כנס מולטי ידע 2010 - יום שני 8.3.10

ביום הראשון של הכנס השתתפתי בסדנא של שירית בן-ישראל : מתרבות הקריאה ל- Multi תרבות – סיור לעולמן של ספריות העידן החדש.

הסדנא עסקה בשאלה כיצד הספריה תהפוך לרלוונטית לקהל היעד שלה או כיצד היא תהפוך לרלוונטית יותר.

הספריה פועלת בעולם גלובלי ודיגיטלי והיא צריכה להתאים את עצמה אליו . הספריה צריכה לתקשר בכלים החדשים של העולם הדיגיטלי עם קהל היעד שלה ולתת מענה מיידי לצרכיו, כדי להיות רלוונטית עבורו.
שירית הגדירה את הספריה כעסק, את הקוראים כלקוחות ואת הספרנים כאנשי שיווק.
אני מסכימה איתה שאת הספריה צריך לשווק כאילו היתה עסק: לעשות סקרים, לפרסם את הספריה באמצעי התקשורת השונים וברשתות החברתיות , אך יש לזכור שלספריה הציבורית תפקיד חברתי – ליצור שוויון בגישה למידע, לאפשר לכל שכבות האוכלוסיה להגיע למידע, כולל העניים ביותר.

היא ציינה את הנדל"ן כנכס של הספריה ששווה הרבה כסף וניתן להרוויח ממנו . זה הזכיר לי ספריה שנמצאת ברשימת הבלוגים שלי – London Public Library שמשכירה חדרים לכנסים ואירועים. לספריה יש גם גן שניתן לשכור.

ניתן לצפות בתעריפי השכירות בתחתית העמוד הזה .

Rotary Reading Garden - London Public Library - London Ontario Canada



בחלק הזה של הגן מתקיימות פעילויות לילדים, כולל שעת סיפור.


אחר הצהריים הייתי במושב – ספרייה ללא נייר ? – מודלים עדכניים

בהרצאה הראשונה – תפקידו של מוסד הספרייה בעידן הדיגיטלי של פרופ' אלחנן אדלר, עלתה השאלה האם יש צורך בספריה כמרחב פיזי בעידן המידע, עידן שבו שמקבלים את המידע באופן וירטואלי.
בעידן בו המידע מגיע ישירות אל הצרכן, מהו התפקיד של הספרייה כמרחב פיזי?
האם בעידן הספרים האלקטרוניים הציבור ימשיך לשאול ספרי נייר מהספריה המקומית ולהחזירם?
האם לא יעיל יותר להפעיל את הספריה הדיגיטלית בצורה ריכוזית?

דוגמא למוסד שויתר על המרחב הפיזי של הספריה הוא מכון ויצמן למדע. הנהלת מכון ויצמן החליטה לוותר על בניין הספריה המרכזית. הם רכשו גירסאות דיגיטליות של כתבי עת והסבו את הבניין למטרה אחרת.
צוות הספריה מפעיל את השירותים הדיגיטליים מתוך משרד אך הספריה המרכזית כמרחב פיזי לחוקרים כבר לא קיימת.

בעידן המידע יותר ויותר מידע מגיע ישירות לקורא בכל מקום ובכל זמן והוא אינו צריך להיות במקום מוגדר כדי לקבל מידע בזמן מוגדר.

הספריות האקדמיות עברו מהפכה דיגיטלית בתחום כתבי העת השוטפים והן עוברות כעת מהפכה דיגיטלית גם בתחום כרכים ישנים של כתבי העת.

ספרים הופכים ליותר ויותר נגישים באינטרנט ויש גם מכשירי קריאה אישיים:
Kindle, Nook, Sony Reader, ipad

האם בעידן של ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לא יהיה יעיל יותר לספק פרסומים דיגיטליים בצורה מרוכזת ואפילו ארצית?


היום הראשון של הכנס הסתיים בהופעה של חנן יובל – קטעי שירה מתוך " סידור אישי".

תפילת חנן - Ynet

הסידור האישי של חנן יובל - nrg מעריב

אני וסוד רוחי: חנן יובל מתכתב עם היהדות - nrg מעריב

כנס מולטי ידע 2010 - יום שלישי 9.3.10

היום השני של הכנס נפתח בהצגת קטלוג הספרים הישראלי של מרכז ההדרכה לספריות בישראל.
על פי עלון של מרכז ההדרכה לספריות בישראל יוכל בקרוב כל גולש להתעדכן באופן מיידי בספרים החדשים ביותר, לעיין בסריקות כריכה קדמית ואחורית של כל ספר חדש, להוסיף ביקורות לספרים, ליצור שאילתות אישיות, לבנות סל פריטים אישי.
ספריות מנויות יוכלו גם להוריד קיטלוגים באופן עצמאי בהתאם לתוכנה המותקנת בספריה.

במליאה נשא דברים ראש מינהל תרבות , צח גרניט, על הזכות לצרוך תרבות ועל הזכות ליצור תרבות.
תפקיד הספריות הציבוריות הוא לאפשר לכל אדם לצרוך תרבות, להנגיש לציבור הרחב את התרבות.
כדי שהציבור יגיע למדף הספרים ויממש את זכותו לתרבות הספריות צריכות לקיים פעילויות שימשכו אליהם אנשים.
המטרה היא לחזק את הספריות כמרכזים קהילתיים ספרותיים, להגדיל את התקציב שמיועד לקיום פעולות תרבות בספריות, ולהקצות תקציב מיוחד לפעילויות לעידוד הקריאה, שתתקיימנה סביב שבוע הספר העברי.
יש תוכנית ליצור מסורת של חודש קריאה שבמרכזו תהיינה הספריות הציבוריות.

הדובר השני במליאה היה מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, שדיבר על השידור הציבורי מול תרבות הרייטינג והמסחריות.

את רשות השידור תוקפים על שני דברים : א. גביית האגרה למרות שהיא קוצצה ב 40% ושיעורה הוא מהנמוכים בעולם. ב. רייטינג נמוך.

מנכ"ל רשות השידור טוען שההתקפות על רשות השידור נובעות מיחס הבוז של החברה הישראלית לציבוריות. ההוויה הישראלית השתנתה מהוויה לאומית להוויה שבמרכזה עומד הפרט והצריכה הפרטית.
רשות השידור מייצגת את הממלכתיות, היא מפיקה ומשדרת תכנים ערכיים, תכנים בעלי ערך לאומי והצלחתה נמדדת על פי איכות התכנים ולא על פי רייטינג.
לעומתה, הצלחת הערוצים המסחריים נמדדת על פי רייטינג וכדי להשיג רייטינג גבוה הם מתמקדים בבידור ובשפה ריגושית. השפה הריגושית מונעת התייחסות רצינית לתכנים.

מכיוון שהטכנולוגיה השתנתה ויש אפשרות לקבל מידע חדשותי באופן מתמיד מהאינטרנט ומערוצי טלוויזיה אחרים ערוץ 1 צריך גם הוא לשנות את עצמו, לבדל את עצמו מאפיקי תקשורת אחרים ולהתמקד בפרשנות של המידע החדשותי ולא בחדשות עצמן שאותן ניתן לקבל באופן שוטף ממקורות אחרים.

לאחר ההפסקה בחרתי במושב : כלכלת התרבות הכתובה בעידן הדיגיטלי.

מיכאל הנדלזלץ, בהרצאתו – עתידו של הספר בעידן הדיגיטלי, טען שלספר הדיגיטלי יש יתרון רב כשמדובר בספרי עיון. ניתן לאחסן כמות גדולה של ספרי עיון ואנציקלופדיות במכשיר אלקטרוני ולשלוף ממנו מידע בקלות. הוא הסתייג מהפורמט האלקטרוני בהקשר של ספרי קריאה מכיוון שהוא איננו יכול לספק את אותה חווית קריאה כמו הפורמט המודפס. לחיצה על כפתור בקורא אלקטרוני אינה דומה לחווית קניית ספר בחנות הספרים ובזיכרון שנשאר אחר כך מחוויה זו.
ההשוואה בין חווית קריאת ספר דיגיטלי ובין חווית קריאת ספר מודפס הזכירה לי השוואה שנעשתה אמנם בתחום אחר , תחום המוסיקה, אך גם היא קשורה לשני פורמטים של כתיבה.
זמר קונטרה טנור, פיליפ ז'רוסקי, שהקליט דיסק של יצירות של ויואלדי, סיפר שהוא שר מתווים בכתב ידו של המלחין, העתק של כתב היד, מכיוון שדרך כתב היד ניתן להיכנס לאווירה של היצירה. דרך כתב היד אפשר לראות את צורת הכתיבה של המלחין, והזמר מרגיש שהוא רואה אותו בדמיונו מול שולחן הכתיבה שלו כותב את היצירה.

Philippe Jaroussky - Heroes - Vivaldi Opera Arias

הוא מתאר את חווית הקריאה מכתב היד לאחר ביצוע השיר הראשון.

קריאה של כתב יד היא חוויה שונה מקריאה של טקסט בדפוס ולמרות זאת מהפכת הדפוס הצליחה.
היא הצליחה כי היא הפכה את ייצור הטקסט לזול, מהיר והמוני.
אני מניחה שגם המהפכה הדיגיטלית תצליח, למרות שהיא מספקת חוויה שונה מזו של הספר המודפס, בגלל יתרונותיה : היא פותרת בעיה של מקום איחסון, בעיה של משקל – קורא אלקטרוני יכול להכיל מספר רב של ספרים והוא קל לנשיאה. כמו כן הוא מאפשר הגדלת פונטים – יתרון משמעותי עבור כבדי ראיה.

אחר הצהרים דיבר בסאם ג'אבר, עורך ראשי של אתר פאנט מקבוצת עיתון פנורמה.
הוא ציין שכמעט כל האוכלוסייה הערבית בארץ גולשת באתר פאנט, אתר שמשלב בין חדשות ובידור.
לאתר יש שנים עשר עורכים ומאה כותבים ויותר ממיליון גולשים ביום.

היום השני של הכנס הסתיים בהופעה של רונית אופיר ורמי הראל – קטעים מושרים מתוך "אותו הים" של עמוס עוז ושירי משוררים.

כנס מולטי ידע 2010 - יום רביעי 10.3.10

ביום השלישי של הכנס הרצתה במליאה הסופרת אבירמה גולן על - מרוב ספרים לא רואים את הספרות.

צרמה לי הנימה המתנשאת של דבריה שהספרות היא אמנות אליטיסטית שאינה יכולה להתקיים עם הדמוקרטיזציה של התגובות באינטרנט והנגישות לספרים שהופכים ליותר ויותר זולים.

דמוקרטיה וחופש ביטוי הם ערכים חיוביים שצריכים להתקיים גם כשהם משרתים את הציבור הרחב ולא רק את האליטות.

לא יתכן שהאינטלקטואלים יקדשו את הערכים האלה כשהם משרתים אותם אך יתנערו מהם כשהם משרתים את הציבור הרחב.

ובקשר למבצעי הנחות על ספרים - אני אוהבת אותם וגם ניצלתי אותם.

במושב הבוקר הציגה הסופרת נירה הראל את דף דף החדש.
נירה הראל היא עורכת האתר שמטרתו לעודד קריאת ספרות ילדים ונוער.
האתר מיועד לגולשים בכל הגילאים, לילדים ומבוגרים והוא כולל קטעי קריאה והפעלות בדרגות קושי שונות.

אחריה הציג הסופר ינץ לוי את אתר האינטרנט של סדרת הספרים – הרפתקאות דוד אריה.
האתר מציע פעילויות סביב ספרי הסדרה: הילדים מוזמנים לאייר הרפתקאות, לכתוב על הרפתקאות משלהם, לכתוב ערכים באנציקלופדיית דוד אריה ועוד.

המושב האחרון של הכנס הוקדש לקסת - מפעל תמיכה בספרות ביכורים.

המפעל פועל בשני תחומים: "קסת פרוזה" ו- "קסת שירה" והוא מלווה ספרי ביכורים במשך שנה ויותר , ליווי שכולל עריכה עד לנוסח הסופי של היצירה. המערכת מקבלת אליה כתבי יד נבחרים מהוצאות הספרים ובמשך שנה עובד עורך מנוסה עם הכותבים. להוצאה מוגש כתב יד ערוך ומוכן לדפוס.

היום האחרון של הכנס הסתיים בהופעה : זאק – גיל אלון אומר ושר ז'אק ברל.