או לקורא אלקטרוני, והלשונית השניה מציגה את הפרטים הביבליוגרפים של הספר.
דוגמה: Alice's Adventures in Wonderland by Lewis Carroll
הלשונית Download מאפשרת הורדת הספר כקובץ html, קובץ epub, קובץ kindle, קובץ pdf ועוד.
הלשונית Bibliographic Record מציגה את הרשומה הביבליוגרפית של הספר.

חנות קינדל של אמזון:

Kindle Store : חנות מקוונת למכירת ספרים אלקטרוניים, הכוללת גם אוסף של ספרים בחינם:

כדי להגיע לספרים חיפשתי  Free Kindle Books ושלוש תוצאות החיפוש בראש העמוד היו:

Free Popular Classics: Kindle store - Amazon.com

Free Kindle Books - Amazon.com

עמוד זה כולל ספרים בכמה קטגוריות: סיפורת, רומנטי, מתח וקלאסיקה.

Free ebooks: Kindle Store - Amazon.com

גם בעמוד זה ניתן לצמצם את החיפוש לפי קטגוריות.

ארחיב את הנושא של חיפוש בעמוד בפוסט נפרד.

חנות Audible של אמזון:

Audible היא חנות של אמזון לשיווק ספרים קוליים, שבעקבות משבר הקורונה, פתחה לשימוש חופשי מאות כותרים של ספרי ילדים ונוער באנגלית ובשפות נוספות.
האוסף כולל את הספר הראשון בסדרה של הארי פוטר וכותרים המיועדים לגיל הרך, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים ותיכון.
האוסף הזה נפתח כמחווה לילדים שבתקופה זו נמצאים בביתם, מנותקים מבית הספר ומחבריהם.

Audible Stories: Free Audiobooks For Kids

שלושה ספרים קוליים של שטפן צוויג וסיפור אחד מודפס של קייט שופן

כשאני נזכרת בספרים של שטפן צוויג, אני חושבת על סגנון הכתיבה שלו, שגרם לי להתרגש מהדמויות והעלילות שנשארו  איתי לאחר קריאתם, עד היום.
מה שמיוחד בספרים של צוויג הוא לא רק העלילה עצמה , אלא הדרך שבה היא מסופרת, בחדות ובחריפות, ובדמויות המיוחדות שהוא עיצב, שנחרטו בזכרוני  בגלל אופיין המיוחד או פועלן המיוחד
הספרים שהאזנתי להם: מנדל של הספרים, היה זה הוא?, ו- 24 שעות בחיי אישה.

גיבור הספר, מנדל של הספרים, הוא מהגר יהודי רוסי שחי בוינה שנים רבות, עזב את לימודי הדת והפך לקטלוג אנושי של ספרים אקדמיים.
הוא היה אדם בודד, שלן בפנסיון, ואת כל ימיו העביר בבית קפה, שם קרא מבוקר עד ערב כתבי עת, שמהם היה משנן פרטים ביבליוגרפיים על ספרים.
הוא אגר במוחו כמות עצומה של פרטים ביבליוגרפים על ספרים וידע גם היכן לאתר אותם, ואנשי אקדמיה ואספנים היו פונים אליו כדי שיאתר עבורם ספרים שלא יכלו להשיג בעצמם.
מנדל, שכל עניינו היה בשינון כתבי העת שלו, תוך ניענוע גופו כבחור ישיבה, הרגל שנשאר עמו מהחדר, עשה את השירות הזה עבור מעט כסף, כי שום דבר לא עניין אותו מעבר לעיסוק בספרים.
מה שמשך אותי בקריאת הספר הוא תיאור הדמות המיוחדת, שהסופר שיצר. דמות של מהגר יהודי שיצא מהגטו, אך ברור שאת החריפות שלו הוא קיבל מהעולם היהודי אותו נטש : הוא המשיך להשתמש בהרגלי השינון שלו מהחדר שהפכו אותו לגאון.

ספר נוסף שהאזנתי לו, שגיבורו הוא דמות מיוחדת, הוא הספר: היה זה הוא?, שמספר על כלב שאיבד את מקומו כתינוק המפונק של המשפחה, כשנולדה תינוקת לזוג שאימץ אותו.
הכלב שפונק בצורה מוגזמת, ספג עלבון צורב, כשבעליו המפנק, אדם שמגזים בהתנהגותו, הפסיק להתייחס אליו כשנולדה לו תינוקת. הוא עבר מקיצוניות לקיצוניות. מבעל בית מפנק עד בלי קץ את כלבו, הוא הפך אדיש לקיומו וכל מה שעניין אותו זה דאגה לאשתו ובתו.
הכלב הפגוע עד עמקי נשמתו הפך להיות אלים, ומתינוק המשפחה הפך לאויב.
זכור לי תיאור חזק מאוד וטראגי מאוד של בעל הבית נאבק בו, איך פתאום מחיית המחמד שלו הוא הפך לאויבו.
הכלב נקשר ונמסר לאדם אחר, אך הוא לא שכח ולא סלח ונקם את נקמתו.
מה שמיוחד בסיפור הזה הוא ההאנשה של דמות הכלב, תיאור העולם הרגשי שלו, וגם תיאור האופי של בעליו והתנהגותו המוגזמת, שהיתה הסיבה לסיום הטראגי.

ספר שלישי של שטפן צוויג שהאזנתי לו, והותיר בי רושם רב, הוא 24 שעות בחיי אישה:
הסיפור מתחיל בסיפור מסגרת שמתרחש בבית מלון באתר נופש, שמתאר שערוריה של בגידה - אישה נשואה נטשה את בעלה וברחה עם אורח צעיר, והבעל הנבגד שקרא את המכתב שהשאירה אחריה , זעק כמו חיה פצועה.
האורחים במלון גינו כמובן את התנהגותה הלא מוסרית של האישה, ומי שהגן עליה היה המספר, שהבין לליבה של האשה שנשחקה מחיי הנישואין שלה. הוא שיער שהבחור הצעיר יזרוק אותה, אך בכל זאת הבין לליבה.
אורחת קשישה, ששמעה את דבריו, ניגשה אליו וסיפרה לו את סיפורה, שהוא הסיפור המרכזי של העלילה.
היא סיפרה לו על ארוע שהתרחש לאחר שהתאלמנה, בשנות הארבעים לחייה, כשילדיה כבר היו בוגרים ולא היה משהו שימלא את חייה.
כששהתה באתר נופש, במקום שהיה בו קזינו, היא נתקלה במהמר צעיר, שהיה מכור להימורים, הפסיד באותו לילה את כספו, וכשיצא לרחוב, נדמה היה לה שהוא הולך למות והיא הרגישה צורך עז להצילו, למרות שהוא היה זר.
הצורך שלה לעשות הכל כדי להצילו, כולל סיכון שמה הטוב, מתואר בצורה מאוד חזקה שהותיר עלי רושם רב.
היא התחננה בפניו שיבוא איתה לבית מלון, ולא יעביר את הלילה ברחוב, והוא ענה לה שאין לו כסף לשלם לה.
הרצון הטוב שלה להציל אותו מפני מוות ברחוב, התפרש לא נכון, כאילו היא זונה שמחפשת לקוח.
כי אשה אחרת במעמדה לא היתה מעזה לגעת בזרועו של גבר ולנסות למשוך אותו אחריה לבית מלון.
אך היא רצתה להציל אותו ולשם כך היתה מוכנה לעשות הכל : לתת לו את כספה ולוותר כל כבודה.
היא ניסתה להחזיר אותו למוטב, אך זה היה ניסיון נאיבי, כי הבחור היה מכור ולא יכל להיגמל מהתנהגותו כדי לרצות אישה שהצילה אותו בלילה.
תיאור הדמויות בעלילה והחולשות האנושיות שלהן היה חזק מאוד. ההתמכרות של הבחור והיד שלו המהמרת, כאילו יש לה חיים משלה, הטירוף וההרס העצמי  שלו, והחולשה האנושית של האשה המבוגרת אליו, ההתאהבות והמוכנות להקריב את הכל בשבילו, הותירו בי רושם רב.
היא סיפרה את סיפורה למספר כי אמרה שכמו האשה שברחה עם המאהב, גם היא היתה מוכנה לוותר על הכל: על כספה, כבודה, ומשפחתה אם רק היה מבקש ממנה לבוא איתו. אך הוא לא ביקש. ולא רק שלא ביקש אלא גם חזר לנקודת ההתחלה של ההימורים וההרס העצמי, כאילו שכח את כל מה שעשתה למענו.

הסיפור הזה, שמראה את הפער בין מה שהגיבורה עשתה למען הגיבור, ובין מה שקיבלה בחזרה, הזכיר לי סיפור של קייט שופן, על פקידת דואר שהגדילה ראש, ושילמה על כך מחיר כבד מאוד.
שם הסיפור: הסיפור האחד של אליזבת סטוק, שמתאר רווקה זקנה, מנהלת בית דואר, שהגיעה אליה גלויה לפני סגירת הסניף, הממוענת לאיש עשיר בעיירה בקשר לעסקה שעומדת להתבצע למחרת.
העובדת שחששה שהעשיר יחמיץ את העסקה, החליטה להביא את הגלויה באופן אישי לביתו, ולשם כך צעדה קילומטרים רבים בחושך, בגשם ובבוץ וכשהגיעה לביתו רטובה, כל מה שקיבלה היה כוס תה.
היא לא תוגמלה על המאמץ העל אנושי שלה למסור לו את הגלויה, ולא רק שלא תוגמלה, אלא גם איבדה את מקום עבודתה בטענה שאסור היה לה לקרוא את תוכן הגלויה.
היא חלתה בעקבות ההליכה הממושכת בקור ובגשם ובסוף מתה.
הסיפור מראה בצורה חזקה מאוד את הפער בין כוונותיה הטובות והתנהגותה הנדיבה של הפקידה ובין הקמצנות של העשיר, ,חוסר ההערכה של המאמץ שעשתה בשבילו וסופה הטראגי.

הספרים המוזכרים במאמר:

1. צוויג, שטפן, מנדל של הספרים, תשע נשמות, 2016
2. צוויג, שטפן, היה זה הוא?, זיקית, 2015
3. צוויג, שטפן, 24 שעות בחיי אישה, תשע נשמות, 2019
4. שופן, קייט, "הסיפור האחד של אליזבת סטוק", בתוך: התעוררות וסיפורים אחרים, משכל, 2017, עמ' 177 - 184.

מחשבות על ספרים קוליים, ספר דיגיטלי וספר מודפס

ברשומה זו אני מתייחסת לספרים הבאים:

1. פיניירו, קלאודיה, מזל קטן, תשע נשמות, 2016
2. קיגן, קליר, ללכת בשדות הכחולים, זיקית, 2015
3. בלאו, שהרה, האחרות, כנרת זמורה דביר, 2018
4. מגן, מירה, מיכאלה, כנרת זמורה דביר, 2018
5. פרנטה, אלנה, החברה הגאונה, הקיבוץ המאוחד, 2015
6. פרנטה, אלנה, הסיפור של הילדה האבודה, הקיבוץ המאוחד, 2018


כשאני קוראת ספר או מאזינה לו, אני מחפשת את המסר שיעורר בי התרגשות ומחשבות על תוכנו:
זו יכולה להיות אמירה של הגיבור, תיאור של המחבר, או מסר כללי שעולה מתוך העלילה.
הספר מזל קטן, שהאזנתי לו לאחרונה, עורר בי מחשבות על בדידותה של הגיבורה, הידיעה שאף לא אחד מחכה לה במקום שאותו עזבה לפני עשרים שנה, והבחירה שהיא עשתה כדי למנוע סבל מבנה.
הספר מעורר מחשבות על טעויות שאנו עושים בחיים וההשלכות שלהן: טעות של שנייה יכולה להרוג ולהרוס חיים.
טעות של שנייה יכולה לשנות את הכל ולקחת ממך את כל מה שיש לך.
שילוב של טעות בשיפוט וחוסר מזל שהסתיים בתאונת דרכים ובאבדן חיי אדם, הפך את הגיבורה למנודה בקהילתה ולנטל על בעלה, שהיה מעדיף שתעזוב.
כדי לא להרוס את חיי בנה היא עוזבת, משאירה את הכל מאחור בלי לדעת מה יהיה איתה, ומי שעוזר לה הוא אדם זר שפגשה במטוס.
עזרה מאדם זר וגם הכותרת של הפרק "טוב ליבם של אנשים זרים" עוררו בי מחשבות על כך שלפעמים עזרה ואמפתיה באים לא מאנשים שנחשבים לקרובים, אלא מאנשים אחרים.

יש מקרים בהם המשפחה הגרעינית היא מקור של רוע כמו בספר אחר שהאזנתי לו: ללכת בשדות הכחולים.
הסיפור הראשון בספר, רגעי האור, הוא סיפור שמתאר מצב של הזנחה והתעללות בילדים במשפחה, מתוך נקודת מבטה של ילדה.
הילדה מתארחת אצל קרובי משפחה חשוכי ילדים, ומתוך התיאור שלה כיצד מטפלים בה, רוחצים אותה, קונים לה בגדים, ומחבקים אותה לעומת ההתייחסות בבית, מבינים שהיא ילדה מוזנחת.
זכור לי במיוחד תיאור הרחצה היסודית בבית הקרובה, לעומת הרחצה המעטה בביתה.
המספרת לא משתמשת במושגים הזנחה והתעללות בסיפורה, למרות שהיא מספרת את זכרונות ילדותה כשהיא כבר בוגרת, אך דווקא הנאיביות מעצימה את התחושה שזה מה שהיא עברה.
ההבנה הזאת מגיעה לשיא כשהיא מתארת התעללות מינית: היא מתארת בפשטות כיצד בתור ילדה, אמה שכבר לא רצתה לשכב עם אביה, שלחה אותה במקומה למיטתו.
המילים אונס,התעללות מינית וגילוי עריות לא נאמרו, אך אולי זה מה שהעצים את תחושת הזעזוע.

האזנתי בזמן האחרון לעוד שני ספרים שעוסקים במשפחה: האחרות ו-מיכאלה:
בספר האחרות, הדוברת היא רווקה בשנות ה- 40 לחחייה, שהיתה שייכת לחבורה של נשים ,שכשהיו סטודנטיות החליטו לא להביא ילדים לעולם והטיפו נגד ילודה.
לא אהבתי את התיאור הסטריאוטיפי של רווקה זקנה , לא מאוזנת נפשית, שיוצרת קשרים לא רציניים עם גברים צעירים.
הספר מנציח לדעתי את הסטריאוטיפ שאם אשה נשארת רווקה ואין לה ילדים, אז היא לא בסדר מבחינה נפשית.
גם עניין הבחירה לא להביא לעולם ילדים הוא לא עניין אידיאולוגי כמו שמתואר בספר, אלא עניין אישי.
אשה או גבר שמחליטים לא להביא ילדים לעולם עושים זאת ממניעים אישיים, מתוך אמונה שהורות לא מתאימה להם או בגלל שיקולים כלכליים.
למרות שלא הסכמתי עם המסר, נהנתי מההאזנה לספר, כי הקריינות הציגה יפה את דמות הגיבורה.

הספר מיכאלה מתאר חיים של שתי אחיות שהתחילו את חייהן מאותה נקודה: משפחה הרוסה, אב שנטש ואם לא מתפקדת שאושפזה לשנים רבות במוסד פסיכיאטרי, אך שתיהן היו שונות מאוד.
המספרת היא אחותה של מיכאלה, אשה שהיתה בתהליכים של שיקום מהתמכרות לאלכוהול, שאין לה כלום בחיים, ומתקיימת בזכות אחותה, ששכרה עבורה קיוסק, כדי שתהיה לה תעסוקה, ומאפשרת לה לגור ביחידת דיור שצמודה לבית הפרטי שלה.
למיכאלה יש הכל בחיים: השכלה, בעל וילדים, בית גדול וכסף והיא עוזרת לאחותה הבעייתית מתוך עיקרון שמבשרך אל תתעלם.

הספר הזה הזכיר לי ספר אחר שקראתי בפורמט דיגיטלי: החברה הגאונה:
בחברה הגאונה מסופר על שתי חברות ששתיהן התחילו מאותו מקום, מאותו סטאטוס כלכלי וחברתי, אך המספרת התקדמה והצליחה בחיים, ואילו חברתה, כל פעם שהיה נדמה שהיא מתקדמת ומצליחה, נסוגה לאחור.
מה שמשך אותי בספר הוא תיאור הניגודיות בין שתי החברות שהתחילו מאותה נקודה, וההחמצת החיים של החברה הגאונה, שהיא זאת שהיתה אמורה להצליח יותר או לפחות להגיע לאותו מקום, כי היתה חכמה יותר ויפה יותר, אך היא לא הגיעה ואת זה מגלים בחלק האחרון של הסדרה, שאותו קראתי בפורמט מודפס: הסיפור של הילדה האבודה.
בחלק האחרון בולטת ההצלחה של האחת וההחמצה של האחרת. הספר הרשים אותי מאוד, כי הוא מתאר בצורה מאוד ברורה החמצה של חיים.