‏הצגת רשומות עם תוויות מגילת אסתר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מגילת אסתר. הצג את כל הרשומות

15 במרץ 2024

מחשבות על ספרים שמתארים התבוללות וגורל יהודי

ספר אחרון שקראתי : ככה יעשה ליהודי : קריאת השכמה בראי מגילת אסתר / מייקל אייזנברג, מנתח את מגילת אסתר ומעביר ביקורת על גיבוריה, שנתפשים בעיני המחבר כמתבוללים.
הם מתוארים כמתבוללים בגלל השמות האליליים שלהם והימנעותם מפנייה ישירה לה' גם בעת צרה גדולה וסכנת השמדה לעם היהודי.
 השם מרדכי נגזר משמו של האל הבבלי מרדוך, ומקור השם אסתר הוא אשתר,  שם של אלה.
מרדכי שלבש שק ואפר עם היוודע גזרת המן להשמיד את היהודים לא פנה אל ה' לבקשת ישועה כמו גיבורים תנכיים אחרים וגם כשאיים על אסתר שאם לא תפנה אל אחשוורוש, הצלה תגיע ליהודים ממקום אחר ובית אביה יאבד,  גם אז לא הזכיר את שם ה'. שמו של ה' לא מוזכר כלל במגילה.
כשקראתי את הספר ככה יעשה ליהודי התפלאתי מהביקורת הנוקבת שלו על התרחקותם של מרדכי ואסתר מהיהדות כי בקריאת המגילה הסירוב של מרדכי להשתחוות להמן, לבוש שק ואפר כאות אבל והצום של שלושה ימים עליו הכריזה אסתר, נראו לי סימנים של  שמירה על המסורת היהודית.
המחבר רואה בהם סממנים חיצוניים אך לא ביטוי אמיתי לאמונה אמיתית בה'. הם לא זעקו לה' כדי שיושיע אותם ואת עם ישראל.
מרדכי בעיני המחבר היה יהודי מתבולל ששאיפתו להתקדם בארמון המלוכה.

הספר הזה מזכיר לי ספרים אחרים עם גיבורים שהם יהודים מתבוללים, יהודים מהתקופה המודרנית, ששאפו להיטמע באוכלוסייה הלא יהודית אך הגורל היהודי רדף אחריהם.

היהודים האירופאים המתבוללים, גיבורי הספר הפסגה של אהרון אפלפלד, מתוארים כאנשים שבורחים מיהדותם ומתביישים בה. הם הפנימו את הסטריאוטיפ היהודי השלילי שמתאר את היהודים כחלשים פיזית, והתקבצו באתר נופש מיוחד בהרים, שהוקם על ידי יהודי כדי לחזק את גופם מתוך שאיפה להידמות לאיכרים הנוצרים. הם האמינו בעצמם שיש להם מידות רעות יהודיות שעליהם להיפטר מהן.
היהודים האלה ניסו להתרחק מיהדותם כל חייהם, התחתנו עם נוצרים וגידלו ילדים נוצרים, אך בשנים שלפני מלחמת העולם השנייה הם נזרקו ממקומות העבודה שלהם על רקע יהדותם, ולאחר שנפלטו מהחברה הנוצרית הגיעו לבית המלון בהרים.
 .
נזכרתי גם בגיבור הספר מים אדירים של אהרון אפלפלד שיצא לדרך עם סוסיו לכפר של אחיו ומשפחתו בעקבות בשורה רעה שהגיעה אליו, שאחיו ומשפחתו נרצחו בפוגרום.
הוא רצה להתפלל אך התפילה נשתכחה ממנו. הוא לא זכר את תפילות אבותיו.
כל פעם שהוזכר המושג אבות כדי לציין את אבותיו שהיו מגזע יהודי נכחד, עובדי אדמה, יראי שמים, מכובדים מאוד בקרב האיכרים הנוצרים שחיו איתם,  נזכרתי באבות העם היהודי: אברהם, יצחק ויעקב. 
אברהם עזב את מולדתו ויצא לדרך חדשה בעקבות הבטחה אלוהית, ה' היה איתו. יעקב התפלל לה' והוא התגלה לו בחלומו.
האבות נדדו כשהבטחת ה' להפוך אותם לעם גדול מלווה אותם.
לעומתם גיבור הספר מים אדירים יוצא לנדודיו ללא ברכת ה' וללא הבטחה אלוהית לעתיד טוב יותר. הנדודים של האבות בישרו הקמה של עם ואילו נדודיו מסמלים את השמדתו.
הוא יצא מביתו בעקבות בשורת מוות כשהדרך מובילה אותו אל משפחתו המתה וכל מה שנותר לו לעשות הוא להביאם לקבורה.
האבות יצאו לדרך חדשה כדי להקים עם. היחידים הפכו למשפחות, המשפחות הפכו לשבטים והשבטים הפכו לעם.
הגיבור של מים אדירים נותר לבדו לאחר שמתו אבותיו ומתה אשתו ללא צאצאים, ולא נשאר שריד למשפחתו לאחר שמשפחת אחיו נרצחה בפוגרום. 
אם סיפורי האבות מציינים התחלה של עם, סיפורו של גיבור מים אדירים, מציין את סופו.


הספרים שהוזכרו ברשומה:













2 במרץ 2012

מחשבות על מגילת אסתר

בספר שבע אימהות של יוכי ברנדס שעוסק בדמויות של נשים מהתנ"ך ,  יש פרק המוקדש לאסתר.

אסתר מתוארת כמי שהחלה את דרכה בארמון , ליתר דיוק בהרמון, כבובה צייתנית שעסוקה כל היום בטיפוח עצמי ובעקבות המשימה שהוטלה עליה להציל את העם היהודי מגזרת השמדה היא חושפת צד אחר באישיותה, צד שהיה מוסתר והוא החוכמה שלה – היכולת שלה לתכנן תוכנית הצלה ולבצע אותה.

המחברת טוענת שהמגילה בקריאה רגילה מתארת מאבק בין יהודים לבין שונאיהם .
ברובד הגלוי מתחולל מאבק בין הגויים ליהודים וברובד הסמוי מתחולל מאבק בין הגברים לנשים.


מקריאת המגילה אני מתרשמת שהבעיה היא עם שונא אחד – המן, שונא בעל עמדה גבוהה וכוח רב, לא קבוצה של שונאים.
האימפריה שבה שולט אחשוורוש מגוונת מבחינה דתית ולאומית, והשנאה של המן כלפי היהודים נראית לא כשנאה דתית אלא נובעת מכך שהם נתפסים בעיניו כגורם חתרן ואפילו זה לא מה שבאמת מפריע לו אלא הפגיעה האישית בו כסמכות זהה למלך.
הוא הופך את העניין האישי בינו ובין מרדכי לעניין לאומי  : הוא מציג את היהודים כסכנה לממלכה בגלל דתם שלא מאפשרת להם לציית לחוקי המלך ולכן יש להשמידם.
העניין האישי הופך כאן לעניין עקרוני , ממלכתי,  ויש לו השלכות לגבי עם שלם שאין לו קשר למקרה.

ההחלטה של מרדכי לא להתרפס בפני המן, החתרן האמיתי והסכנה האמיתית לשלטון, היא החלטה אישית, אך עם שלם עלול לשלם את המחיר עליה.
עניין אישי שהופך לעניין עקרוני נמצא גם ברובד השני של המגילה שעליו מדברת המחברת, והוא מאבק בין גברים ונשים.

סירובה של ושתי להגיע למשתה המלך הוא עניין אישי בינה ובין אחשוורוש אך יועצי המלך ושריו הפכו אותו לעניין עקרוני וממלכתי : סירובה של ושתי לא יכול לעבור בשתיקה כי אז כל נשות הממלכה יפסיקו לציית לבעלים שלהן.

כי יצא דבר המלכה על כל הנשים , להבזות בעליהן, בעיניהן, באמרם : המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה (אסתר א, יז)

הסירוב של ושתי קיבל משמעות ממלכתית ואיגרות נשלחו לכל מדינה ומדינה ממדינות הממלכה ובה הצו שבכל בית שבו חי זוג מעורב , תהיה שפת הבעל השפה המדוברת וזה כסימן ואות לשלטון הבעל בביתו.

ההתנהלות של השלטון מתוארת לאורך כל המגילה כהתנהלות מגוחכת , ענייני הממלכה הם משתאות, מציאת מלכה חדשה למלך, ושליט האימפריה הגדולה מתואר כאדם חסר אישיות  וחסר שכל , המתומרן בקלות על ידיו יועציו.
שום דבר הוא לא מחליט בעצמו. כל דבר מחליטים בשבילו היועצים . אדם כזה עומד בראש אימפריה.

השרים מייעצים למלך לגרש את ושתי, נערי המלך יעצו לו לקבץ נערות מרחבי הממלכה , הוא מבקש את עצת המן כיצד להטיב עם אדם שהוא חפץ ביקרו .
שום דבר ממה שנעשה בממלכה הוא לא יוזמה שלו, אלא פרי מחשבה של אחרים.
הוא רק חותם על החלטות של אחרים ולאחר שהוא חותם לא ניתן לבטל את הצווים.
לכן הוא נתן למרדכי ואסתר לכתוב ספרים חדשים שמורים ליהודים להתגונן מפני הבאים להשמידם.

את גזרת ההשמדה לא ניתן לבטל "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח, ח) אך המלך חתם על ספרים חדשים שאפשרו ליהודים להילחם באויביהם.

נוצר מצב אבסורדי שבמקום לבטל את הגזרה ולמנוע שפיכות דמים, בגלל עניין בירוקרטי , לא ניתן לבטל את הגזרה וכך יוצרים גזרה חדשה שמשמעותה הרג של אנשים אחרים – הגויים שינסו לבצע את גזרת המן.
המשפט הזה, שצו שחתום בחותמת המלך לא ניתן לבטל, שמראה את האבסורד שלמסמך יש ערך יותר מחיי אדם, והבלטת עניין הספרים וחתימת המלך לאורך המגילה, נראים כביקורת על השלטון.

המגילה היא ביקורת על התנהלות השלטון בממלכת פרס ומדי .
לדעתי , המגילה לא באה לתאר רק את תהפוכות הגורל והנס שקרה ליהודים אלא לבקר את השלטון , להראות שבשלטון נמצאים אנשים לא ראויים שבכוחם לחרוץ גורלות של אנשים ועמים.

אדם שרוב זמנו נמצא במצב של שיכרות, חסר כושר שיפוט והחלטה עצמאית, מתומרן על ידי יועץ מושחת, בידיו הסמכות לחתום על מסמכים בעלי משמעות של חיים ומוות עבור עמים בשליטתו, ולאחר שהוא חותם לא ניתן לבטל אותם גם אם הוא שינה את דעתו.
המגילה מסתיימת בתיאור גדולתו של מרדכי: לאחר שסיימה אסתר את שליחותה כמצילת העם היהודי, מונה מרדכי למשנה למלך אחשוורוש ותיאור מעמדו חותם את המגילה : "ופרשת גדלת מרדכי, אשר גדלו המלך, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי, מדי ופרס. כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש, וגדול ליהודים, ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" (אסתר פרק י, פס' ב-ג).

אשה הצילה את עמה, אך המגילה מסתיימת בתיאור גדולתו של גבר, כדי להבהיר לנו שגם אם הישועה הגיעה מאישה שלטון הגבר יתקיים לעולם.
מגילת אסתר. מתוך : מאגר ספרות הקודש של סנונית.



























28 בפבר׳ 2010

מגילת אסתר באמנות - Biblical Art : Esther

The Banquet of Ahasveros - Aert de Gelder



אסתר פרק א
ביום השביעי של המשתה, ביקש אחשורוש השתוי להביא אליו את ושתי המלכה כדי להציג את יופיה
בפני כולם.


Vashti / Edwin Long, 1878




אסתר א, י-יב
ושתי מסרבת להציג את עצמה לראווה בפני המלך שריו ועבדיו, ומשלמת על כך מחיר כבד.



The Jewish Bride or Esther Bedecked / Aert de Gelder, 1684







אסתר ב, טז-יז

אסתר מצאה חן בעיני אחשורוש והוא המליך אותה למלכה תחת ושתי.



Esther and Mordechai / Aert de Gelder, 1685




אסתר פרק ד, יג-יז:
מרדכי מבקש מאסתר שתלך לאחשורוש ותבקש ממנו לבטל את הגזרה להשמיד את היהודים.
אסתר מפחדת לעשות זאת כי היא לא נקראה לבוא למלך כבר שלושים יום ומי שבא ללא הזמנה למלך והוא לא מושיט לו את שרביטו, דינו מוות.
מרדכי מזהיר אותה שאם לא תפעל להצלת עמה, רווח והצלה יבואו ליהודים ממקום אחר והיא תענש.

יג וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי, לְהָשִׁיב אֶל-אֶסְתֵּר: אַל-תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ, לְהִמָּלֵט בֵּית-הַמֶּלֶךְ מִכָּל-הַיְּהוּדִים. יד כִּי אִם-הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי, בָּעֵת הַזֹּאת--רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית-אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ--אִם-לְעֵת כָּזֹאת, הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.


Esther before Achasveros / Giovanni Andrea Sirani



אסתר פרק ה' פס' ב

המלך אחשורוש ראה את אסתר המלכה והושיט לה את שרביט הזהב שבידו.


Triumph of Mordechai / Pieter Lastman, 1624





אסתר פרק ו פס' יא
וַיִּקַּח הָמָן אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס, וַיַּלְבֵּשׁ אֶת-מָרְדֳּכָי; וַיַּרְכִּיבֵהוּ, בִּרְחוֹב הָעִיר, וַיִּקְרָא לְפָנָיו, כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ



The Banquet of Esther / Jan Victors



אסתר פרק ז, ב-ו

אסתר מספרת במשתה למלך על הגזרה להשמיד את עמה ומצביעה על המן.

ו וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר--אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, הָמָן הָרָע הַזֶּה; וְהָמָן נִבְעַת, מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה.



מקורות התמונות:


Biblical Art by Arent de Gelder - Art and the Bible

Esther - Biblical Art on the WWW

Esther - Bible Art Gallery

Rembrandt and the Purim Story / by Helen Webberley

Web Gallery of Art

הציטוטים מתוך מאגר ספרות הקודש - אסתר