היום השני של הכנס נפתח בהצגת קטלוג הספרים הישראלי של מרכז ההדרכה לספריות בישראל.
על פי עלון של מרכז ההדרכה לספריות בישראל יוכל בקרוב כל גולש להתעדכן באופן מיידי בספרים החדשים ביותר, לעיין בסריקות כריכה קדמית ואחורית של כל ספר חדש, להוסיף ביקורות לספרים, ליצור שאילתות אישיות, לבנות סל פריטים אישי.
ספריות מנויות יוכלו גם להוריד קיטלוגים באופן עצמאי בהתאם לתוכנה המותקנת בספריה.
במליאה נשא דברים ראש מינהל תרבות , צח גרניט, על הזכות לצרוך תרבות ועל הזכות ליצור תרבות.
תפקיד הספריות הציבוריות הוא לאפשר לכל אדם לצרוך תרבות, להנגיש לציבור הרחב את התרבות.
כדי שהציבור יגיע למדף הספרים ויממש את זכותו לתרבות הספריות צריכות לקיים פעילויות שימשכו אליהם אנשים.
המטרה היא לחזק את הספריות כמרכזים קהילתיים ספרותיים, להגדיל את התקציב שמיועד לקיום פעולות תרבות בספריות, ולהקצות תקציב מיוחד לפעילויות לעידוד הקריאה, שתתקיימנה סביב שבוע הספר העברי.
יש תוכנית ליצור מסורת של חודש קריאה שבמרכזו תהיינה הספריות הציבוריות.
הדובר השני במליאה היה מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, שדיבר על השידור הציבורי מול תרבות הרייטינג והמסחריות.
את רשות השידור תוקפים על שני דברים : א. גביית האגרה למרות שהיא קוצצה ב 40% ושיעורה הוא מהנמוכים בעולם. ב. רייטינג נמוך.
מנכ"ל רשות השידור טוען שההתקפות על רשות השידור נובעות מיחס הבוז של החברה הישראלית לציבוריות. ההוויה הישראלית השתנתה מהוויה לאומית להוויה שבמרכזה עומד הפרט והצריכה הפרטית.
רשות השידור מייצגת את הממלכתיות, היא מפיקה ומשדרת תכנים ערכיים, תכנים בעלי ערך לאומי והצלחתה נמדדת על פי איכות התכנים ולא על פי רייטינג.
לעומתה, הצלחת הערוצים המסחריים נמדדת על פי רייטינג וכדי להשיג רייטינג גבוה הם מתמקדים בבידור ובשפה ריגושית. השפה הריגושית מונעת התייחסות רצינית לתכנים.
מכיוון שהטכנולוגיה השתנתה ויש אפשרות לקבל מידע חדשותי באופן מתמיד מהאינטרנט ומערוצי טלוויזיה אחרים ערוץ 1 צריך גם הוא לשנות את עצמו, לבדל את עצמו מאפיקי תקשורת אחרים ולהתמקד בפרשנות של המידע החדשותי ולא בחדשות עצמן שאותן ניתן לקבל באופן שוטף ממקורות אחרים.
לאחר ההפסקה בחרתי במושב : כלכלת התרבות הכתובה בעידן הדיגיטלי.
מיכאל הנדלזלץ, בהרצאתו – עתידו של הספר בעידן הדיגיטלי, טען שלספר הדיגיטלי יש יתרון רב כשמדובר בספרי עיון. ניתן לאחסן כמות גדולה של ספרי עיון ואנציקלופדיות במכשיר אלקטרוני ולשלוף ממנו מידע בקלות. הוא הסתייג מהפורמט האלקטרוני בהקשר של ספרי קריאה מכיוון שהוא איננו יכול לספק את אותה חווית קריאה כמו הפורמט המודפס. לחיצה על כפתור בקורא אלקטרוני אינה דומה לחווית קניית ספר בחנות הספרים ובזיכרון שנשאר אחר כך מחוויה זו.
ההשוואה בין חווית קריאת ספר דיגיטלי ובין חווית קריאת ספר מודפס הזכירה לי השוואה שנעשתה אמנם בתחום אחר , תחום המוסיקה, אך גם היא קשורה לשני פורמטים של כתיבה.
זמר קונטרה טנור, פיליפ ז'רוסקי, שהקליט דיסק של יצירות של ויואלדי, סיפר שהוא שר מתווים בכתב ידו של המלחין, העתק של כתב היד, מכיוון שדרך כתב היד ניתן להיכנס לאווירה של היצירה. דרך כתב היד אפשר לראות את צורת הכתיבה של המלחין, והזמר מרגיש שהוא רואה אותו בדמיונו מול שולחן הכתיבה שלו כותב את היצירה.
Philippe Jaroussky - Heroes - Vivaldi Opera Arias
הוא מתאר את חווית הקריאה מכתב היד לאחר ביצוע השיר הראשון.
קריאה של כתב יד היא חוויה שונה מקריאה של טקסט בדפוס ולמרות זאת מהפכת הדפוס הצליחה.
היא הצליחה כי היא הפכה את ייצור הטקסט לזול, מהיר והמוני.
אני מניחה שגם המהפכה הדיגיטלית תצליח, למרות שהיא מספקת חוויה שונה מזו של הספר המודפס, בגלל יתרונותיה : היא פותרת בעיה של מקום איחסון, בעיה של משקל – קורא אלקטרוני יכול להכיל מספר רב של ספרים והוא קל לנשיאה. כמו כן הוא מאפשר הגדלת פונטים – יתרון משמעותי עבור כבדי ראיה.
אחר הצהרים דיבר בסאם ג'אבר, עורך ראשי של אתר פאנט מקבוצת עיתון פנורמה.
הוא ציין שכמעט כל האוכלוסייה הערבית בארץ גולשת באתר פאנט, אתר שמשלב בין חדשות ובידור.
לאתר יש שנים עשר עורכים ומאה כותבים ויותר ממיליון גולשים ביום.
היום השני של הכנס הסתיים בהופעה של רונית אופיר ורמי הראל – קטעים מושרים מתוך "אותו הים" של עמוס עוז ושירי משוררים.
