iTunes U

iTunes U  הוא אפליקציה של אפל שמאפשרת גישה לקורסים שלמים של אוניברסיטאות מובילות ומוסדות חינוך ותרבות והוא גם הקטלוג הדיגיטלי הגדול ביותר בעולם של תוכן חינוכי חינמי שמיועד למכשירי ipad, iphone, ipod touch
הוא כולל קורסים במגוון רחב של נושאים, גישה לחומרי קורס מסוגים שונים - אודיו, וידאו, ספרים, מסמכים ומצגות,  והאוסף שלו כולל יותר מ 500,000 הרצאות, סרטונים וספרים.
הקורסים מועברים על ידי מרצים מאוניברסיטאות מובילות, מכללות, בתי ספר ומוסדות חינוך ותרבות.
בין מאות האוניברסיטאות, המכללות ובתי הספר שנמצאים באפליקציה אפשר למצוא את :Stanford, Yale, Oxford  ועוד.

האפליקציה מאפשרת לסטודנט לקבל את כל חומרי הקורס במקום אחד.
בתוך האפליקציה הם יכולים לצפות בסרטון של הרצאה, או להאזין להרצאה מוקלטת בקובץ אודיו , לקרוא ספרים ולצפות במצגות, לצפות ברשימת מטלות הקורס. המרצה יכול להוסיף מטלות חדשות ולשלוח הודעות לסטודנטים, והם יקבלו התראות על המידע החדש.

iTunes U  - A lifetime of learning on tap

דף הבית - iTunes U

צילום זה הוא חלק מעמוד הבית של iTunes U כפי שהוא מופיע בכניסה לאפליקציה דרך המחשב שלי.
האפליקציות המובנות של אפל שנמצאות במכשיר ה- ipad נמצאות גם במחשב .
כדי להגיע ל iTunes U  דרך המחשב , נכנסתי ל iTunes Store  ומשם לאפליקציה המבוקשת.
היא מופיעה כערוץ בתוך iTunes וממוקמת בסרגל בראש העמוד.

בעמוד הבית מוצגים קורסים חדשים וקורסים מבוקשים. ניתן לחפש קורסים בתיבת חיפוש ולצמצם את החיפוש לקטגוריות.

דוגמה לקורס חדש ומבוקש, קורס של אוניברסיטת Harvard :

The Hebrew Scriptures In Judaism and Christianity
Instructor : Shaye J.D. Cohen

את הקורס הזה יכולתי להוריד גם למחשב וגם ל- ipad.  התצוגה ב ipad יותר נוחה מכיוון שהיא כוללת חלוקה ל 4 לשוניות :

INFO - מידע על הקורס
POSTS - הודעות של המרצה ומטלות קריאה בקובצי PDF וקישורים להרצאות - סרטוני וידאו.
NOTES - מאפשר לסטודנט להוסיף הערות למחברת שלו באמצעות לחיצה על + שנמצא בראש העמוד וההערות שלו ירוכזו ויוצגו בחלק זה.
MATERIALS - רשימה של ההרצאות והערות להרצאות.
ההרצאות הן בפורמט של סרטוני וידאו וההערות הן בפורמט PDF

הקורס כולל 26 הרצאות ומתחת לרשימת ההרצאות מופיעה גם רשימת קישורי אינטרנט .

תצוגת מחשב של דף הקורס :

מתוך דף הקורס

מתוך דף הקורס - חלק מרשימת ההרצאות

The Hebrew Scriptures in Judaism and Christianity by Harvard University

זכות הקיום - איתמר יעוז-קסט

איתמר יעוֹז-קֶסְט

זכות הקיום :

איגרת-שיר לסופר הגרמני

        גינטר גראס                                                                           

                                                                                 

  

סַכָּנָה,

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה,

אֲנִי רוֹצֶה לִהְיוֹת סַכָּנָה לָעוֹלָם,

כְּדֵי שֶׁלְּאַחַר הִשָּׁמְדִי לֹא תִּוָּתֵר עוֹד פִּסַּת עָלֵה-עֵשֶׂב עַל-פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ,

אוֹ פִּסַּת עָלֶה  'גְּרַאס' - לְמִקְטַרְתּוֹ שֶׁל מַר גִּינְטֶר גְּרַאס

עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה שֶׁבָּהּ, מֵאָז יוֹם הִוָּלְדִי, מְהַוֶּה אֲנִי סַכָּנָה לָעוֹלָם.

כִּי זְכוּתִי הִיא זֹאת!

זְכוּתִי הִיא לִחְיוֹת אוֹ לָמוּת  תּוֹךְ כְּדֵי הַשְׁמָדַת מַשְׁמִידַי, מִבְּלִי לִנְסֹעַ עוֹד כְּיֶלֶד-בֶּכִי בְּרַכֶּבֶת-מַשָּׂא

אֶל וָקוּם-הָעוֹלָם, בְּעוֹדִי  מֵנִיחַ אֶת רֹאשִׁי  בְּחֵיק אֵם הַנְּמוֹגָה בָּאֲוִיר הַצַּח שֶׁל אֶרֶץ ווֹטָאן,

וּפַח-הַשֶּׁתֶן מַתִּיז נִיצוֹצוֹת צְהֻבִּים-אֲפֵלִים  אֶל קִירוֹת הַקָּרוֹן - כְּמוֹ יְרִיּוֹת-רוֹבֶה הַמַּתִּיזוֹת

נוֹזֵל צְהַבְהַב-אֲדַמְדַּם מִצַּד שׁוֹמְרֵי הָרַכֶּבֶת וּבֵינֵיהֶם - אוּלַי - גַּם הַחַיָּל ג.ג., כְּשֶׁהוּא חֲבוּשׁ קַסְדַּת-פְּלָדָה.

וְעַכְשָׁו לִבִּי מִתְפַּתֶּה לְהַקְשׁוֹת וְלִשְׁאֹל: לְאָן זֶה  נָסַע  הַחַיָּל גִּינְטֶר גְּרַאס  בְּאוֹתָהּ הָעֵת?

בְּעֶצֶם, כְּבָר הַיְנוּ-הַךְ!

וּמַה עוֹד יִכָּתֵב בְּנוֹשֵׂא זֶה? אוּלַי כְּבָר  הַיְנוּ-הַךְ!

הֲגַם כִּי נוֹשֵׁם אַתָּה יוֹם-יוֹם אֶל רֵאוֹתֶיךָ, סוֹפֵר מְכֻבָּד עַד-מְאֹד, אֶת הָאֲוִיר הַצַּח וְהַנָּקִי, אַךְ הַמָּהוּל

בְּרֵיחוֹ שֶׁל אֵפֶר, בְּגֶרְמַנְיָה הַיְּשָׁנָה-חֲדָשָׁה.

אָכֵן, אֲנִי נָשַׁמְתִּי אוֹתוֹ רַק פַּעַם אַחַת וִיחִידָה, בְּעֵת נוֹסְעִי  אֶל אַרְצְךָ  יְפַת-הַנְּהָרוֹת ,(לְאַחַר הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה- הָרִאשׁוֹנָה וְהַקַּדְמוֹנִית)! וְהִנֵּה אָסַרְתִּי עַל שְׁתֵּי כַּפּוֹת רַגְלֵי לִדְרֹךְ עַל אַדְמַת אֲבוֹתֶיךָ.

וְאוּלָם, עוֹדִי מִתְעוֹרֵר מֵעֵת לְעֵת, גַּם בֶּעָשׂוֹר הַשְּׁבִיעִי שֶׁל שְׁנוֹת חַיַּי, וְשׁוֹלֵחַ יָדִי אֶל הַמִּטָּה הַסְּמוּכָה לִי,

אֶל מְקוֹם מִשְׁכָּבָהּ שֶׁל הָרַעְיָה, כְּדֵי לְהִוָּדַע כִּי הָעוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג עַכְשָׁו.

וְכָךְ, בְּהָגִיחַ אוֹר הַיּוֹם הָעַז שֶׁל  אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל אֶל בֵּיתִי, אֲנִי פּוֹתֵחַ טֶלֶוִיזְיָה וַאֲנִי פּוֹתֵחַ רַדְיוֹ וּמַאֲזִין כִּכְפוּא-שֵׁד לִדְרָשַׁת האֲיָטוּלוֹת שֶׁל אִירָן  וּלְדִבְרֵי הַשַּׂר נְשׂוּא-הַפָּנִים שֶׁל אִירָן, הַמַּרְאֶה בִּשְׁתֵּי כַּפּוֹת יָדָיו אֶת מַפַּת אֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל לֵאמוֹר: "הִיא  קְטַנָּה כָּל-כָּךְ...תּוֹךְ שִׁשָּׁה-שִׁבְעָה יָמִים אֶפְשָׁר לִמְחֹק אוֹתָהּ מֵעַל הַמַּפָּה",אוֹ בִּלְשׁוֹנְךָ: "אַוּסרַדִירֶן". וְהִנֵּה אֲנִי  מַאֲזִין גַּם לִדְרָשׁוֹת מַטִּיפֵי הַמִּסְגָּדִים בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל וּבְאַרְצוֹת-עֲרָב  בְּהַכְרִיזָם  "אַוּסרַדִירֶן!", אַךְ כַּוָּנָתָם תָּמִיד  אֵלַי וּלְעוֹלָם לֹא אֵלֶיךָ, גִּינְטֶר גְּרַאס.

וּבְכָל זֹאת, יֵשׁ זְכוּת הַשְּׁמוּרָה רַק לָנוּ הַיְּהוּדִים (אִם אָכֵן יֵשׁ זְכוּת כְּעֵין זוֹ לְבֶן-אֱנוֹשׁ עֲלֵי-אֲדָמוֹת): לְהִשָּׁמֵד וְלִטֹּל עִמָּנוּ  אֶל הָאֵין-יֵשׁ אֶת הָעוֹלָם  שְׂבַע-הַיָּמִים, עַל סִפְרִיּוֹתָיו הַמֻּפְלָאוֹת וְעַל מַנְגִּינוֹתָיו מַכְמִירוֹת-הַלֵּב - כָּךְ-כָּךְ, לְאַחַר רִדְתֵּנוּ אֶל הַקֶּבֶר, בְּעוֹד הָאֲדָמָה פּוֹלֶטֶת קַרְנַיִם רַדְיוֹאַקְטִיבִיּוֹת 

לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם.

אָכֵן - לָנוּ  הַזְּכוּת! וּזְכוּת זוֹ - גַּם שֶׁלִּי הִיא!

כִּי זְכוּתוֹ שֶׁל עַם-יִשְׂרָאֵל לְהָגִיף סוֹפִית אֶת שַׁעֲרֵי הָעוֹלָם לְאַחַר לֶכְתּוֹ מִכָּאן  (שֶׁלּא מֵרְצוֹנוֹ הַחָפְשִׁי!),

וְלָנוּ הַזְּכוּת לְהַגִּיד, בִּמְחִיר הַחֲרָדָה בַּת שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים הַשָּׁנָה: " אִם תְּאַלְּצוּ אוֹתָנוּ בַּשֵּׁנִית לָרֶדֶת  מֵעַל פְּנֵי כַּדּוּר-הָאָרֶץ אֶל מַעֲמַקֵּי כַּדּוּר-הָאָרֶץ - יִתְגַּלְגֵּל-נָא כַּדּוּר-הָאָרֶץ לְעֵבֶר הָאַיִן".

הֲלֹא זְכוּת-הַחַיִּים הִיא זְכוּת דּוּ-כִּוּוּנִית: גַּם לְךָ וְגַם לִי,/אוֹ/לֹא לִי וְלֹא לְךָ.

גִּינְטֶר גְּרַאס, סוֹפֵר נַעֲלֶה! תֻּפֵּי-הַפַּח שׁוּב רוֹעֲמִים בְּתֵבֵל!

הוֹ, כַּמָּה שִׂחַקְתִּי בְּתֻפֵּי-פַּח בְּעוֹדִי יֶלֶד רַךְ בְּבֵית אַבָּא-אִמָּא, אַךְ נוֹתַר הַתֹּף בִּידֵי הַדַּיָּרִים

אֲשֶׁר בָּאוּ תַּחְתֵּינוּ, וְאַף-עַל-פִּי-כֵן קוֹלוֹ  עוֹד הוֹלֵם בְּאָזְנַי בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת.

וְזוֹ סִבָּה-מִן-הַסִּבּוֹת לְכָךְ, שֶׁבִּקֵּשׁ גּוּפֵי בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל, לִפְנֵי עֲשָׂרוֹת בַּשָּׁנִים,

אַחַר מְחוֹז-חֵפֶץ  שֶׁהוּא חֶמְדַּת אָבוֹת וְגַם חֶרְדָתָם.

וְאוּלָם, לֹא הַשֶּׁקֶט קָרָא לָנוּ לָבוֹא, בְּקוֹלוֹ הַתַּת-עוֹרִי, כִּי אִם הָרָצוֹן לִחְיוֹת אֶת עַצְמֵנוּ עַד תֹּם,

כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה חַי אֶת עַצְמְךָ עַד תֹּם - סוֹפֵר וּמְשׁוֹרֵר נִכְבָּד.

כֵּן, אֲנִי מְקַנֵּא בְּךָ: מַדּוּעַ זְכוּתְךָ לִחְיוֹת, הִיא - כֵּן!

וּמַדּוּעַ זְכוּתִי לִחְיוֹת, הִיא - קוֹל הַדּוּמִיָּה? וַאֲנִי הַמְהַוֶּה סַכָּנָה לָעוֹלָם?!

אוּלָם אֲנִי - אִישׁ-הַסַּכָּנוֹת, הֲגם כִּי בֵּן-הַנֶּצַח - שׁוֹאֵל אוֹתְךָ:

אִם נִגְזַר עָלַי לְהִכָּחֵד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וְלִצְמֹחַ מִמֶּנָּה מֵחָדָשׁ  בִּדְמוּת גִּבְעוֹלֵי הָעֵשֶׂב,

מַה  טַעַם וּמַה מִדַּת  הַצֶּדֶק, כִּי אַתָּה וְצֶאֱצָאֶיךָ תּוֹסִיפִי לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בֵּין גִּבְעוֹלֵי הָעֵשֶׂב הַנִּיחוֹחִיִּים

וּלְהַבִּיט בְּשֶׁמֶשׁ-הַמַּרְפֵּא שֶׁבְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ,

בְּעוֹד אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ - חַיֵּינוּ בְּסָפֵק-הַתָּמִיד?

             

השיר פורסם בבלוג היגיון בשיגעון  ובמוסף שבת - מקור ראשון. 

על איתמר יעוז-קסט

על ספרים דיגיטליים וכנס מולטי ידע 2012

את היום השני של הכנס התחלתי בביקור בתערוכה המקצועית  בדוכן של e-vrit , שם הציגו בפני אפליקציות של ספרי ילדים ל -ipad . הנציגה הדגימה לי את האפליקציה לסיפור אין אריות כאלה, אפליקציה שהורדתי למכשיר ה ipad שלי לאחר שחזרתי לביתי.
נושא האפליקציות מתקשר להרצאה ששמעתי יום קודם, הרצאתו של אמיר וינר מהאוניברסיטה הפתוחה על שוק הספרים הדיגיטליים.  בהרצאתו הוא טען שיש ספרי ילדים שיוצרים להם פורמט דיגיטלי אך הם לא שונים מהותית מהגירסה המודפסת. 
הספר שאני רכשתי, הוא ספר משחק דיגיטלי שמצורף לו גם משחק זיכרון עם הדמויות של הסיפור.
דוגמא שאני יכולה לתת לספרים דיגיטליים ששונים מהותית מהגירסה המודפסת, הם הספרים הדיגיטליים של דיסני, שם הסיפור משולב בסרטון, בקטעי שירה , בדפי צביעה, באפשרות הקלטה ועוד.

האתר של Disney Digital Books :
האתר מאפשר גישה למנויים לאוסף מקוון של יותר מ 600 ספרי דיסני, הוא מאפשר קריאה, קריאה תוך כדי האזנה לקריין המקריא את הטקסט, הוא מאפשר ליצור סיפור עצמאי באמצעות "בונה סיפור" , וכולל משחקי טריוויה ופאזלים.
סרטון הדגמה לספרים באתר.

לאחר שחזרתי הביתה , רכשתי גם ספרי מבוגרים ל- ipad, אחד מהם - ארוחת הערב של הרמן קוך, שמתקשר להרצאה על הסמכות החדשה , הרצאתו של עידן עמיאל, פסיכולוג קליני מבית חולים שניידר.
הוא טען שסמכות ההורים מתערערת בעולם הדיגיטלי שבו לילדים יש יתרון, כי הם ילידים דיגיטליים, לעומת ההורים שהם מהגרים דיגיטליים.

להורים קשה לעקוב אחרי הפעילות שהילדים מנהלים, היכולת שלהם להשגיח על הילדים מצטמצמת כי אין להם שליטה על הפעילות שלהם בפייסבוק, בצ'אטים, ובשיחות שמגיעות אליהם לטלפון הנייד.
אם פעם ההורים יכלו לצפות מהחלון ולראות עם מי הילד משחק, עכשיו יש להם בעיה לדעת עם מי הוא מתחבר, כי הוא יוצר חברויות בפייבוק. פעם ילדים היו מקבלים שיחות לטלפון הביתי וההורים היו מרימים את הטלפון וכך היתה להם הזדמנות לדעת מי מתקשר אל הילד שלהם. היום הילדים מקבלים שיחות והודעות לטלפון הנייד הפרטי שלהם כך שההורים לא יכולים לדעת מי מתקשר אליהם.
מצבים כאלה מתוארים בספר ארוחת ערב של הרמן קוך :

הדובר בספר הוא אב לבן בן 15 או 16 .
(העמודים שמופיעים בסוגריים הם על פי גירסה הדיגיטלית שנמצאת באפליקציה של עברית e-vrit .)

"לעיתים הזדמן לי לשוחח עם אחת מהן בטלפון, וכששאלתי אם אפשר למסור הודעה למישל ..."לא, אדוני, אין צורך להשאיר הודעה. הנייד שלו היה מכובה אז התקשרתי הביתה" (עמ' 9)

"אלא שבגילו מותר שיהיו לו כמה סודות. אסור לנו לרצות לדעת עליו הכול, כי אז אולי הוא ייסגר לגמרי" (עמ' 9)

"כשמישל היה מצ'וטט באינטרנט ונעמדתי לידו, תמיד הפניתי את גבי כלפי המכתבה שלו, כדי שלא אראה את מסך המחשב. רציתי לאותת לו בשפת הגוף שלי שאני לא בולש אחריו ולא מציץ מאחורי כתפו ולא קורא על המסך את מה שהוא מדפיס. לפעמים השמיע הטלפון הנייד שלו צליל של חליל פאן כאשר קיבל הודעת אס-אם-אס. לעיתים קרובות היה משאיר את הטלפון הנייד שלו בסביבה, ואני מודה שלפעמים, בייחוד כשהוא לא היה בבית , התחשק לי לבדוק מה קורה שם. מי שולח לו הודעה? מה כותבים לו? " (עמ' 11)

הקטעים האלה מתארים חוסר ידיעה של ההורה מה הבן שלו עושה, הוא אמנם רוצה לדעת , אך מפחד לשאול כדי שההתערבות שלו לא תתפרש כפגיעה בפרטיות של בנו.
העלילה בהמשך מתפתחת בכיוון מאוד לא צפוי. אם יש ציפיה שההתרחשות הבאה, שעליה ניתן לקרוא בספר, תיצור דילמה מוסרית אצל האב , זה לא קרה, אלא קרה משהו אחר, מפתיע, בכיוון הלא שפוי.

ההרצאות בכנס כללו הפניות לאתרי אינטרנט חשובים ומעניינים :

ההרצאה של פרופ' גבי וימן  על הטרור באינטרנט עסקה בשימוש שעושים אירגוני טרור כמו אל קעידה, החמאס, החיזבאללה והג'יהד האיסלאמי ברשתות חברתיות כמו פייבוק ויוטיוב, להפצת תעמולה, גיוס מחבלים ואימונם.
יש גם ערוצים שפונים לקהל יעד ספציפי כמו נשים וילדים, שכוללים משחקי מחשב עם מסרים של טרור ועידוד לפעולות התאבדות.

ההרצאות על המחאה החברתית עסקו באתרי המחאה בפייסבוק, ובהקשר זה אני רוצה להוסיף את הבלוג בועת נדל"ן חמורה בישראל  שמטרתו לעקוב אחרי התפתחויות בשוק הדיור, לתת מידע לציבור, לפקוח את עיניו ולהזהירו מפני בועת הנדל"ן שעומדת להתפוצץ. הם עושים עבודת קודש.

ההרצאה שהזכרתי מקודם על שוק הספרים הדיגיטליים עסקה בשוק הספרים הדיגיטליים, התפוצה שלהם בטאבלטים, סמארטפונים וקינדל.
צויינה ההוצאה לאור של אמזון, שמאפשרת לסופרים למכור את היצירות שלהם ללא תיווך של מו"ל וכך להרוויח יותר.
הוזכר אתר פאר של האוניברסיטה הפתוחה , אתר ספרים וחומרי לימוד הפתוחים לכל .

ההרצאה האחרונה במושב שבו השתתפתי היתה על האתר icast , אתר לשיווק ספרים מוקלטים.
באתר יש יותר מ 3000 פודקאסטים ותוכניות שונות, מעל ל 60,000 פרקים ומאות ספרי אודיו, חלקם מוקלטים על ידי הסופרים עצמם וחלקם על ידי שחקנים וקריינים.

למחרת נכחתי בהרצאות שעסקו בגלישת נוער באינטרנט, בגלישה בטוחה באינטרנט ובסמכות ההורים.
בהרצאה על סמכות ההורים " סמכות חדשה - התמודדות דמויות סמכות עם ילידים דיגיטליים", הרצאה שהזכרתי מקודם, ציין המרצה ספר שעוסק בנושא -  סמכות חדשה של חיים עומר.

ההרצאה השניה עסקה בחינוך לגלישה אחראית ובטוחה ברשת והצגת מדיניות ופעילות משרד החינוך.
הוזכר אתר המינהל למדע וטכנולוגיה ובו לשונית גלישה בטוחה.
אפשר גם להיכנס לפורטל השירותים והמידע הממשלתי , בקהלי יעד לבחור ב - תלמידים, ילדים ונוער, ושם יש קטגוריה של גלישה בטוחה עם קישורים לאתרים שעוסקים בנושא.

המושב הזה הסתיים בשיחה עם שני נערים שענו על שאלות בקשר לשימוש שלהם בפייסבוק.
הם דיברו על הגדרות פרטיות, אישור חברות ופירסום סטאטוסים.

על קנאה ופירגון

קנאה - עינת שמחי, שלמה זיס , מטח

קנאה בזולת היא רגש, אשר מתעורר אצל אנשים, וכנראה גם אצל בעלי-חיים מסוימים. הרגש מתעורר, כאשר אדם מרגיש נחות לעומת אדם אחר, ויש לו רצון לשפר את מעמדו. רגש זה יכול להתעורר בשל כל יתרון חומרי, גופני, שכלי, נפשי או רוחני, שאדם מוצא בזולתו. הקנאה מתקיימת בעקבות הרצון להיות במצבו הקיים של האדם האחר.

קנאות נפוצות הן קנאה בפופולריות או ביחס, שאדם אחר מקבל מן הסביבה או קנאה באורח החיים או מצבו הבריאותי של אדם אחר.

רגש הקנאה כולל תחושת מועקה ותסכול של האדם, זעם ועלבון, ויש לו ביטוי בהבעות הפנים, וגם בהתנהגות – התעלמות מהאדם, ביקורת, חוסר פרגון, או פעולות ישירות לפגוע בו.

במסורת הפסיכואנליטית מקובל להבחין בין שני סוגים של קנאה:

א. צרות עין, חמדנות (Envy) – קנאה מהסוג של "אני רוצה מה שיש לך, ולא מוכן שזה יהיה לך". רגש זה קיים מגיל ינקות. כאשר רגשות אלה מוכלים ומעובדים, תיווצר התפתחות תקינה של נפש האדם. אולם כאשר הם אינם מוכלים, רגשות אלה עלולים לעלות אחר כך בתוך מערכות יחסים.
ב. קנאה תחרותית (jealousy) – קנאה פחות פוגענית, מסוג "קנאת סופרים תרבה חוכמה", שמשמעותה – "אני רוצה מה שיש לך, ולא מפריע לי שגם לך יש". סוג קנאה זה מדרבן להתאמץ, כדי להיות טוב כמו מושא הקנאה.

חיובי ושלילי בקנאה :

חיובי – הקנאה נובעת מהרצון של האדם להרגיש שאין לו חסר כלשהו. הרגשה שהוא חסר דבר מה, גורמת לאדם לחוש קנאה כלפי מה שנדמה לו כטוב יותר ממה שיש לו. קנאה זאת יכולה לדרבן את האדם לפעול לשיפור מצבו, ולגלות הנעה (מוטיבציה) להתקדם בתחומים שונים.

שלילי – לרגש הקנאה יש כוחות הרס. אדם שמקנא בחברו, ואינו מצליח להתגבר על כך, עלול להרוס את קשריו עם חברו, ואפילו לחבל במה שהוא מחשיב כהצלחתו של החבר. כך חברו לא יהיה עוד 'מצליח', ורגש הקנאה יחלוף. כמו כן, רגש קנאה תופס את המשאבים הרגשיים, כדי להתמודד עם רגש זה, במקום להפנותם אל ההתפתחות האישית.

מתוך : בין הצלצולים - מטח

האתר בין הצלצולים : התמודדות עם אלימות וטיפוח אקלים בית ספרי הוא אתר בהרצה של מטח.

הוא משמש מקום מפגש למחנכים , העוסקים בטיפוח אקלים בית-ספרי וכישורי חיים, ולמחנכים המתמודדים עם תופעת האלימות במערכת החינוך.

האתר כולל פעילויות, מערכי שיעור, ודפי עבודה לתלמידים מותאמים לפי שכבות גיל בנושאים שונים.

האתר כולל גם מגוון סרטי הדרכה למורים ולתלמידים בנושאי אקלים בית ספרי, מניעת אלימות וטיפוח השיח הרגשי.

האתר בין הצלצולים כולל גם תתי אתרים כמו אל תלעגו לי שמתמקדת בארבעה נושאים : הבעת רגשות, אכפתיות והתחשבות, פתרון יצירתי לסכסוכים וקבלת השונה.

עוד על האתר.

מהו פרגון?

פרגון הוא הערכה חיובית, אהבה, קבלה. לפרגן למישהו זה להעריך אותו, לראות את הטוב שיש בו, ולומר לו במילים או במעשים, שאנחנו שמחים בשבילו על הטוב שיש לו. בפרגון יש רצון טוב, משאלה שיהיה לאחרים טוב, שיצליחו, שייהנו מעצמם, שיעשו טוב לעצמם. הפרגון מעודד, מאמין באדם וביכולת שלו להצליח ולהיות מרוצה.

פרגון שונה ממחמאה או מהערכה, שגם בהן יש זיהוי של משהו טוב אצל הזולת, כישרון, התנהגות ראויה להערכה והתפעלות, אך אין בהן משאלה אקטיבית שיהיה טוב.

פרגון הוא יחס הפוך לקנאה ולקטנוניות. אמנם גם בהן אנו רואים את הטוב של אחרים, אבל אין לנו רצון שיהיה להם טוב. להפך – הקנאה והקטנוניות עלולות לגרום לנו לקלקל לאחרים את הטוב שיש להם.

מתוך : כדאי לפרגן - עדי סימון בר, שלמה זיס, מטח

מחשבות על מגילת אסתר

בספר שבע אימהות של יוכי ברנדס שעוסק בדמויות של נשים מהתנ"ך ,  יש פרק המוקדש לאסתר.

אסתר מתוארת כמי שהחלה את דרכה בארמון , ליתר דיוק בהרמון, כבובה צייתנית שעסוקה כל היום בטיפוח עצמי ובעקבות המשימה שהוטלה עליה להציל את העם היהודי מגזרת השמדה היא חושפת צד אחר באישיותה, צד שהיה מוסתר והוא החוכמה שלה – היכולת שלה לתכנן תוכנית הצלה ולבצע אותה.

המחברת טוענת שהמגילה בקריאה רגילה מתארת מאבק בין יהודים לבין שונאיהם .

ברובד הגלוי מתחולל מאבק בין הגויים ליהודים וברובד הסמוי מתחולל מאבק בין הגברים לנשים.

מקריאת המגילה אני מתרשמת שהבעיה היא עם שונא אחד – המן, שונא בעל עמדה גבוהה וכוח רב, לא קבוצה של שונאים.

האימפריה שבה שולט אחשוורוש מגוונת מבחינה דתית ולאומית, והשנאה של המן כלפי היהודים נראית לא כשנאה דתית אלא נובעת מכך שהם נתפסים בעיניו כגורם חתרן ואפילו זה לא מה שבאמת מפריע לו אלא הפגיעה האישית בו כסמכות זהה למלך.

הוא הופך את העניין האישי בינו ובין מרדכי לעניין לאומי  : הוא מציג את היהודים כסכנה לממלכה בגלל דתם שלא מאפשרת להם לציית לחוקי המלך ולכן יש להשמידם.

העניין האישי הופך כאן לעניין עקרוני , ממלכתי,  ויש לו השלכות לגבי עם שלם שאין לו קשר למקרה.

ההחלטה של מרדכי לא להתרפס בפני המן, החתרן האמיתי והסכנה האמיתית לשלטון, היא החלטה אישית, אך עם שלם עלול לשלם את המחיר עליה.

עניין אישי שהופך לעניין עקרוני נמצא גם ברובד השני של המגילה שעליו מדברת המחברת, והוא מאבק בין גברים ונשים.

סירובה של ושתי להגיע למשתה המלך הוא עניין אישי בינה ובין אחשוורוש אך יועצי המלך ושריו הפכו אותו לעניין עקרוני וממלכתי : סירובה של ושתי לא יכול לעבור בשתיקה כי אז כל נשות הממלכה יפסיקו לציית לבעלים שלהן.

כי יצא דבר המלכה על כל הנשים , להבזות בעליהן, בעיניהן, באמרם : המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה (אסתר א, יז)

הסירוב של ושתי קיבל משמעות ממלכתית ואיגרות נשלחו לכל מדינה ומדינה ממדינות הממלכה ובה הצו שבכל בית שבו חי זוג מעורב , תהיה שפת הבעל השפה המדוברת וזה כסימן ואות לשלטון הבעל בביתו.

ההתנהלות של השלטון מתוארת לאורך כל המגילה כהתנהלות מגוחכת , ענייני הממלכה הם משתאות, מציאת מלכה חדשה למלך, ושליט האימפריה הגדולה מתואר כאדם חסר אישיות  וחסר שכל , המתומרן בקלות על ידיו יועציו.

שום דבר הוא לא מחליט בעצמו. כל דבר מחליטים בשבילו היועצים . אדם כזה עומד בראש אימפריה.

השרים מייעצים למלך לגרש את ושתי, נערי המלך יעצו לו לקבץ נערות מרחבי הממלכה , הוא מבקש את עצת המן כיצד להטיב עם אדם שהוא חפץ ביקרו .

שום דבר ממה שנעשה בממלכה הוא לא יוזמה שלו, אלא פרי מחשבה של אחרים.

הוא רק חותם על החלטות של אחרים ולאחר שהוא חותם לא ניתן לבטל את הצווים.

לכן הוא נתן למרדכי ואסתר לכתוב ספרים חדשים שמורים ליהודים להתגונן מפני הבאים להשמידם.

את גזרת ההשמדה לא ניתן לבטל "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח, ח) אך המלך חתם על ספרים חדשים שאפשרו ליהודים להילחם באויביהם.

נוצר מצב אבסורדי שבמקום לבטל את הגזרה ולמנוע שפיכות דמים, בגלל עניין בירוקרטי , לא ניתן לבטל את הגזרה וכך יוצרים גזרה חדשה שמשמעותה הרג של אנשים אחרים – הגויים שינסו לבצע את גזרת המן.

המשפט הזה, שצו שחתום בחותמת המלך לא ניתן לבטל, שמראה את האבסורד שלמסמך יש ערך יותר מחיי אדם, והבלטת עניין הספרים וחתימת המלך לאורך המגילה, נראים כביקורת על השלטון.

המגילה היא ביקורת על התנהלות השלטון בממלכת פרס ומדי .

לדעתי , המגילה לא באה לתאר רק את תהפוכות הגורל והנס שקרה ליהודים אלא לבקר את השלטון , להראות שבשלטון נמצאים אנשים לא ראויים שבכוחם לחרוץ גורלות של אנשים ועמים.

אדם שרוב זמנו נמצא במצב של שיכרות, חסר כושר שיפוט והחלטה עצמאית, מתומרן על ידי יועץ מושחת, בידיו הסמכות לחתום על מסמכים בעלי משמעות של חיים ומוות עבור עמים בשליטתו, ולאחר שהוא חותם לא ניתן לבטל אותם גם אם הוא שינה את דעתו.

המגילה מסתיימת בתיאור גדולתו של מרדכי: לאחר שסיימה אסתר את שליחותה כמצילת העם היהודי, מונה מרדכי למשנה למלך אחשוורוש ותיאור מעמדו חותם את המגילה : "ופרשת גדלת מרדכי, אשר גדלו המלך, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי, מדי ופרס. כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש, וגדול ליהודים, ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" (אסתר פרק י, פס' ב-ג).

אשה הצילה את עמה, אך המגילה מסתיימת בתיאור גדולתו של גבר, כדי להבהיר לנו שגם אם הישועה הגיעה מאישה שלטון הגבר יתקיים לעולם.

מגילת אסתר. מתוך : מאגר ספרות הקודש של סנונית.

המאבק למען הספריות הציבוריות בארצות הברית - Save The Library

לפני כשנה וחצי, כשחיפשתי סרטון ב youtube על פרוייקט האוריינות שמתקיים בספריית לוס אנג'לס, הגעתי לסרטון שקרא להציל את הספריה - Save The Los Angeles Public Library .
הספרן בסרטון, תיאר את הקיצוצים המתוכננים בתקציב, שיביאו לפגיעה בשירות לקהל ולפיטורי עובדים וקרא לציבור לפנות למועצת העיר כדי למנוע את הקיצוץ המוצע.
הסרטון הזה הוא חלק מהמאבק של הספריה שנקרא  Save The Library  , מאבק שהצליח בזכות מעורבות הציבור.

Save L.A. Libraries - Save The Library. org

המאבק הזה התקיים לא רק בלוס אנג'לס אלא ברחבי ארצות הברית וקישורים לאתרי האינטרנט שקמו לצורך הסברה ופנייה לציבור ליטול חלק במאבק, ניתן למצוא באתר האינטרנט של ALA -American Library Association . האירגון עזר לספריות להקים אתרי אינטרנט המוקדשים להצלת הספריות במדינות שלהן -      Saving the libraries in their states

חלק מהקישורים שמופיעים באתר כבר לא פעילים , אך חלק ממשיכים לפעול וגם מתעדכנים, בעיקר אתרי הפייסבוק .

דוגמא נוספת להצלחה של המאבק הזה היא סיפריית ניו-יורק , שם התושבים מנעו קיצוץ של 37 מיליון דולר בתקציב הספריות, באמצעות פנייה לנבחרי ציבור, כתיבת מכתבים והפגנות, ותרומה לספריה.
הציבור תרם באופן מקוון יותר מ- 144,000 דולר לספריה.
המעורבות של התושבים הצליחה להביא לשינוי בתוכנית הראשונית של מועצת העיר ולמנוע סגירת סניפים או צמצום בימי פעילותם..
הקול של התושבים נשמע, התקציב שוקם, וכך נמנעה סגירת סניפים או צמצום פעילותם לשלושה ימים בשבוע בלבד.

Thank You, NYPL Supporters






ביולי 2010 התפרסמה כתבה ב - Fox Chicago News שכותרתה : האם הספריות נחוצות או שהן ביזבוז כספי משלם המיסים?

הכתבה מגמתית ומייצגת את הטענות של אלה שמאמינים שהספריה היא מוסד מיושן ומיותר בתקופת האינטרנט, ומהווה ביזבוז כספי מיסים שיכלו לשמש למטרות צודקות יותר, לטענתם,  כמו תוספת תקציב למשטרה.
הכתבים של רשת הטלוויזיה נכנסו לספריה עם מצלמה נסתרת כדי לבדוק את רמת השימוש בספריה המרכזית , ובשעה אחת ספרו 300 כניסות של מבקרים שרובם השתמשו באינטרנט.
הם טענו שהיה שימוש מועט במדפי הספרים.

Are Libraries Necessary, or a Waste of Tax Money


על הטענות שעלו בכתבה השיבה מנהלת הספריות במכתב למערכת :

היא טוענת שהספריות רלוונטיות ונעשה בהן שימוש רב דווקא בזמנים אלה.
הספריה הציבורית של שיקגו משרתת 12 מיליון מבקרים בשנה, יותר מכל מוסד תרבותי אחר בעיר.
אותם 12 מיליון מבקרים בשנה באים כדי לקבל גישה חופשית  לספרים, כתבי עת, חומר מחקרי, מידע מקוון, שירותי יעץ, תוכניות אוריינות, עזרה בחיפוש עבודה, עזרה בשיעורי בית , אירועים שונים - מועדון ספר ושעות סיפור, מפגשים עם סופרים וכו'.

הספריה הציבורית של שיקגו באמצעות 74 סניפיה משרתת את כל השכונות של שיקגו ובשנה הקודמת השאילה קרוב ל - 10 מיליון פריטים שרובם היו ספרים.
היא טוענת שהכתבים צילמו מדפים של כתבי עת במחלקת יעץ ולא את המדפים של מחלקת השאלה.

היא טוענת שבעיקר במצב של שפל כלכלי אנשים פונים לספריות הציבוריות כדי לקבל שרותים בחינם.
האינטרנט הפך את הספריות ליותר רלוונטיות ו- 60% מהמשתמשים במחשבי הספריה הם אנשים שמחפשים עבודה.

בקשר לטענות על כך שכספי מיסים מבוזבזים על משכורות עובדים ושההשקעה בספריות היא גבוהה מדי - 120 מיליון דולר בשנה, היא משיבה :

בתקציב שנתי של מאה עשרים מיליון דולר, הם משלמים משכורות ל- 1150 עובדים, מתחזקים ומפעילים 74 סניפים, רוכשים פריטים חדשים ומרעננים את האוסף הישן.
התקציב הזה משמש למשכורות, תחזוקה של הסניפים, ורכש.

Chicago Public Library Commissioner Reacts to Fox Chicago News' Story

המאבק של ספריה הציבורית של שיקגו עדיין נמשך, והמגמה לקצץ בתקציב הספריות ולפטר עובדים עדיין נמשכת.

בכתבה של Chicago Fox News  מנובמבר 2011  הועלו אותן טענות נגד הספריה : בזבוז כספי מיסים  וגירעון תקציבי של 600 מיליון דולר, שמחייב את העיריה לקצץ גם בתקציב הספריות.
הם טוענים שלמרות הקיצוץ עדיין לספריות יהיה תקציב של 87 מיליון דולר והסניפים יפעלו 40 שעות בשבוע במקום 64 שעות.

Chicago Patrons Protest Public Library Cuts Included In City Hall Budget Deal


Importance of Illinois Libraries

ספריית השאלה למכשירי קינדל - Kindle Lending Library

שירות חדש של AMAZON  : ספריית השאלה למכשירי קינדל

ב AMAZON מאמינים שספריית ההשאלה לבעלי קינדל תעודד רכישת ספרים אלקטרוניים ורכישת מנוי לשירות PRIME .

מנוי לשירות AMAZON PRIME מקנה לבעלי קינדל את האפשרות לשאול ספרים בחינם מתוך מבחר של אלפי כותרים.

האוסף כולל 100 רבי מכר שנכללים ברשימת רבי המכר של ה New York Times .

המנוי לשירות ה PRIME עולה 79$ לשנה והוא מאפשר גישה ללא הגבלה לסרטים דיגיטליים ולתוכניות טלוויזיה וכן משלוח חינם לפריטים שנרכשו ב AMAZON .

כעת נוסף גם השירות של השאלת ספרים לבעלי מכשירי קינדל.

ההשאלה מוגבלת לכותר אחד בחודש. ההשאלה לא מוגבלת בזמן, אין תאריך החזרה, אך כדי לשאול ספר אחר בחודש הבא, חייבים קודם להחזיר את הספר המושאל.

בספר מושאל, כמו בספר קנוי, ניתן להוסיף הערות, ולסמן קטעים ומכשיר הקינדל יזכור את כל הסימונים.

הכותרים בספריית ההשאלה לבעלי קינדל מגיעים ממגוון הוצאות לאור וברוב המקרים AMAZON הגיעה איתם להסכם של סכום קבוע עבור כותר.

עם השקת השירות מצפים ב AMAZON לתוצאות הבאות :

בעלי מכשירי קינדל יקראו יותר, הכנסות המוציאים לאור יגדלו, והסופרים יקבלו תמלוגים גבוהים יותר.

 Amazon Rolls Out Kindle Lending Library

הורים מרעילים - סוזן פורווארד

בעקבות זעזוע ממקרי אלימות של אבות נגד בנותיהם שתועדו במצלמות וידאו החלטתי להביא דברים על אלימות פיסית מתוך ספרה של סוזן פורווארד : הורים מרעילים.

הדברים מובאים מתוך הפרק השישי שעוסק בהתעללות פיסית :

במיליוני בתים בעולם המערבי, בכל שכבה כלכלית או חברתית, מתבצע פשע נורא מדי יום – התעללות פיסית בילדים.

אנשים רבים מאמינים עדיין, שלהורים יש לא רק זכות , כי אם חובה, להשתמש בעונשים גופניים כדי לחנך את ילדיהם. הביטוי הקדום "חושך שבטו שונא בנו" זוכה לוואריאציות בשפות שונות, אבל הרעיון נשאר תמיד זהה.

 עד לא מכבר, לילדים לא היו כל זכויות חוקיות, ההתייחסות הכללית אליהם היתה כאל פיסות רכוש השייכות להוריהם. במשך מאות שנים, לא ניתן היה לערער על זכויות ההורים על ילדיהם , ובשם החינוך והמשמעת, הורים היו יכולים לעשות לילדיהם כל מה שעלה על דעתם – למעט הריגתם.

היום השתנו פני הדברים. בעיית הילדים המוכים זכתה בתשומת לב ציבורית רחבה, והתעוררו תביעות ברורות להגביל את זכויותיהם של ההורים, ולמנוע את ההתעללות הגופנית כאמצעי חינוך.

למה הורים מכים את ילדיהם ?

רוב המבוגרים, שיש להם ילדים, הרגישו פעם או יותר את החשק להכות אותם מדי פעם.
תחושות אלה יכולות להיות חזקות במיוחד, כשילד אינו מפסיק לבכות, לנדנד או להמרות את פי המבוגרים.

לעיתים קרובות אין לתחושה זו קשר ישיר עם התנהגותו של הילד, והיא נובעת מעייפותו של המבוגר, ממצב של לחץ, חרדה או אומללות.

רבים מאיתנו מצליחים לשלוט ברצון להרים יד על ילדינו. לרוע המזל, הורים רבים אינם מצליחים להתאפק.

הורים מכים מאופיינים במספר אפיונים משותפים : הם סובלים מחוסר יכולת לשלוט ביצריהם, במידה מעוררת שאט נפש.

הורים מתעללים יתקפו את ילדיהם כל אימת שהם חשים רגשות שליליים חזקים, שהם זקוקים להשתחרר מהם. עבורם הכאה היא תגובה כמעט אוטומטית ללחץ.

מעבר לכך, הורים מכים באים, לעיתים קרובות , ממשפחה שבה הכאת ילדים היתה בגדר נורמה מקובלת. מרבית התנהגותם כבוגרים היא חזרה מדויקת על התנסויות וחוויות שהם חוו בילדותם.
דמות ההזדהות שלהם בילדותם היתה זו של הורה מכה. אלימות היתה האמצעי היחידי בעזרתו למדו להתמודד עם בעיות ותחושות – במיוחד תחושות של כעס.

קיימים סוגים רבים של הורים מתעללים, אולם אין ספק , כי בקצה הגרוע ביותר של קשת הטיפוסים הללו, נמצאים אותם אנשים שילדיהם מתקיימים, כביכול, רק לצורך פורקן היצרים הברוטאליים של הוריהם.

רבים ממבוגרים אלה מדברים, נראים ומתנהגים בדיוק כמו כל יצור אנושי אחר, אולם האמת היא שהם מפלצות – יצורים המשוללים לחלוטין כל רגש ומאפיין שיכולים להעניק להם פן אנושי ולשייך אותם לסביבתנו.

בפרק מובאים סיפורים אישיים של מטופלים שסבלו מהתעללות פיסית בילדותם :

אביה של קייט, בנקאי מכובד, נהג להכות אותה ואת אחותה בחגורה.
אווירת הטרור שקייט תיארה (עמ' 117) מחלחלת בבתיהם של ילדים מוכים. גם ברגעים השקטים, ילדים אלה חיים בפחד מפני הר הגעש הזועם, שעלול להתפרץ בכל רגע, ללא הודעה מוקדמת. וכאשר הוא מתפרץ, כל מה שהקורבן עושה כדי להתגונן מפני המכות, מצליח לעורר עוד יותר את זעמו של התוקף.

ג'ו , בחור בן 27 תיאר את האלימות כלפיו :

"אני לא זוכר אפילו למה, אבל תמיד חטפתי מכות. הייתי יכול להיות עסוק עם עצמי במשהו , ואבא שלי היה מתפרץ לחדר, צורח וצווח בקצה מיתרי הקול שלו. והדבר הבא שהייתי מודע אליו, היו המכות שהוא החטיף לי, עד שהייתי צונח ליד הקיר. הוא היה ממשיך להכות אותי עד שהייתי מטושטש, ולא ידעתי מה קורה איתי. החלק המפחיד ביותר היה, שמעולם לא ידעתי מה יעורר את התקף הזעם" (עמ' 117).

ג'ו בילה את רוב תקופת ילדותו בהמתנה לגל הזעם הבא של אביו, מתוך ידיעה שאין דבר שיוכל למנוע זאת. התנסות זו יצרה אצלו פחדים עצומים שלא עזבו אותו גם בבגרותו.

אלימות גופנית כלפי ילדים היא, לעיתים קרובות, תגובה ללחץ בעבודה, לעימות עם חבר או עם בן משפחה, או למתח כללי שנובע מחיים בלתי מספקים.

הילדים הם, בדרך כלל, מטרות קלות : הם אינם מסוגלים להשיב מלחמה, ואפשר להפחיד אותם ולגרום להם לשתוק ולכסות את דבר ההתעללות.

לרוע מזלם, העברת הכעס לאפיקים בלתי רלוונטיים גורמת לשחרור המתח לזמן קצר בלבד. המקור האמיתי של הכעס נותר בעינו, דבר אינו משתנה במהותו והוא עתיד לגרום שוב להתפתחות התקף זעם. למרבה הצער, מושא ההתקפות נותר אף הוא באזור, ובחוסר האונים שלו הוא מזמין שוב ושוב את ההתעללות בו. (עמ' 119).

פורוורד, סוזן. הורים מרעילים : על הנזקים שהם גורמים וכיצד לתקן אותם. תל-אביב : מטר, 1990. עמ' 114 – 119.

 על המחברת :   Susan Forward

האירועים המזעזעים שאליהם התכוונתי בתחילת המאמר הם :

אב מכה את בתו בכותל המערבי -  חדשות 2

תיעוד: שופט אמריקני מכה את בתו  -  חדשות 2

טיילור סוויפט תורמת אלפי ספרים לספריה בפנסילבניה

עבור ילדים ,שיודעים את מילות השירים של טיילור סוויפט בעל פה, כל דבר שהיא תומכת בו מגניב, וכעת אולי גם הקריאה.

טיילור סוויפט תרמה לאחרונה 6,000 ספרים לספריה המקומית ב Reading, Pennsylvannia .
הנציגים שלה אמרו שהזמרת רוצה לתרום לספריות שנמצאות בבעיות כספיות והעיר הזאת נמצאת במצב כלכלי קשה.
סוויפט עבדה על היוזמה עם הוצאת הספרים Scholastic והספרים שנתרמו, נבחרו על ידי ספרנים באזור.

על גב כל ספר שנתרם על ידי הזמרת יופיע כוכב לבן , ובתוכו תודבק מדבקה מיוחדת.


Taylor Swift donates thousands of books to Pennsylvania library - The Christian Science Monitor

Reading Public Library

הספריה הציבורית של Reading תקיים אירוע מיוחד במחלקת הילדים להשקת האוסף שנתרם על ידי טיילור סוויפט.
היא מזמינה ילדים ונוער להשתתף בחגיגה וליטול חלק בפעילויות המתוכננות כולל תחרות תלבושות  בנוסח "מתלבשים כמו טיילור סוויפט" או כמו אחד מחברי הלהקה וחידונים שקשורים אל הזמרת.

הפיגוע בקו 405 - 6.7.1989 והפיגוע במסעדת סבארו - 9.8.2001

ביום חמישי  ג' בתמוז תשמ"ט (6.7.1989) בשעה 11.00 לפני הצהריים , יצא אוטובוס אגד בקו 405  לנסיעה מתל-אביב לירושלים. האוטובוס עבר את צומת הפנייה לנווה אילן , כאשר מחבל , שהיה אחד הנוסעים, התנפל על הנהג והסיט את ההגה לימין. הרכב פרץ את גדר הביטחון והתדרדר לתהום. מעוצמת המכה נפגעו רוב הנוסעים , ואז החל האוטובוס לבעור ופצועים שלא הצליחו להימלט נשרפו בתוכו. 16 נוסעים נספו ועשרות נפצעו.
לזכר ההרוגים בקו 405 הוקמה אנדרטה במקום אליו התדרדר האוטובוס , ליד נווה אילן מדרום לכביש הראשי לירושלים.

מתוך : אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה

המחבל שדירדר את האוטובוס לתהום וגרם למותם של 16 אנשים ולפציעתם של עשרות, נשפט ל 16 מאסרי עולם אך כעת הוא מופיע ברשימת המחבלים שישתחררו במסגרת העיסקה עם החמאס להשבת גלעד שליט.


חמאס : בין המשוחררים מחבל שדירדר אוטובוס - כלכליסט, 13.10.11

משפחות הרוגי קו 405 : "כואב , אבל רוצים את גלעד" - וואלה, 14.10.11

כתבה שהתפרסמה בשנת 2009 לציון 20 שנה לפיגוע :

משפחות הרוגי קו 405 : "מוכנים לשחרר את הרוצח בשביל גלעד" - עמנואל רוזן, חדשות 2 , 3.7.09

הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים - 9.8.2001

פיגוע ההתאבדות במסעדת סבארו התרחש ב 9 באוגוסט 2001 בלב ירושלים, כשמחבל מתאבד פוצץ עצמו במסעדת סבארו הומת אדם. בפיגוע נרצחו 15 ישראלים ו- 132 נפצעו.
מחבל מתאבד מג'נין, איש חמאס, פוצץ עצמו במסעדת סבארו ברחוב קינג ג'ורג'  פינת רחוב יפו, בלב המרכז המסחרי בירושלים. המחבל הובא למקום על ידי אחלאם תמימי , שעסקה גם באיסוף מודיעין לקראת הפיגוע, יחד עם חברה לחוליה מוחמד דאגלס. תכנון הפיגוע וייצור המטען נעשה על ידי עבדללה ברגותי, בכיר בחמאס.

בין הרוגי הפיגוע היו בני משפחה אחת , משפחת סחיווסחורדר : אב המשפחה, רעיתו, ושלושה מילדיהם. שני ילדים נוספים נפצעו קשה.

הפיגוע במסעדת סבארו - ויקיפדיה

האב, האם ושלושה מילדיהם נהרגו בפיגוע -   Ynet , 10.08.01

עשור לפיגוע במסעדת סבארו

"אני הילדה שאיבדה את המשפחה בסבארו", מעריב מקומי ירושלים

מתכנן פיגועי סבארו והדולפינריום ישוחרר

שתי עתירות נוספות הוגשו לבג"ץ נגד עסקת שליט

דיון סוער בבג"ץ : "גלעד לא שווה יותר מאדם אחר"

תפילה לנפגעי הטרור

תפילה לנפגעי הטרור

אֵל מָלֵא רַחֲמִים שׁוכֵן בַּמְּרומִים, הַמְצֵא מְנוּחָה נְכונָה עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה בַּמַּעֲלות קְדושִׁים וּטְהורִים כְּזהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים אֶת נִשְׁמות כָּל הַקְּדושִׁים שֶׁנִּרְצְחוּ בַּדְּרָכִים וּבַשְּׁוָקִים, בַּיְּשׁוּבִים וּבֶעָרִים, בַּהֲגָנָה וּבַמִּשְׁמָר. בֵּינֵיהֶם נְעָרִים וּזְקֵנִים, טַף וְנָשִׁים, הורִים עַל יַלְדֵיהֶם, בְּעָלִים עִם נְשׁותֵיהֶם, מורִים וְתַלְמִידֵיהֶם, שֶׁנֶּהֶרְגוּ בְּמִיתות מְשֻׁנּות וְאַכְזָרִיּות, בָּאֵשׁ וּבַחֶרֶב, בַּסְּקִילָה וּבַשְּׂרֵפָה, בִּיְּרִיּות מֵהַמַּאֲרָב וּבְפִגּוּעֵי תּפֶת, עַל יְדֵי מְחָבּלִים וְאִרְגוּנֵי הָטְרוֹר.אֶרֶץ אַל תְּכַסִּי דָּמָם, וְאַל יְהִי מָקום לְזַעֲקָתָם, עַד אֲשֶׁר יַשְׁקִיף ה' מִשָּׁמַיִם וְיָחוּס עַל עַמּו, אַרְצו וְנַחֲלָתו. זְכוּתָם תַּעֲמד לְיִשְׂרָאֵל וּלְאַרְצו, וִיקֻיַּם בָּנוּ הַכָּתוּב: הַרְנִינוּ גּויִים עַמּו כִּי דַּם עֲבָדָיו יִקּם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֵּר אַדְמָתו עַמּו. לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעולָמִים וְיִצְרור בִּצְרור הַחַיִּים אֶת נִשְׁמותֵיהֶם. בְּגַן עֵדֶן תְּהֵא מְנוּחָתָם וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם וְנאמַר אָמֵן.

צהר : חלון בין העולמות. תפילות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות הטרור

אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה - המוסד לביטוח לאומי

יזכור - אתר הנצחה לחללי מערכות ישראל