5 בנוב׳ 2011

ספריית השאלה למכשירי קינדל - Kindle Lending Library



ב AMAZON מאמינים שספריית ההשאלה לבעלי קינדל תעודד רכישת ספרים אלקטרוניים ורכישת מנוי לשירות PRIME .

מנוי לשירות AMAZON PRIME מקנה לבעלי קינדל את האפשרות לשאול ספרים בחינם מתוך מבחר של אלפי כותרים.

האוסף כולל 100 רבי מכר שנכללים ברשימת רבי המכר של ה New York Times .

המנוי לשירות ה PRIME עולה 79$ לשנה והוא מאפשר גישה ללא הגבלה לסרטים דיגיטליים ולתוכניות טלוויזיה וכן משלוח חינם לפריטים שנרכשו ב AMAZON .

כעת נוסף גם השירות של השאלת ספרים לבעלי מכשירי קינדל.

ההשאלה מוגבלת לכותר אחד בחודש. ההשאלה לא מוגבלת בזמן, אין תאריך החזרה, אך כדי לשאול ספר אחר בחודש הבא, חייבים קודם להחזיר את הספר המושאל.

בספר מושאל, כמו בספר קנוי, ניתן להוסיף הערות, ולסמן קטעים ומכשיר הקינדל יזכור את כל הסימונים.

הכותרים בספריית ההשאלה לבעלי קינדל מגיעים ממגוון הוצאות לאור וברוב המקרים AMAZON הגיעה איתם להסכם של סכום קבוע עבור כותר.

עם השקת השירות מצפים ב AMAZON לתוצאות הבאות :
בעלי מכשירי קינדל יקראו יותר, הכנסות המוציאים לאור יגדלו, והסופרים יקבלו תמלוגים גבוהים יותר.

 Amazon Rolls Out Kindle Lending Library



4 בנוב׳ 2011

הורים מרעילים - סוזן פורווארד

בעקבות זעזוע ממקרי אלימות של אבות נגד בנותיהם שתועדו במצלמות וידאו החלטתי להביא דברים על אלימות פיסית מתוך ספרה של סוזן פורווארד : הורים מרעילים.

הדברים מובאים מתוך הפרק השישי שעוסק בהתעללות פיסית :

במיליוני בתים בעולם המערבי, בכל שכבה כלכלית או חברתית, מתבצע פשע נורא מדי יום – התעללות פיסית בילדים.
אנשים רבים מאמינים עדיין, שלהורים יש לא רק זכות , כי אם חובה, להשתמש בעונשים גופניים כדי לחנך את ילדיהם. הביטוי הקדום "חושך שבטו שונא בנו" זוכה לוואריאציות בשפות שונות, אבל הרעיון נשאר תמיד זהה.
 עד לא מכבר, לילדים לא היו כל זכויות חוקיות, ההתייחסות הכללית אליהם היתה כאל פיסות רכוש השייכות להוריהם. במשך מאות שנים, לא ניתן היה לערער על זכויות ההורים על ילדיהם , ובשם החינוך והמשמעת, הורים היו יכולים לעשות לילדיהם כל מה שעלה על דעתם – למעט הריגתם.
היום השתנו פני הדברים. בעיית הילדים המוכים זכתה בתשומת לב ציבורית רחבה, והתעוררו תביעות ברורות להגביל את זכויותיהם של ההורים, ולמנוע את ההתעללות הגופנית כאמצעי חינוך.

למה הורים מכים את ילדיהם ?
רוב המבוגרים, שיש להם ילדים, הרגישו פעם או יותר את החשק להכות אותם מדי פעם.
תחושות אלה יכולות להיות חזקות במיוחד, כשילד אינו מפסיק לבכות, לנדנד או להמרות את פי המבוגרים.

לעיתים קרובות אין לתחושה זו קשר ישיר עם התנהגותו של הילד, והיא נובעת מעייפותו של המבוגר, ממצב של לחץ, חרדה או אומללות.

רבים מאיתנו מצליחים לשלוט ברצון להרים יד על ילדינו. לרוע המזל, הורים רבים אינם מצליחים להתאפק.

הורים מכים מאופיינים במספר אפיונים משותפים : הם סובלים מחוסר יכולת לשלוט ביצריהם, במידה מעוררת שאט נפש.
הורים מתעללים יתקפו את ילדיהם כל אימת שהם חשים רגשות שליליים חזקים, שהם זקוקים להשתחרר מהם. עבורם הכאה היא תגובה כמעט אוטומטית ללחץ.
מעבר לכך, הורים מכים באים, לעיתים קרובות , ממשפחה שבה הכאת ילדים היתה בגדר נורמה מקובלת. מרבית התנהגותם כבוגרים היא חזרה מדויקת על התנסויות וחוויות שהם חוו בילדותם.
דמות ההזדהות שלהם בילדותם היתה זו של הורה מכה. אלימות היתה האמצעי היחידי בעזרתו למדו להתמודד עם בעיות ותחושות – במיוחד תחושות של כעס.

קיימים סוגים רבים של הורים מתעללים, אולם אין ספק , כי בקצה הגרוע ביותר של קשת הטיפוסים הללו, נמצאים אותם אנשים שילדיהם מתקיימים, כביכול, רק לצורך פורקן היצרים הברוטאליים של הוריהם.
רבים ממבוגרים אלה מדברים, נראים ומתנהגים בדיוק כמו כל יצור אנושי אחר, אולם האמת היא שהם מפלצות – יצורים המשוללים לחלוטין כל רגש ומאפיין שיכולים להעניק להם פן אנושי ולשייך אותם לסביבתנו.

בפרק מובאים סיפורים אישיים של מטופלים שסבלו מהתעללות פיסית בילדותם :
אביה של קייט, בנקאי מכובד, נהג להכות אותה ואת אחותה בחגורה.
אווירת הטרור שקייט תיארה (עמ' 117) מחלחלת בבתיהם של ילדים מוכים. גם ברגעים השקטים, ילדים אלה חיים בפחד מפני הר הגעש הזועם, שעלול להתפרץ בכל רגע, ללא הודעה מוקדמת. וכאשר הוא מתפרץ, כל מה שהקורבן עושה כדי להתגונן מפני המכות, מצליח לעורר עוד יותר את זעמו של התוקף.

ג'ו , בחור בן 27 תיאר את האלימות כלפיו :
"אני לא זוכר אפילו למה, אבל תמיד חטפתי מכות. הייתי יכול להיות עסוק עם עצמי במשהו , ואבא שלי היה מתפרץ לחדר, צורח וצווח בקצה מיתרי הקול שלו. והדבר הבא שהייתי מודע אליו, היו המכות שהוא החטיף לי, עד שהייתי צונח ליד הקיר. הוא היה ממשיך להכות אותי עד שהייתי מטושטש, ולא ידעתי מה קורה איתי. החלק המפחיד ביותר היה, שמעולם לא ידעתי מה יעורר את התקף הזעם" (עמ' 117).

ג'ו בילה את רוב תקופת ילדותו בהמתנה לגל הזעם הבא של אביו, מתוך ידיעה שאין דבר שיוכל למנוע זאת. התנסות זו יצרה אצלו פחדים עצומים שלא עזבו אותו גם בבגרותו.
אלימות גופנית כלפי ילדים היא, לעיתים קרובות, תגובה ללחץ בעבודה, לעימות עם חבר או עם בן משפחה, או למתח כללי שנובע מחיים בלתי מספקים.

הילדים הם, בדרך כלל, מטרות קלות : הם אינם מסוגלים להשיב מלחמה, ואפשר להפחיד אותם ולגרום להם לשתוק ולכסות את דבר ההתעללות.
לרוע מזלם, העברת הכעס לאפיקים בלתי רלוונטיים גורמת לשחרור המתח לזמן קצר בלבד. המקור האמיתי של הכעס נותר בעינו, דבר אינו משתנה במהותו והוא עתיד לגרום שוב להתפתחות התקף זעם. למרבה הצער, מושא ההתקפות נותר אף הוא באזור, ובחוסר האונים שלו הוא מזמין שוב ושוב את ההתעללות בו. (עמ' 119).

פורוורד, סוזן. הורים מרעילים : על הנזקים שהם גורמים וכיצד לתקן אותם. תל-אביב : מטר, 1990. עמ' 114 – 119.



 על המחברת :   Susan Forward
האירועים המזעזעים שאליהם התכוונתי בתחילת המאמר הם :