ביום שני השתתפתי בסיור בספריית אוניברסיטת חיפה שהתקיים במהלך יום עיון שעסק בשיווק הספריה באמצעות סרטוני וידאו ופעילויות נוספות.
ניתן היה להבחין במהלך הסיור בתפוסה המלאה של השולחנות , בשימוש שנעשה
בספריה כמקום שקט לעבודה עצמית, שאולי משמש תחליף לפינת עבודה בבית. אולם הקריאה של הספרייה מרווח, שקט ומכניס את המבקר לאווירה של לימודים.
כשחשבתי על כך שאחת הסיבות לשימוש בספריה הוא הצורך במקום שקט מותאם
ללימודים, נזכרתי בסרטון שמצאתי על ילד אמריקאי שמנע סגירה של ספריה שכונתית בטענה
שהוא זקוק לספריה כמקום להכנת שיעורי בית.
הילד חי עם סבא שלו במספרה שמשמשת להם גם מקום מגורים ואין לו פרטיות
ותנאים להכנת שיעורי בית ולכן קיומה של הספריה השכונתית הוא הכרחי מבחינתו.
המאבק שלו הצליח והספריה לא נסגרה.
הסיור בספריה הזכיר לי סרטון
נוסף שהמטרה שלו לשווק ספריה של מוסד אקדמי.
בסרטון מככב סטודנט (שחקן) שטוען שציוניו גבוהים כי הוא לומד למבחנים
שלו בספריה.
הסרטון עשוי בהומור והמסר שלו ברור – אם תלמד בספריה תצליח במבחנים
שלך.
הסרטון הזה מתקשר לנושא הראשון שבו עסק יום העיון - שיווק הספריה באמצעות סרטונים.
ספריית האוניברסיטה ניסתה ליצור סרטון שבו מככבת סטודנטית/שחקנית אך
הסרטון זכה לביקורות רעות בטענה שזה לא אמין ושעדיף שתככב בו ספרנית אמיתית.
אני חולקת על הטענה ששחקן או סטודנט פחות אמינים מספרנית ככוכבי סרטוני ספריה כי צפיתי בסרטונים שמככבים בהם סטודנטים (או שחקנים) סרטונים הומוריסטיים
ואמינים מאוד.
סרטון הדרכה לשימוש במכונה להשאלה עצמית בספריית אוניברסיטה:
סרטון נוסף שמככב בו סטודנט, סרטון של הספריה המרכזית של אוניברסיטת בוקרשט :
הסרטון ארוך , נמשך כעשר דקות, והסטודנט מציג בו את מחלקות הספריה והשרותים שהיא נותנת.
סרטון נוסף שמעודד שימוש בספרייה הוא Azalea goes to the Library המציג ילדה בת שלוש משחקת וקוראת בספריית הילדים. היוצר של הסרט והדובר בו הוא האבא של הילדה שמבקר איתה בספרייה פעם או פעמיים בשבוע וקורא לה כל יום סיפור. הוא עובר על פני מדורים שונים בספריה ומציג אותם.
בקטע המצורף לסרטון הוא כתב שהספריה היא מקום מצויין להתפתחות הילד והוא מקווה שהוידאו יעודד הורים לקחת את ילדיהם לספריה.
ולסיום - סרטון שונה שאיננו משווק ספרייה. זהו סרטון מצחיק על ראפר שמכור לקריאה.
המסר שלו קליט וברור - אני קורא ספר. לעולם אל תפריעו לי כשאני קורא ספר.
הסרטון זוכה להצלחה רבה : 6,395,000 צפיות ביוטיוב , 93,000 likes ו- 28,000 תגובות.
ביום הראשון של הכנס השתתפתי בסדנא של שירית בן-ישראל : מתרבות הקריאה ל- Multi תרבות – סיור לעולמן שלספריות העידן החדש.
הסדנא עסקה בשאלה כיצד הספריה תהפוך לרלוונטית לקהל היעד שלה או כיצד היא תהפוך לרלוונטית יותר.
הספריה פועלת בעולם גלובלי ודיגיטלי והיא צריכה להתאים את עצמה אליו . הספריה צריכה לתקשר בכלים החדשים של העולם הדיגיטלי עם קהל היעד שלה ולתת מענה מיידי לצרכיו, כדי להיות רלוונטית עבורו. שירית הגדירה את הספריה כעסק, את הקוראים כלקוחות ואת הספרנים כאנשי שיווק. אני מסכימה איתה שאת הספריה צריך לשווק כאילו היתה עסק: לעשות סקרים, לפרסם את הספריה באמצעי התקשורת השונים וברשתות החברתיות , אך יש לזכור שלספריה הציבורית תפקיד חברתי – ליצור שוויון בגישה למידע, לאפשר לכל שכבות האוכלוסיה להגיע למידע, כולל העניים ביותר.
היא ציינה את הנדל"ן כנכס של הספריה ששווה הרבה כסף וניתן להרוויח ממנו . זה הזכיר לי ספריה שנמצאת ברשימת הבלוגים שלי – London Public Library שמשכירה חדרים לכנסים ואירועים. לספריה יש גם גן שניתן לשכור.
Rotary Reading Garden - London Public Library - London Ontario Canada
בחלק הזה של הגן מתקיימות פעילויות לילדים, כולל שעת סיפור.
אחר הצהריים הייתי במושב – ספרייה ללא נייר ? – מודלים עדכניים
בהרצאה הראשונה – תפקידו של מוסד הספרייה בעידן הדיגיטלי של פרופ' אלחנן אדלר, עלתה השאלה האם יש צורך בספריה כמרחב פיזי בעידן המידע, עידן שבו שמקבלים את המידע באופן וירטואלי. בעידן בו המידע מגיע ישירות אל הצרכן, מהו התפקיד של הספרייה כמרחב פיזי? האם בעידן הספרים האלקטרוניים הציבור ימשיך לשאול ספרי נייר מהספריה המקומית ולהחזירם? האם לא יעיל יותר להפעיל את הספריה הדיגיטלית בצורה ריכוזית?
דוגמא למוסד שויתר על המרחב הפיזי של הספריה הוא מכון ויצמן למדע. הנהלת מכון ויצמן החליטה לוותר על בניין הספריה המרכזית. הם רכשו גירסאות דיגיטליות של כתבי עת והסבו את הבניין למטרה אחרת. צוות הספריה מפעיל את השירותים הדיגיטליים מתוך משרד אך הספריה המרכזית כמרחב פיזי לחוקרים כבר לא קיימת.
בעידן המידע יותר ויותר מידע מגיע ישירות לקורא בכל מקום ובכל זמן והוא אינו צריך להיות במקום מוגדר כדי לקבל מידע בזמן מוגדר.
הספריות האקדמיות עברו מהפכה דיגיטלית בתחום כתבי העת השוטפים והן עוברות כעת מהפכה דיגיטלית גם בתחום כרכים ישנים של כתבי העת.
ספרים הופכים ליותר ויותר נגישים באינטרנט ויש גם מכשירי קריאה אישיים: Kindle, Nook, Sony Reader, ipad
האם בעידן של ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לא יהיה יעיל יותר לספק פרסומים דיגיטליים בצורה מרוכזת ואפילו ארצית?
היום הראשון של הכנס הסתיים בהופעה של חנן יובל – קטעי שירה מתוך " סידור אישי".