28 ביולי 2009

על השחיטה



וְאָרוּר הָאוֹמֵר: נְקֹם!
נְקָמָה כָזֹאת, נִקְמַת דַּם יֶלֶד קָטָן
עוֹד לֹא-בָרָא הַשָּׂטָן –

וְיִקֹּב הַדָּם אֶת-הַתְּהוֹם!
יִקֹּב הַדָּם עַד תְּהֹמוֹת מַחֲשַׁכִּים,
וְאָכַל בַּחֹשֶׁךְ וְחָתַר שָׁם
כָּל-מוֹסְדוֹת הָאָרֶץ הַנְּמַקִּים.




בזמן האחרון נחשפים מקרים רבים של התעללות בילדים ורצח ילדים בידי הוריהם. ההורה שאמור להיות האדם הקרוב ביותר לילדו, לספק לו את צרכיו הבסיסיים ולהעניק לו חום ואהבה, הופך במקרים רבים לאויב הכי מסוכן שלו.

זה נורא לחשוב על כך שיש ילדים שנולדים למציאות שבה האדם הקרוב להם ביותר הוא גם האויב הגדול ביותר שלהם.

זה לא הזר, הפורע, שמתנכל לילד כי הוסת לשנוא ולהתנכל לעם אחר, אלא מי שהביא אותו לעולם.

המקרים שמתפרסמים בתקשורת הם הקיצוניים ביותר, המקרים המזעזעים ביותר אך ישנם רבים שלא נחשפו וילדים רבים חיים תחת טרור, אלימות נפשית ופיסית ללא יכולת להתגונן ולזעוק לעזרה.




כף יד רשעה / דליה רביקוביץ

קוים של עשן נטו במלכסן

ואבא שלי הכה אותי.

כל העומדים צחקו למראה,

מה שספרתי אמת ויציב.

קוים של עשן נטו במלכסן

אבא הכה על כף ידי.

הוא אמר שהיא כף יד רשעה.

מה שספרתי אמת ויציב.

קוים של עשן נטו במלכסן

אבא חדל מהכות אותי.

היד הרשעה צמחה אצבעות

וכל מעשיה שריר וקים.

קוים של עשן נטו במלכסן

פחד לוחך את הכף הרשעה

אבא חדל מהכות אותי

אך הפחד הזה שריר וקים.






3 תגובות:

  1. הנושא כל כך כאוב ומחריד.
    אינני מצליחה לדמיין איך מרגיש ילד החרד מפני הוריו. על מי יוכל לסמוך? איך לא יאבד אמון בבני אדם? למי יפנה לעזרה?
    נועה הקטנה שידרה פחד, אבל הסדרי הראיה של הוריה הכריעו. זוועה

    השבמחק
  2. פוסט חשוב .
    צודקת אילי , הנושא הזה מזעזע ונוראי , אבל חשוב שהוא יהיה על סדר היום - כדי להגביר את המודעת ואולי אולי - להציל ילדים שנמצאים במצב הזה .

    השבמחק
  3. מעניין לקשר את "על השחיטה", שבמקור נכתב על פרעות קישינב, לנושא הזה. השורה האחרונה היא אולי מה שחשוב כאן: "כל מוסדות הארץ נמקים"

    השבמחק