יהודים התיישבו ב- Obuda החל מ 1712 , בתקופה שעדיין נאסר עליהם להתיישב בבודה.
ב 1737 נבנה שם בית כנסת, והמבנה הנוכחי החליף אותו ב 1820.
כאשר בית הכנסת נבנה הקהילה היהודית ב Obuda היתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בהונגריה , ובית הכנסת נחשב למפואר ביותר בכל האימפריה האוסטרו-הונגרית.
ב 1850 היהודים היו כ 31% מתושבי Obuda .
הקהילה התמעטה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 בעקבות מעבר של יהודים לפשט.
בית הכנסת נסגר לאחר השואה ובשנות ה- 60 הוא הפך לאולפן טלוויזיה.
החזית האלגנטית של בית הכנסת לא נפגעה , אך פנים בית הכנסת שתוכנן על ידי הארכיטקט Andreas Landesherr , בסגנון אימפריאלי צרפתי, נהרס.
באפריל 2010 הושב בית הכנסת לקהילה היהודית, וב 5 בספטמבר הוא נחנך שוב כבית כנסת במעמד הרב הראשי לישראל, יונה מצגר וסגן ראש ממשלת הונגריה Zsolt Semjen .
המטרות של המרכז להנצחת השואה הן : להציג את השואה, לאסוף חומר הקשור לשואה בהונגריה ולחקור אותו, לשלב את נושא השואה בתוכניות הלימודים בבתי הספר ולכבד את זכר קורבנות השואה.
המרכז להנצחת השואה ממוקם בבית הכנסת ברחוב Pava ובבניין הצמוד לו, מאז שנת 2004.
התערוכה הקבועה שמוצגת בבניין המרכז נקראת : משלילת זכויות לרצח עם : לזכר קורבנות השואה בהונגריה.
נושא התערוכה הוא השואה בהונגריה והמטרה היא להציג את הסבל, הרדיפות ורצח העם של היהודים והצוענים, שנידונו להשמדה בשם אידיאולוגיה גזענית.
המוטיב הדומיננטי בתערוכה הוא היחס של המדינה לאזרחיה. השנה 1938 מציינת את תחילת התהליך בו המדינה ההונגרית מנשלת קבוצת אזרחים ספציפית מכל מה שהופך אדם לאדם : זכויות, רכוש, חופש, כבוד האדם ולבסוף הקיום שלה.
התהליך הזה הואץ בשנת 1944 לאחר הכיבוש הגרמני.
התערוכה לא מציגה את האירועים בסדר כרונולוגי , אלא היא מחולקת ליחידות שמציגות את השלבים השונים ברדיפת היהודים : שלילת זכויות אזרח, רכוש, כבוד האדם, והקיום.
הערה: בדף האינטרנט כתוב שהתערוכה מוצגת בשני חדרים, אך בפועל התערוכה מחולקת ל 7 חדרים ומסתיימת בבית הכנסת.
כל חדר כולל חומר רב, תמונות , הסברים באנגלית ועמדות ממוחשבות שמאפשרות לקרוא חומר רב, תמונות, וסיפורים אישיים. חלק מהחדרים כוללים גם סרטונים שמוצגים על הקיר.
המוצגים בתערוכה דורשים נוכחות של זמן רב במקום, ולמרות זאת אין שם כיסאות.
כשביקרתי בתערוכה היה שם כיסא אחד במקום שמוקרן סרט על שיחרור אושוויץ, ליד חדר 7.
בחדר 7 שעוסק בעמדות של אישים הונגרים כלפי השואה, יש מקום ישיבה במרכז החדר.
נאלצתי להתיישב על הריצפה חלק מהזמן גם כדי לצפות בסרטים וגם כדי לנוח מהעמידה על הרגליים.
כשהגעתי לחדר 6 שעוסק בהשמדת היהודים באושוויץ, הייתי עייפה מדי מכדי לקרוא את כל החומר שניתן היה לקרוא בעמדות המחשב. לא יכולתי להקדיש את הזמן שרציתי לקריאה .
הנושאים המוצגים בתערוכה חשובים מאוד ולמרות זאת הם לא העלו את החומר על כתב בצורת ספר שניתן לרכוש.
בדף האינטרנט מצויין שמוטיב מרכזי בתצוגת הנושאים הוא סיפורי משפחות אמיתיים ועדויות אישיות .
כדי לקרוא ולשמוע את כל מה שמוצג, צריך לשבת מדי פעם ולעשות הפסקה כדי לחדש כוחות.
אין אפשרות לעבור על הכל ברצף והדבר קשה במיוחד לנכים וקשישים.
את מוסיקת החתונה היהודית ששומעים בחדר הראשון, שמזכירה את החיים לפני השואה, ניתן לשמוע לאורך כל התערוכה המסתיימת בבית הכנסת , חדר הזיכרון והאבל.
בבית הכנסת יש ספסלי זכוכית ועליהם לוחות זיכרון, לזכר קהילות ובתי כנסת שנחרבו ולזכר אנשים שנרצחו בשואה.
בתוך בית הכנסת ניתן לקרוא על דיפלומטים זרים ואזרחים הונגריים שסיכנו את נפשם כדי להציל יהודים.
בית הכנסת היה פעיל בין השנים 1924 - 1944.
בין השנים 1944 - 1945 הוא פעל כמחנה מעצר.
מ 1945 התקיימו בו מדי פעם תפילות, היה בו מטבח כשר, ומועדון קשישים.
מ 1990 התקיימו בו פעילויות של תנועות נוער וב 1999 ברית הקהילות של יהודי הונגריה תרמה אותו למרכז לתיעוד השואה.
השיפוץ של המבנה ההיסטורי החל בשנת 2003.
בפינת בית הכנסת נבנה בית תפילה חדש עבור יהודי הרובע של Pava , עם מקום ל- 80 מתפללים.
קראתי את הספר והתרשמתי שמה שמייחד אותו זה המבנה שלו : ארבעה מונולוגים של גיבורי העלילה, כל אחד בנקודת זמן אחרת, השימוש במוטיבים שלקוחים מז'אנר הרומן הרומנטי ושילוב של מסה פילוסופית בתוך העלילה.
הסיפור מתחיל במונולוג של אילונקה, גרושתו של פטר, שמתרחש בבית קפה בבודפשט , בו היא מספרת לחברה את סיפור נישואיה לפטר, בן למשפחה אריסטוקרטית ובעל בית חרושת. היא מספרת על אהבתה הגדולה אליו, אהבה חד צדדית, מכיוון שפטר היה מאוהב אהבה אובססיבית במשרתת שעבדה בבית הוריו, מה שהביא לבסוף לגירושים שלהם.
לא מצויין תאריך מדוייק למונולוג הזה בבית קפה, אך הוא התקיים לפני מלחמת העולם השנייה. המשרתת תספר מאוחר יותר במונולוג שלה שאשתו של פטר מתה כמה חודשים לפני פרוץ המלחמה. המונולוג הראשון כולל את כל מאפייני הרומן הרומנטי ואופרת הסבון : אהבה גדולה, אהבה נכזבת, אהבה בלתי אפשרית בגלל הבדלי מעמדות, אהבה אובססיבית וקנאה, אך להבדיל מרומן רומנטי הסיפור הזה מנתץ בהמשך את מיתוס סיפור סינדרלה. אמנם גם כאן האדון הצעיר והעשיר מתאהב במשרתת הענייה ומתחתן איתה למרות פער המעמדות, אך הוא לא חי איתה בעושר ואושר עד היום הזה, כמו באגדות. הוא התגרש ממנה וירד מנכסיו לאחר המלחמה. הגורל שלו התהפך ומאריסטוקרט בעל בית חרושת, הוא הפך למהגר עני בארה"ב.
הסיפור שהתחיל כעלילה מתוך הרומן הרומנטי ממשיך במונולוג השני של האדון פטר שמתפלסף על פני עמודים רבים על משמעות החיים ומבקר את החברה הבורגנית שלתוכה נולד ובה הוא חי. הוא מאריך בתיאור החיים הבורגניים שאילצו אותו כל חייו לנהוג על פי כללי התנהגות נוקשים ולא איפשרו לו התנהגות טבעית.
האדון התאהב ביהודית המשרתת היפה ודימה אותה ליהודית הגיבורה התנכית אך היא בניגוד ליהודית התנכית לא היתה גיבורה כלל. היא פיתתה אותו לא כמעשה גבורה אלא כדי להנות מהכסף שלו שנים רבות לאחר מכן. יהודית המשרתת לא יכלה להיות גיבורה, היא נולדה למשפחה ענייה מרודה ומה שהעסיק אותה זה הישרדות. במונולוג שלה, המונולוג השלישי בספר, היא מתארת את חיי העוני המחפיר של משפחתה, עוני שצמצמם את הקיום שלהם לדרגת קיום של בעל חיים.
הסופר יצר שתי דמויות קיצוניות – אחת של אריסטוקרט והשנייה של משרתת ענייה מרודה כדי להמחיש בצורה מאוד ברורה את הפערים בין המעמדות ולא רק את הפער הכלכלי, הפער ברמת החיים, אלא גם את הפער הרוחני בין שניהם. העשיר זוכה לחיים אנושיים אמיתיים ואילו העני המרוד שמנהל מאבק הישרדות לסיפוק צרכיו הבסיסיים כמו בעל חיים, בסופו של דבר חי כמו חיה גם ברמה הרוחנית.
פטר האריסטוקרט, יכל באמצעות האמצעים הכלכליים לרכוש לעצמו גם השכלה, תרבות ונימוסים : הרווחה הכלכלית איפשרה לו להיות חופשי מדאגות קיומיות ולהעסיק את מחשבותיו בנושאים כמו אהבה, בדידות וביקורת חברתית.
העושר הכלכלי איפשר לו להנות מספרות ואמנות ובכך להעשיר אותו גם מבחינה רוחנית.
באמצעות הנכסים החומריים הוא יכל להעשיר גם את רוחו ולחיות חיים אנושיים אמיתיים, דבר שנשלל ממי שחי רק כדי לשרוד.
האדם נבדל מבעלי חיים ביכולת שלו להשתמש בשפה, להביע מחשבות ורגשות בצורה אמנותית, להנות מביטויים שונים של אמנות – שירה , ספרות ומוסיקה וכמובן מה שמבדיל אותו מהבהמה זה מצפון, ערכים ונימוסים. היכולת לרכוש תכונות אנושיות אלה תלויה ביכולת לספק ראשית כל את הצרכים הקיומיים הבסיסיים.
אנשים שהגיעו לתחתית, נותרו ללא קורת גג בלבוש מרופט, וחיים במחסה מתחת לאדמה כמו העכברים ואיתם , לא זוכים להשכלה וחינוך שהיו שמאפשרים להם לפתח מערכת ערכים והתנהגות שנחשבת לתרבותית ומנומסת . כבוד ואצילות נפש הם מותרות שמהם נהנים אנשי המעמד הבינוני ומעלה. לעניים המרודים לא ניתנו כלים לפתח תכונות כאלה ואין להם את היכולת לחשוב על משהו שהוא מעבר סיפוק הצרכים הבסיסיים. כך בגלל העוני נשלל מהם גם כבודם האנושי, הרוח האנושית – המצפון והערכים, הנימוסים וההנאה מתרבות.
התיאור של הישיבה בבית קפה במונולוג הראשון הניע אותי לחפש חומר על בתי קפה בבודפשט באותה תקופה. במהלך החיפוש גיליתי שתרבות הקפה שגשגה בבודפשט בתקופה שבין 1910 לשנות ה- 30 של המאה העשרים. בתקופה זו היו מפוזרים ברחבי בודפשט כ 500 בתי קפה והם שימשו כמקומות מפגש לסופרים, משוררים ואמנים וחלקם בילה בבית הקפה החביב עליהם את רוב שעות היום בהרהורים ובכתיבה בשולחנות הקבועים שלהם.
בתי הקפה סיפקו להם ניירות וכלי כתיבה בחינם וכמו כן תפריט מיוחד, תפריט סופרים, בהנחה מיוחדת.
חוץ מאמנים גם אנשים רגילים ביקרו בבתי קפה בשביל ללגום כוס קפה בימי ראשון אחר הצהרים.
בתי הקפה ההיסטוריים של בודפשט היו בית לחיי תרבות משגשגים ואם מישהו רצה לדעת את החדשות האחרונות או רכילות בעיר, הוא היה צריך רק להתיישב באחד מבתי קפה אלה.
מתוך 500 בתי הקפה בבודפשט, קפה ניו-יורק היה האלגנטי ביותר והפופולארי ביותר בתחילת המאה העשרים :
המקום אוכלס על ידי סופרים שהעלו את הספרות ההונגרית לרמה בינלאומית וניתן היה ניתן לקרוא שם כ 400 כתבי עת שונים, ובנוסף לכתבי עת בהונגרית היו שם גם כתבי עת בצ'כית, ספרדית, צרפתית ואנגלית.
המקום הפך למרכז חיי הלילה של בודפשט בשנות העשרים עד שנת 1936 .
כאשר האדון פטר ראה בפעם הראשונה את המשרתת יהודית הוא דימה אותה לגיבורה התנכית יהודית.
"שמה הפרטי היה יהודית, תנכ"י כזה. הנערה כאילו יצאה מהעבר, מהפשטות התנ"כית...". (עמ' 134).
בעקבות התיאור הזה חיפשתי חומר על ספר יהודית, שהוא אחד מהספרים החיצוניים .
יהודית האלמנה הצעירה והיפה סיכנה את עצמה ונכנסה לאוהלו של שר צבא נבוכדנצאר, אלופרנס, כדי להציל את עמה.
היא כרתה ראשו של אלופרנס והביאה אותו לעירה, בתוליה, והודיעה לאנשי העיר שהם יכולים לצאת למלחמה.
האשורים שראו שמפקדם מת , נתקפו בהלה ונסו על נפשם.
ג. טלנובלה - בובה פראית
סיפור ההתאהבות במשרתת וסצנת הקנאה של אשתו של פטר בגלל הסרט הסגול שמצאה בארנקו הזכירה לי את הטלנובלה בובה פראית, כי גם שם האדון הצעיר מתאהב במשרתת שעובדת במשק ביתו.
