אני מאזינה עכשיו לספר : ארבע הרוחות של כריסטין האנה, רומן היסטורי, המספר סיפור של משפחה בתקופת השפל הגדול, בשנות השלושים של המאה העשרים.
הוא מתחיל בסיפורה של אישה, שנישאת לבן של חקלאים מהגרים איטלקים, שהופכים לחסרי כל כתוצאה מסופת האבק שהרסה את האדמה ולא אפשרה להם לגדל יבולים ולהתפרנס מהם.
הגיבורה, שבעלה נטש אותה, עזבה את טקסס עם ילדיה, ועברה לקליפורניה, בתקווה להתפרנס שם, אך היא הגיעה עם רבים אחרים, עם אותה תקווה, למחנה אוהלים עם תנאים ירודים, וחיה עם ילדיה חיי עוני נורא.
קראתי על המשבר הכלכלי הגדול, לפני קריאת הספר הזה, וידעתי שהוא גרם לתוצאות הרסניות, אך לא ידעתי שהוא גרם לעוני מוחלט ולרעב בקרב אזרחים רבים של ארצות הברית, שחדלו להתפרנס מאדמתם.
לא ידעתי גם על מחנות האוהלים, וגם לא על היחס המנוכר, חסר החמלה, מצד רשויות ואנשים בקליפורניה, כלפי אמריקאים אחרים, שהתרוששו, והתייחסו אליהם בגזענות מעמדית.
בגלל שנושא העוני המוחלט בארצות הברית היה חדש בשבילי, ביקשתי מיישומי AI מידע על הרקע ההיסטורי של הספר, עם התמקדות בהגירה לקליפורניה ובמחנות האוהלים. בחרתי להביא לכאן את תשובתו של CHATGPT :
הרקע ההיסטורי של The Four Winds מאת כריסטין האנה הוא מרכזי מאוד להבנת הספר — למעשה, העלילה הפרטית של אלזה ומשפחתה משובצת בתוך אחד המשברים החברתיים והכלכליים הגדולים בתולדות ארצות הברית: השילוב בין השפל הגדול, קערת האבק (Dust Bowl) וההגירה ההמונית מערבה לקליפורניה.
1. מה הייתה קערת האבק – ה־Dust Bowl?
האירועים בספר מתרחשים בעיקר בשנות ה־30, בתקופת השפל הגדול.
במרכז ארצות הברית, באזור המישורים הגדולים — בעיקר אוקלהומה, טקסס, קנזס וחלקים מארקנסו ומיזורי — התפתחה חקלאות אינטנסיבית מאוד. במשך שנים חרשו שטחים עצומים והרסו במידה רבה את העשב הטבעי שהחזיק את הקרקע.
ואז הגיעו שנות בצורת קשות מאוד.
הקרקע התייבשה, וכאשר הגיעו רוחות חזקות הן העיפו את שכבת האדמה העליונה. נוצרו סופות אבק עצומות, שכיסו בתים, שדות ובעלי חיים. משפחות חקלאיות איבדו את יבוליהן ואת יכולתן להתפרנס. (Library of Congress)
אבל חשוב להדגיש: לא כל מי שהיגר לקליפורניה היה בהכרח קורבן ישיר של סופות האבק. היו גם חקלאים שאיבדו את אדמתם בגלל הבצורת, החובות, עיקולי הבנקים והמיכון החקלאי — הטרקטורים שצמצמו את הצורך בעובדי חווה. (National Archives)
2. למה דווקא קליפורניה?
זו אחת הנקודות החשובות ביותר ב-The Four Winds.
קליפורניה נתפסה בעיני המהגרים כמעין "ארץ מובטחת".
הייתה לכך סיבה ממשית: בניגוד למישורים היבשים, בקליפורניה הייתה חקלאות מושקית ונרחבת, ובשנות ה־30 התרחבה מאוד החקלאות בעמק סן חואקין. היה צורך עצום בידיים עובדות לקטיף:
כותנה
תפוזים
לימונים
ענבים
אפונה
תפוחי אדמה
פירות וירקות נוספים.
מגדלי הכותנה בקליפורניה אף שילמו בתקופה מסוימת כמעט 50% יותר עבור קטיף כותנה מאשר החקלאים במישורים הדרומיים. בנוסף, הסיוע הציבורי בקליפורניה היה גבוה יותר מאשר במדינות רבות שמהן הגיעו המהגרים. (California State Capitol Museum)
לכן אנשים שמעו סיפורים כמו:
"בקליפורניה יש עבודה."
והתחילו לנסוע מערבה.
3. המסע מערבה
כאן הספר מתחבר לתופעה היסטורית עצומה.
משפחות העמיסו את כל רכושן על מכוניות ומשאיות ישנות ויצאו מערבה. רבים נסעו דרך Route 66, מאוקלהומה וטקסס לכיוון קליפורניה.
המונח "Okies" נעשה מזוהה עם המהגרים הללו, אבל הוא קצת מטעה: לא כולם הגיעו מאוקלהומה. היו ביניהם אנשים מטקסס, ארקנסו, מיזורי ומקומות נוספים. (שירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב)
וזה פרט מעניין מאוד להבנת הספר:
הם לא היו בהכרח "אנשים עניים מלכתחילה". רבים היו חקלאים, בעלי משקים קטנים, חוכרי אדמות או פועלים חקלאיים שאיבדו את מקור פרנסתם.
4. ומה קרה כשהם הגיעו לקליפורניה?
כאן התנגשה התקווה במציאות.
המהגרים הגיעו לקליפורניה וגילו שיש הרבה מאוד אנשים שמחפשים עבודה — ולכן השכר יכול היה להיות נמוך מאוד.
חקלאים גדולים יכלו לנצל את התחרות בין אלפי העובדים. לעיתים התפרסמה מודעה המחפשת, למשל, 100 עובדים, וכשהגיעו מאות או אלפים — השכר ירד. (PBS)
המשפחות נאלצו לעבור ממקום למקום בהתאם לעונת הקטיף.
ה־Library of Congress מתאר את חייהם כמצב של transience — ארעיות מתמדת: כשהגיע הזמן לקטוף תפוחי אדמה הם נסעו לשם; כשהגיע הקטיף הבא עברו למקום אחר. (Library of Congress)
זה מסביר היטב את חוסר היציבות שאנו רואים אצל משפחת אלזה.
5. מחנות האוהלים – וזה אולי החלק המעניין ביותר
לפני שהממשלה הקימה מחנות מסודרים, משפחות רבות פשוט גרו לצד הכבישים, בגדות נחלים ובשטחים נטושים.
היו להם:
אוהלים מאולתרים
מכוניות ששימשו כבית
יריעות בד
קרשים
פח
כל חומר שניתן היה למצוא.
בחלק מהמקומות לא היו מים זורמים, שירותים או מערכת ביוב. התנאים היו קשים מאוד, ומחלות התפשטו. (שירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב)
תצלומיה של הצלמת דורוטיאה לאנג (Dorothea Lange) הפכו את המציאות הזאת לאחד הדימויים המזוהים ביותר עם תקופת השפל הגדול.
התמונות האלה חשובות במיוחד ל-The Four Winds, מפני שהן מאפשרות ממש לראות את העולם שבו חיה אלזה.
6. Weedpatch – המחנה שהפך למפורסם
וכאן יש קשר ספרותי נפלא.
אחד המחנות החשובים ביותר היה Weedpatch Camp, ליד Bakersfield, בקליפורניה. שמו הרשמי היה Arvin Farm Labor Supply Center.
הוא הוקם ב־1935 במסגרת תוכניות ה־New Deal של ממשל פרנקלין רוזוולט. בניגוד למחנות המאולתרים, כאן היו:
מים זורמים
מקלחות
חדרי כביסה
שירותים
משטחי עץ שעליהם הוקמו האוהלים
מבני ציבור
אולם קהילתי
דואר
ספרייה. (שירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב)
וזה בעיניי פרט מרתק במיוחד בהקשר שלך כמי שעוסקת בספריות: הייתה במחנה ספרייה!
המחנה לא היה רק מקום לינה. הוא ניסה ליצור קהילה שלמה — עם מוסדות, פעילויות חברתיות, מפגשים, דת, מוזיקה וחינוך. (שירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב)
7. המחנות היו גם מקום של כבוד וגם מקום של השפלה
יש כאן מורכבות שהספר היטב מבטא.
מצד אחד, הממשלה הפדרלית ניסתה לספק למהגרים תנאים אנושיים יותר.
מצד שני, הם עדיין היו עניים מאוד ותלויים בעבודות עונתיות, וסבלו מאפליה קשה.
קליפורנים רבים כינו אותם "Okies", "Arkies" וכינויים מבזים אחרים, גם כאשר האדם כלל לא הגיע מאוקלהומה או ארקנסו. (שירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב)
הם נתפסו לעיתים כעניים, מלוכלכים, נחותים או אפילו מסוכנים מבחינה פוליטית. היו גם ניסיונות למנוע את כניסתם לקליפורניה, כולל מחסומים משטרתיים בגבול המדינה. (HISTORY TV Nederland)
8. הקשר ל-The Grapes of Wrath
יש לספר של האנה גם הקשר ספרותי חשוב מאוד.
אם קראת או מכירה את The Grapes of Wrath של ג'ון סטיינבק, מדובר באותו עולם היסטורי כמעט.
המשפחה של משפחת ג'ואד ב-The Grapes of Wrath נוסעת מאוקלהומה לקליפורניה ומגלה את המציאות של מהגרי העבודה.
מעניין במיוחד ש־Weedpatch Camp מופיע ממש ב-The Grapes of Wrath. סטיינבק ביקר באזור ותיאר את מחנות המהגרים. (National Archives)
הקשר אפילו עמוק יותר: התנאים במחנות עוררו עניין ציבורי רב בזכות תצלומיהם של דורוטיאה לאנג וכתיבתו של סטיינבק.
9. מה היסטורי ומה בדיוני ב-The Four Winds?
כדאי להפריד בין שני הדברים:
| בספר | המציאות ההיסטורית |
|---|---|
| אלזה ומשפחתה | דמויות בדיוניות |
| הבצורת והאבק | אירועים היסטוריים אמיתיים |
| ההגירה מערבה | הגירה המונית אמיתית |
| הנסיעה לקליפורניה | תופעה היסטורית רחבת היקף |
| עבודות הקטיף | המציאות של מאות אלפי מהגרי עבודה |
| מחנות האוהלים | אמיתיים |
| תנאי העוני והרעב | מתועדים היטב |
| האפליה כלפי "Okies" | היסטורית ומתועדת |
| מחנות הממשלה | אמיתיים |
| Weedpatch/Arvin | מחנה היסטורי אמיתי |
| קהילות המהגרים במחנות | מתועדות היטב |
הספר, אם כן, אינו מתאר אירוע היסטורי אחד, אלא מכניס דמויות בדיוניות לתוך עולם היסטורי אמיתי מאוד.
נקודה מעניינת במיוחד לגבי הספר
כשקוראים את The Four Winds, קל לחשוב שהסיפור הוא בעיקר על אסון טבע — הבצורת וסופות האבק.
אבל מבחינה היסטורית התמונה מורכבת הרבה יותר:
Dust Bowl + השפל הגדול + עיקולי בנקים + מיכון חקלאי + ריכוז האדמות בידי חוות גדולות + ניצול של כוח העבודה + אפליה כלפי המהגרים.
כלומר, האנשים לא פשוט "ברחו מהאבק". הם איבדו בהדרגה את היכולת להתפרנס מאדמתם, ואז מצאו את עצמם תלויים בשוק עבודה שבו היו להם מעט מאוד זכויות.
וזה הופך את החלק הקליפורני של The Four Winds להרבה יותר מ"סיפור על משפחה ענייה": הוא עוסק בשינוי עמוק במבנה החקלאות האמריקאית ובמעבר מחקלאות של משפחות קטנות למערכת חקלאית תעשייתית וריכוזית יותר.
פרטים על הספר בתרגום לעברית:
האנה, כריסטין, ארבע הרוחות מודן, 2022.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה