כשנכנסים לאתר עברית רואים שבעמוד הבית מוצגות גלריות של מבצעים וקטגוריות
:
אתר עברית - עמוד הבית
ספרי מבצע, ספרים מומלצים, ספרים חדשים, רבי מכר ועוד, ובכל גלריה
מוצגים כ- 20 ספרים.
בצדו הימני של העמוד מופיעים כמה סרגלים:
קטגוריות, הנמכרים ביותר, מבצעים והטבות ומומלצים.
ההבדל בין הסרגלים לגלריות הוא שבגלריות מוצגים מבחר של פריטים ולחיצה
על פריט מעבירה את הגולש לעמוד הספר ואילו לחיצה על קישור בסרגל מעבירה לעמוד
הקטגוריה שמופיעה בו תצוגה מקוצרת של כל הספרים.
הקטגוריה הראשונה בסרגל "מבצעים והטבות" היא: "ספריה
ציבורית דיגיטלית" וכשלוחצים על הקישור, מגיעים לעמוד שלה.
ניתן למיין את הספרים שמופיעים בעמודי אתר עברית על פי שם סופר (א –
ת), שם סופר (ת-א) , שם ספר (א-ת) , שם ספר (ת-א) , החדשים ביותר, מחיר נמוך
ביותר.
עמוד ספרייה ציבורית דיגיטלית, מיון הספרים לפי החדשים ביותר:
ניתן למיין ספרים בכל הקטגוריות וכן לעשות חיפושים גם במנוע החיפוש
שמופיע בחלק העליון השמאלי של העמוד.
גם בעמודי הספרים יש אפשרויות חיפוש:
כל עמוד של ספר כולל קישור לעמוד ספרי ההוצאה, וקישור לעמוד הקטגוריה.
עמוד הספר כולל גם גלריה של המלצות נוספות בצדו השמאלי.
בסתיו הקרוב תיפתח ספריה ציבורית ראשונה מסוגה בארצות הברית – ספריה דיגיטלית
מלאה, ספריה ללא ספרים.
הספריה המכונה BiblioTech תיפתח בסאן אנטוניו, מחוז בקסר , טקסס, ומי שעומד מאחורי היוזמה
להקמתה הוא שופט המחוז נלסון וולף, בעצמו חובב ספרים מודפסים, ובעל אוסף של כ-
1000 ספרים בכריכה קשה.
הספריה הדיגיטלית תהיה ראשונה מסוגה : העיצוב שלה יהיה דומה לחנות אפל
והיא תכלול מסכי LCD, 100 קוראים אלקטרוניים להשאלה, 50 קוראים אלקטרוניים לילדים, 50
עמדות מחשב, 25 מחשבים ניידים ו-25 טאבלטים לשימוש במקום. למנויים תהיה אפשרות לשאול קוראים אלקטרוניים טעונים בספרים לשבועיים או לטעון ספרים דיגטליים למכשירים שלהם מתוך אוסף של כ 10,000 ספרים דיגיטליים.
העלות של הקמת הספריה היא כ 1.5 מיליון דולר והיא פונה בעיקר לאוכלוסיות חלשות, לתושבים עם הכנסה נמוכה שאין להם גישה למחשב בבית.
ספריה כזאת תאפשר לאזורים חלשים מבחינה כללית לשפר את
הגישה שלהם לטכנולוגיות. הכוונה היא בעיקר לאזורים עם אוכלוסיה היספנית.
בשנת 2002 כבר נעשה ניסיון להקים ספריה ציבורית שהיא כולה דיגיטלית בסניף סנטה רוזה של טוסקון, אריזונה, כדי לצמצם את
הפערים הדיגיטליים בקהילה.
כמה שנים לאחר מכן התושבים ביקשו שיוסיפו לספריה אוסף של ספרים
מודפסים.
היתרון הבולט של ספריה דיגיטלית הוא חיסכון במקום והפיכתו לאזור לימודים ועבודה קבוצתית אבל יש גם חסרונות לספריה דיגיטלית מלאה: היא לא נותנת מענה למי שרוצה לקרוא בפורמט מודפס ואוסף הספרים הדיגטליים שלה כולל רק חלק מרבי המכר שנמכרים בפורמט דיגיטלי . לספריות הציבוריות אין אפשרות לרכוש רבים מרבי המכר בפורמט דיגיטלי בגלל שחלק מהוצאות לאור מסרבות לתת להן רשיון לרכוש את הספרים שלהן בפורמט זה.
בשנת 2009 עברה ספריית Fisher-Watkinsמהפך דיגיטלי : בית הספר החליף את רובו של אוסף הספריה, 20,000 ספרים מודפסים, במקורות אלקטרוניים, כחלק ממדיניות בית הספר והמחויבות שלו להיות מוביל לאומי בחינוך העל יסודי במאה ה- 21, ולספק לתלמידים את הכלים הכרחיים ללמידה בעולם שמחובר גלובלית וחברתית.
ספרית בית הספר שולחת עתה אלפי ספרים אלקטרוניים ותכנים של מאגרי מידע סמכותיים הישר למחשבים הניידים של התלמידים והיא תומכת גם בקריאה לא מקוונת באמצעות גישה מיידית למאות אלפי ספרים אלקטרוניים שנשלחו ל- 200 קוראים אלקטרוניים - eReaders של בית הספר.
המאפיינים של סביבת הלימוד הדינמית והאינטראקטיבית של הספריה:
מחשבים חדישים עם מסכי HD למחקר וקריאה
פינות עיון ממחושבות שקטות (אזורי עבודה שקטים)
מרחב כיתתי פתוח
מסכים שמספקים לתלמידים נתונים בזמן אמת ועדכוני חדשות מרחבי העולם.
פינות ישיבה עם כורסאות
קפיטריה שמשמשת כמקום לאינטראקציה פורמאלית ולא פורמאלית בין תלמידים ומורים.
למרות שהספריה מתמקדת בספרים בפורמט האלקטרוני, מורים רבים ממשיכים לכלול בקורסים שלהם ספרים מודפסים והם מעודדים את התלמידים לקרוא בכל פורמט שנוח להם.
ביום הראשון של הכנס השתתפתי בסדנא של שירית בן-ישראל : מתרבות הקריאה ל- Multi תרבות – סיור לעולמן שלספריות העידן החדש.
הסדנא עסקה בשאלה כיצד הספריה תהפוך לרלוונטית לקהל היעד שלה או כיצד היא תהפוך לרלוונטית יותר.
הספריה פועלת בעולם גלובלי ודיגיטלי והיא צריכה להתאים את עצמה אליו . הספריה צריכה לתקשר בכלים החדשים של העולם הדיגיטלי עם קהל היעד שלה ולתת מענה מיידי לצרכיו, כדי להיות רלוונטית עבורו. שירית הגדירה את הספריה כעסק, את הקוראים כלקוחות ואת הספרנים כאנשי שיווק. אני מסכימה איתה שאת הספריה צריך לשווק כאילו היתה עסק: לעשות סקרים, לפרסם את הספריה באמצעי התקשורת השונים וברשתות החברתיות , אך יש לזכור שלספריה הציבורית תפקיד חברתי – ליצור שוויון בגישה למידע, לאפשר לכל שכבות האוכלוסיה להגיע למידע, כולל העניים ביותר.
היא ציינה את הנדל"ן כנכס של הספריה ששווה הרבה כסף וניתן להרוויח ממנו . זה הזכיר לי ספריה שנמצאת ברשימת הבלוגים שלי – London Public Library שמשכירה חדרים לכנסים ואירועים. לספריה יש גם גן שניתן לשכור.
Rotary Reading Garden - London Public Library - London Ontario Canada
בחלק הזה של הגן מתקיימות פעילויות לילדים, כולל שעת סיפור.
אחר הצהריים הייתי במושב – ספרייה ללא נייר ? – מודלים עדכניים
בהרצאה הראשונה – תפקידו של מוסד הספרייה בעידן הדיגיטלי של פרופ' אלחנן אדלר, עלתה השאלה האם יש צורך בספריה כמרחב פיזי בעידן המידע, עידן שבו שמקבלים את המידע באופן וירטואלי. בעידן בו המידע מגיע ישירות אל הצרכן, מהו התפקיד של הספרייה כמרחב פיזי? האם בעידן הספרים האלקטרוניים הציבור ימשיך לשאול ספרי נייר מהספריה המקומית ולהחזירם? האם לא יעיל יותר להפעיל את הספריה הדיגיטלית בצורה ריכוזית?
דוגמא למוסד שויתר על המרחב הפיזי של הספריה הוא מכון ויצמן למדע. הנהלת מכון ויצמן החליטה לוותר על בניין הספריה המרכזית. הם רכשו גירסאות דיגיטליות של כתבי עת והסבו את הבניין למטרה אחרת. צוות הספריה מפעיל את השירותים הדיגיטליים מתוך משרד אך הספריה המרכזית כמרחב פיזי לחוקרים כבר לא קיימת.
בעידן המידע יותר ויותר מידע מגיע ישירות לקורא בכל מקום ובכל זמן והוא אינו צריך להיות במקום מוגדר כדי לקבל מידע בזמן מוגדר.
הספריות האקדמיות עברו מהפכה דיגיטלית בתחום כתבי העת השוטפים והן עוברות כעת מהפכה דיגיטלית גם בתחום כרכים ישנים של כתבי העת.
ספרים הופכים ליותר ויותר נגישים באינטרנט ויש גם מכשירי קריאה אישיים: Kindle, Nook, Sony Reader, ipad
האם בעידן של ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לא יהיה יעיל יותר לספק פרסומים דיגיטליים בצורה מרוכזת ואפילו ארצית?
היום הראשון של הכנס הסתיים בהופעה של חנן יובל – קטעי שירה מתוך " סידור אישי".
