22 במרץ 2010

מה צריך לכלול עמוד ה MySpace שלי ?


מאמר זה מתייחס לא ל- MySpace רגיל אלא ל- MySpace Music .

לזמרים ולהקות חשוב לפרסם את עצמם באמצעות אתר ב – MySpace , ולכן חשוב לדעת מה יש לכלול באתר וממה להימנע בעיצובו:

מרכיבי עמוד MySpace Music :

תמונת פרופיל
זו צריכה להיות תמונה שרואים בה את הפנים כדי ליצור תקשורת אנושית עם הצופה.
דוגמה לאתר עם תמונת פרופיל טובה היא העמוד של Carrie Underwood.

התמונה גדולה ורואים את הפנים ברור. רקע התכלת נעים והוא משתלב יפה עם המראה הבהיר של הזמרת והחולצה הכחולה שהיא לובשת. בצד ימין משולב וידאו של ריאיון עם קרי בו היא מדברת על שירי האלבום החדש שלה ומשולבים קטעים מהשירים. בתור מבקרת באתר שלא מכירה את הזמרת זה מצא חן בעיני כי הסרטון איפשר לי לטעום מהשירים לה וגם להתרשם ממנה.

ביוגרפיה קצרה
הביוגרפיה צריכה להיות קצרה ותמציתית מכיוון שלאנשים אין סבלנות לקרוא סיפור חיים או מאמר על מוסיקה. היא צריכה לכלול עובדות על הזמר כפי שהוא היום.
התרשמתי שזמרים כבר מודעים לכך שלאנשים אין סבלנות לקרוא ביוגרפיות ויש כאלה המעדיפים לשים סירטון במקום טקסט. דוגמה: האתר של Celine Dion .
עידכון: העיצוב של האתר שונה וכעת הוא כולל גם ביוגרפיה.
צפיתי באתר הרשמי שלה והתרשמתי מהדרך בה היא משווקת את עצמה. לסלין דיון יש מועדון לקוחות VIP וכדי להירשם למועדון הזה צריך לשלם דמי מנוי שנתיים. החברות במועדון מקנה הטבות כמו רכישה מוקדמת של כרטיסים להופעות, מקומות טובים והנחות. לדעתי זו דרך מקצועית ואובייקטיבית ליצור מאגר לקוחות קבוע שיש לו כוח קנייה ורצון לרכוש את המוצרים שלה.

קישור לאתר הרשמי:
כל עמודי הזמרים ב MySpace Music שנכנסתי אליהם כללו קישור לאתר הרשמי . זה מובן מאליו שזמר יתן קישור לאתר הרשמי שלו. האתר הרשמי כולל מידע מקיף על הזמר - ביוגרפיה, דיסקוגרפיה, תמונות, סרטוני וידאו, חדשות , מידע על הופעות ובדרך כלל גם פורום.
באתר של Giorgia Fumanti מופיע לא רק קישור אל האתר הרשמי : http://www.giorgiafumanti.com/ אלא גם באנר למייספייס שלה שניתן להעתיק.

תמונות וסרטוני וידאו :

לדעת מחבר המאמר התמונות והסרטונים לא צריכים להופיע בעמוד הראשי אלא להפנות אליהם באמצעות קישורים שיופיעו מתחת לתמונת הפרופיל.
לדעתו אפשר להוסיף לעמוד הראשי לכל היותר וידאו אחד.
במהלך הגלישה נתקלתי בעמוד פרופיל שכלל רק וידאו אחד, האתר של Melle Augustine , אבל עמודי פרופיל אחרים שביקרתי בהם כללו שלושה סרטוני וידאו ומעלה וזה לא נתן תחושה של אתר עמוס. אולי בגלל שהם מסדורים בטור אחד ולא מפוזרים על פני האתר.
בקשר לתמונות - ל Giorgia Fumenti יש קישור בפרופיל שלה לאלבומי תמונות, כמו שהמחבר מציע, אך הפרופיל שלה כולל גם מצגת תמונות .
מוסיקה

המוסיקה שלך, זה הדבר האמיתי שבשבילו כדאי ליצור את האתר. תן לאנשים להאזין למוסיקה שלך ותן להם להוסיף אותה לפרופילים שלהם. אל תאפשר למוסיקה להתנגן באופן אוטומטי כשאנשים מגיעים לדף שלך כי יש לגולשים נטייה לפתוח כמה עמודים בו זמנית ואם בוקע רעש מכמה אתרים בבת אחת, הגולש יסגור את כולם מבלי להאזין לאף אחד.
תן לאנשים להתרשם קודם מהאתר שלך, לצפות בתמונה ובביוגרפיה ולאחר מכן תן להם ללחוץ על כפתור הנגן.
כל עמוד ב MySpace Music יכלול נגן שירים. בדרך כלל הזמרים מאפשרים ההאזנה לשירים מלאים אך יש מקרים שבהם הם מאפשרים האזנה רק לקטעים מהשירים.
השפעות מוסיקליות
המטרה כאן היא לגרום לכך שימצאו אותך גם במהלך חיפושים של זמרים אחרים.
אם אנשים אוהבים את להקה A והסגנון שלך דומה ללהקה A אז השם של להקה A צריך להופיע בעמוד שלך כדי שכאשר אנשים יחפשו בגוגל את להקה A הם ימצאו אותך.

בין ההשפעות המוסיקליות שמציינת Giorgia Fumanti בפרופיל שלה מופיעים , Enya , Loreena McKennitt .

רשומות בבלוג

רשומות בבלוג של MySpace יעיליות כעדכוני חדשות עבור מבקרים מזדמנים באתר שלך.
ודא שיש לך כותרות משכנעות כי זה כל מה שרואים בפרופיל שלך.

דברים שיש להמנע מהם בעיצוב עמוד MySpace :

רקע שמסתיר את הטקסט
מכיוון שהדבר החשוב ביותר הוא שאנשים יוכלו לקרוא את הטקסט ולראות על מה ללחוץ אסור שתמונת רקע תעלים את הטקסט או תקשה על קריאתו.
דוגמה לטקסט בלתי קריא לחלוטין אפשר למצוא באתר של Enya .
למרות שזה MySpace רשמי של הזמרת העיצוב שלו גרוע, הרקע צורם, הוא לא מאפשר לקרוא את הטקסט, וגם יש בעיה של פונטים- הכתב בכלל לא קריא והכל נראה שם כמו קישקוש גדול. זה לא מתאים לזמרת במעמדה.
הייתי מצפה שמנהל ה MySpace שלה יכנס לשם ויתקן את מה שצריך.
תגובות זבל
אם זמר אחר או להקה אחרת רוצים לשים פרסומת לעצמם בחלק של התגובות , אל תאפשר זאת. העמוד שלך איננו קיר של פוסטרים ולא מקום עבור אנשים לומר "בואו ותכנסו לאתר שלי". התגובות נועדו כדי שמעריצים יוכלו להביע את אהבתם למוסיקה שלך וכדי שיוכלו לשאול מתי תבוא להופיע בעיר שלהם.

אנימציה
טקסט מעופף וכל מיני אובייקטים זזים וזוהרים מציגים אותך באופן מגוחך ומסיתים את תשומת הלב מהמסר. אם יש לך וידאו מצוייר למוסיקה שלך זה בסדר אבל לא משהו אחר.

לסיכום: למרות שהמחבר לא מייחס חשיבות רבה ל MySpace Music התרשמתי שהוא כלי יחצני טוב ושזמרים מנצלים אותו עד למקסימום. האתרים שלהם כוללים קישורים לחנויות מקוונות שבהן ניתן לרכוש את האלבומים שלהם, לוח הופעות, קישורים לאתרים שמשווקים כרטיסים להופעות, וחומר מגוון שכולל תמונות, נגן שירים וסרטוני וידאו.

זה כלי יחצני שמאפשר לזמר שליטה מלאה על התכנים שמתפרסמים בו, והוא מאפשר לשמור על קשר עם המעריצים שיכולים להצטרף לאתר כחברים ולפרסם תגובות .

הרשומה מבוססת על המאמר:
Dubber, So what should be on my MySpace page, New Music Strategy, 9.5.2008

ועל תוספות שלי - בדיקת אתרי MySpace Music, התרשמות אישית שלי וסיכום.

21 במרץ 2010

מוסיקה קלאסית ברשת


בזמן האחרון גלשתי הרבה ב YouTube בחיפוש יצירות מוכרות וחביבות בתחום המוסיקה הקלאסית.
במהלך הגלישה גיליתי זמרים ונגנים שלא ידעתי עליהם קודם לכן, וגם שמתי לב לכך שיצירות קלאסיות פופולאריות זוכות לרייטינג ולאהדה ציבורית כמו להיטי פופ.
חלק מהסרטונים הם הקלטות מתוך קונצרטים וחלק הם שילוב של יצירה מוסיקלית מתוך דיסק ותמונה של המלחין או המבצע. לפעמים הסרטון הוא מצגת תמונות המלווה ביצירה מתוך דיסק.
מצגת כזאת מצאתי על ריקוד הונגרי מס' 5 של ברהמס – היצירה מלווה בתמונותיו של המלחין.
לסרטון יש רייטינג של כ 1,600,000 צפיות ו- 1,600 תגובות.







חלק מהסרטונים הם מצגות של תמונות נוף המשקפות את האווירה של היצירה המוסיקלית.
סרטונים כאלה נעשו ליצירות כמו Adagio - Albinoni
, Canon in D Major- Pachelbel
Morning - Peer Gynt - Edvard Grieg ועוד.



דרך החיפושים ב YouTube הגעתי לשמות חדשים מבחינתי של זמרות בתחום המוסיקה הקלאסית כמו Anna Netrebko ו- Elina Garanca .
לזמרות האלה יש גם אתרי אינטרנט רשמיים מעוצבים יפה שכוללים מידע רב והם מזכירים במבנה ובעיצוב שלהם אתרים של זמרי פופ.
יש דגש רב על הצד החזותי, פרסום גלריית תמונות, מידע תעמולתי שכולל ביקורות מחמיאות על הופעות ודיסקים, קישורים למאמרים בעיתונות, מידע שיווקי – דיסקים וכיצד לרכוש אותם, ולוח הופעות.
קיים גם מרכיב של שמירת קשר עם המעריצים:
האתר של Anna Netrebko כולל בלוג בוידיאו שבו היא עונה על שאלות ששולחים לה. יש לה גם קבוצה בפייסבוק.
דוגמא לחיזוק הקשר עם הקהל ניתן לראות בסרטון הזה:





סרטון משעשע נוסף :
Doll Song - Offenbach, Andre Rieu, Carla
זו אריה (Aria) מתוך האופרה סיפורי הופמן של ז'ק אופנבך.

דוגמאות נוספות לאתרים רשמיים של זמרות אופרה : Renee Fleming , Cecilia Bartoli , Diana Damrau
חלק מהזמרים שחיפשתי עליהם חומר, אין להם אתר רשמי, אך מצאתי עליהם מידע בחברת התקליטים שלהם.
ל Phillippe Jaroussky יש דף אינטרנט באתר של EMI Classics . האתר כולל דיסקוגרפיה, ביוגרפיה וחדשות על הזמר.
יש גם אתרים שהוקמו לדיסקים שלו:
Opium , La Dolce Fiammaסרטונים רשמיים של חברת התקליטים על האלבומים שלו ניתן למצוא בערוץ של EMI CLASSICS ב YouTube .


ל- Philippe Jaroussky יש גם פורום מעריצים בינלאומי : הוא כולל גלריית תמונות ולוח הופעות וכדי לראות חלק מהמידע, כמו קישורים שמעלים משתמשי הפורום, יש להירשם לאתר.
האתר הרשמי של הזמר - Philippe Jaroussky

Philippe Jaroussky - Ombra mai fu by Handel

13 במרץ 2010

כנס מולטי ידע 2010 - יום שני 8.3.10


ביום הראשון של הכנס השתתפתי בסדנא של שירית בן-ישראל : מתרבות הקריאה ל- Multi תרבות – סיור לעולמן של ספריות העידן החדש.

הסדנא עסקה בשאלה כיצד הספריה תהפוך לרלוונטית לקהל היעד שלה או כיצד היא תהפוך לרלוונטית יותר.

הספריה פועלת בעולם גלובלי ודיגיטלי והיא צריכה להתאים את עצמה אליו . הספריה צריכה לתקשר בכלים החדשים של העולם הדיגיטלי עם קהל היעד שלה ולתת מענה מיידי לצרכיו, כדי להיות רלוונטית עבורו.
שירית הגדירה את הספריה כעסק, את הקוראים כלקוחות ואת הספרנים כאנשי שיווק.
אני מסכימה איתה שאת הספריה צריך לשווק כאילו היתה עסק: לעשות סקרים, לפרסם את הספריה באמצעי התקשורת השונים וברשתות החברתיות , אך יש לזכור שלספריה הציבורית תפקיד חברתי – ליצור שוויון בגישה למידע, לאפשר לכל שכבות האוכלוסיה להגיע למידע, כולל העניים ביותר.

היא ציינה את הנדל"ן כנכס של הספריה ששווה הרבה כסף וניתן להרוויח ממנו . זה הזכיר לי ספריה שנמצאת ברשימת הבלוגים שלי – London Public Library שמשכירה חדרים לכנסים ואירועים. לספריה יש גם גן שניתן לשכור.



ניתן לצפות בתעריפי השכירות בתחתית העמוד הזה .

Rotary Reading Garden - London Public Library - London Ontario Canada



בחלק הזה של הגן מתקיימות פעילויות לילדים, כולל שעת סיפור.


אחר הצהריים הייתי במושב – ספרייה ללא נייר ? – מודלים עדכניים

בהרצאה הראשונה – תפקידו של מוסד הספרייה בעידן הדיגיטלי של פרופ' אלחנן אדלר, עלתה השאלה האם יש צורך בספריה כמרחב פיזי בעידן המידע, עידן שבו שמקבלים את המידע באופן וירטואלי.
בעידן בו המידע מגיע ישירות אל הצרכן, מהו התפקיד של הספרייה כמרחב פיזי?
האם בעידן הספרים האלקטרוניים הציבור ימשיך לשאול ספרי נייר מהספריה המקומית ולהחזירם?
האם לא יעיל יותר להפעיל את הספריה הדיגיטלית בצורה ריכוזית?

דוגמא למוסד שויתר על המרחב הפיזי של הספריה הוא מכון ויצמן למדע. הנהלת מכון ויצמן החליטה לוותר על בניין הספריה המרכזית. הם רכשו גירסאות דיגיטליות של כתבי עת והסבו את הבניין למטרה אחרת.
צוות הספריה מפעיל את השירותים הדיגיטליים מתוך משרד אך הספריה המרכזית כמרחב פיזי לחוקרים כבר לא קיימת.

בעידן המידע יותר ויותר מידע מגיע ישירות לקורא בכל מקום ובכל זמן והוא אינו צריך להיות במקום מוגדר כדי לקבל מידע בזמן מוגדר.

הספריות האקדמיות עברו מהפכה דיגיטלית בתחום כתבי העת השוטפים והן עוברות כעת מהפכה דיגיטלית גם בתחום כרכים ישנים של כתבי העת.

ספרים הופכים ליותר ויותר נגישים באינטרנט ויש גם מכשירי קריאה אישיים:
Kindle, Nook, Sony Reader, ipad



האם בעידן של ספרים אלקטרוניים וקוראים אלקטרוניים לא יהיה יעיל יותר לספק פרסומים דיגיטליים בצורה מרוכזת ואפילו ארצית?


היום הראשון של הכנס הסתיים בהופעה של חנן יובל – קטעי שירה מתוך " סידור אישי".








תפילת חנן - Ynet



הסידור האישי של חנן יובל - nrg מעריב


אני וסוד רוחי: חנן יובל מתכתב עם היהדות - nrg מעריב





כנס מולטי ידע 2010 - יום שלישי 9.3.10


היום השני של הכנס נפתח בהצגת קטלוג הספרים הישראלי של מרכז ההדרכה לספריות בישראל.
על פי עלון של מרכז ההדרכה לספריות בישראל יוכל בקרוב כל גולש להתעדכן באופן מיידי בספרים החדשים ביותר, לעיין בסריקות כריכה קדמית ואחורית של כל ספר חדש, להוסיף ביקורות לספרים, ליצור שאילתות אישיות, לבנות סל פריטים אישי.
ספריות מנויות יוכלו גם להוריד קיטלוגים באופן עצמאי בהתאם לתוכנה המותקנת בספריה.

במליאה נשא דברים ראש מינהל תרבות , צח גרניט, על הזכות לצרוך תרבות ועל הזכות ליצור תרבות.
תפקיד הספריות הציבוריות הוא לאפשר לכל אדם לצרוך תרבות, להנגיש לציבור הרחב את התרבות.
כדי שהציבור יגיע למדף הספרים ויממש את זכותו לתרבות הספריות צריכות לקיים פעילויות שימשכו אליהם אנשים.
המטרה היא לחזק את הספריות כמרכזים קהילתיים ספרותיים, להגדיל את התקציב שמיועד לקיום פעולות תרבות בספריות, ולהקצות תקציב מיוחד לפעילויות לעידוד הקריאה, שתתקיימנה סביב שבוע הספר העברי.
יש תוכנית ליצור מסורת של חודש קריאה שבמרכזו תהיינה הספריות הציבוריות.

הדובר השני במליאה היה מוטי שקלאר, מנכ"ל רשות השידור, שדיבר על השידור הציבורי מול תרבות הרייטינג והמסחריות.

את רשות השידור תוקפים על שני דברים : א. גביית האגרה למרות שהיא קוצצה ב 40% ושיעורה הוא מהנמוכים בעולם. ב. רייטינג נמוך.

מנכ"ל רשות השידור טוען שההתקפות על רשות השידור נובעות מיחס הבוז של החברה הישראלית לציבוריות. ההוויה הישראלית השתנתה מהוויה לאומית להוויה שבמרכזה עומד הפרט והצריכה הפרטית.
רשות השידור מייצגת את הממלכתיות, היא מפיקה ומשדרת תכנים ערכיים, תכנים בעלי ערך לאומי והצלחתה נמדדת על פי איכות התכנים ולא על פי רייטינג.
לעומתה, הצלחת הערוצים המסחריים נמדדת על פי רייטינג וכדי להשיג רייטינג גבוה הם מתמקדים בבידור ובשפה ריגושית. השפה הריגושית מונעת התייחסות רצינית לתכנים.

מכיוון שהטכנולוגיה השתנתה ויש אפשרות לקבל מידע חדשותי באופן מתמיד מהאינטרנט ומערוצי טלוויזיה אחרים ערוץ 1 צריך גם הוא לשנות את עצמו, לבדל את עצמו מאפיקי תקשורת אחרים ולהתמקד בפרשנות של המידע החדשותי ולא בחדשות עצמן שאותן ניתן לקבל באופן שוטף ממקורות אחרים.

לאחר ההפסקה בחרתי במושב : כלכלת התרבות הכתובה בעידן הדיגיטלי.

מיכאל הנדלזלץ, בהרצאתו – עתידו של הספר בעידן הדיגיטלי, טען שלספר הדיגיטלי יש יתרון רב כשמדובר בספרי עיון. ניתן לאחסן כמות גדולה של ספרי עיון ואנציקלופדיות במכשיר אלקטרוני ולשלוף ממנו מידע בקלות. הוא הסתייג מהפורמט האלקטרוני בהקשר של ספרי קריאה מכיוון שהוא איננו יכול לספק את אותה חווית קריאה כמו הפורמט המודפס. לחיצה על כפתור בקורא אלקטרוני אינה דומה לחווית קניית ספר בחנות הספרים ובזיכרון שנשאר אחר כך מחוויה זו.
ההשוואה בין חווית קריאת ספר דיגיטלי ובין חווית קריאת ספר מודפס הזכירה לי השוואה שנעשתה אמנם בתחום אחר , תחום המוסיקה, אך גם היא קשורה לשני פורמטים של כתיבה.
זמר קונטרה טנור, פיליפ ז'רוסקי, שהקליט דיסק של יצירות של ויואלדי, סיפר שהוא שר מתווים בכתב ידו של המלחין, העתק של כתב היד, מכיוון שדרך כתב היד ניתן להיכנס לאווירה של היצירה. דרך כתב היד אפשר לראות את צורת הכתיבה של המלחין, והזמר מרגיש שהוא רואה אותו בדמיונו מול שולחן הכתיבה שלו כותב את היצירה.

Philippe Jaroussky - Heroes - Vivaldi Opera Arias

הוא מתאר את חווית הקריאה מכתב היד לאחר ביצוע השיר הראשון.

קריאה של כתב יד היא חוויה שונה מקריאה של טקסט בדפוס ולמרות זאת מהפכת הדפוס הצליחה.
היא הצליחה כי היא הפכה את ייצור הטקסט לזול, מהיר והמוני.
אני מניחה שגם המהפכה הדיגיטלית תצליח, למרות שהיא מספקת חוויה שונה מזו של הספר המודפס, בגלל יתרונותיה : היא פותרת בעיה של מקום איחסון, בעיה של משקל – קורא אלקטרוני יכול להכיל מספר רב של ספרים והוא קל לנשיאה. כמו כן הוא מאפשר הגדלת פונטים – יתרון משמעותי עבור כבדי ראיה.

אחר הצהרים דיבר בסאם ג'אבר, עורך ראשי של אתר פאנט מקבוצת עיתון פנורמה.
הוא ציין שכמעט כל האוכלוסייה הערבית בארץ גולשת באתר פאנט, אתר שמשלב בין חדשות ובידור.
לאתר יש שנים עשר עורכים ומאה כותבים ויותר ממיליון גולשים ביום.

היום השני של הכנס הסתיים בהופעה של רונית אופיר ורמי הראל – קטעים מושרים מתוך "אותו הים" של עמוס עוז ושירי משוררים.

כנס מולטי ידע 2010 - יום רביעי 10.3.10

ביום השלישי של הכנס הרצתה במליאה הסופרת אבירמה גולן על - מרוב ספרים לא רואים את הספרות.

צרמה לי הנימה המתנשאת של דבריה שהספרות היא אמנות אליטיסטית שאינה יכולה להתקיים עם הדמוקרטיזציה של התגובות באינטרנט והנגישות לספרים שהופכים ליותר ויותר זולים.

דמוקרטיה וחופש ביטוי הם ערכים חיוביים שצריכים להתקיים גם כשהם משרתים את הציבור הרחב ולא רק את האליטות.

לא יתכן שהאינטלקטואלים יקדשו את הערכים האלה כשהם משרתים אותם אך יתנערו מהם כשהם משרתים את הציבור הרחב.

ובקשר למבצעי הנחות על ספרים - אני אוהבת אותם וגם ניצלתי אותם.

במושב הבוקר הציגה הסופרת נירה הראל את דף דף החדש.
נירה הראל היא עורכת האתר שמטרתו לעודד קריאת ספרות ילדים ונוער.
האתר מיועד לגולשים בכל הגילאים, לילדים ומבוגרים והוא כולל קטעי קריאה והפעלות בדרגות קושי שונות.

אחריה הציג הסופר ינץ לוי את אתר האינטרנט של סדרת הספרים – הרפתקאות דוד אריה.
האתר מציע פעילויות סביב ספרי הסדרה: הילדים מוזמנים לאייר הרפתקאות, לכתוב על הרפתקאות משלהם, לכתוב ערכים באנציקלופדיית דוד אריה ועוד.

המושב האחרון של הכנס הוקדש לקסת - מפעל תמיכה בספרות ביכורים.

המפעל פועל בשני תחומים: "קסת פרוזה" ו- "קסת שירה" והוא מלווה ספרי ביכורים במשך שנה ויותר , ליווי שכולל עריכה עד לנוסח הסופי של היצירה. המערכת מקבלת אליה כתבי יד נבחרים מהוצאות הספרים ובמשך שנה עובד עורך מנוסה עם הכותבים. להוצאה מוגש כתב יד ערוך ומוכן לדפוס.

היום האחרון של הכנס הסתיים בהופעה : זאק – גיל אלון אומר ושר ז'אק ברל.