30 במרץ 2012

על ספרים דיגיטליים וכנס מולטי ידע 2012

את היום השני של הכנס התחלתי בביקור בתערוכה המקצועית  בדוכן של e-vrit , שם הציגו בפני אפליקציות של ספרי ילדים ל -ipad . הנציגה הדגימה לי את האפליקציה לסיפור אין אריות כאלה, אפליקציה שהורדתי למכשיר ה ipad שלי לאחר שחזרתי לביתי.
נושא האפליקציות מתקשר להרצאה ששמעתי יום קודם, הרצאתו של אמיר וינר מהאוניברסיטה הפתוחה על שוק הספרים הדיגיטליים.  בהרצאתו הוא טען שיש ספרי ילדים שיוצרים להם פורמט דיגיטלי אך הם לא שונים מהותית מהגירסה המודפסת. 
הספר שאני רכשתי, הוא ספר משחק דיגיטלי שמצורף לו גם משחק זיכרון עם הדמויות של הסיפור.
דוגמא שאני יכולה לתת לספרים דיגיטליים ששונים מהותית מהגירסה המודפסת, הם הספרים הדיגיטליים של דיסני, שם הסיפור משולב בסרטון, בקטעי שירה , בדפי צביעה, באפשרות הקלטה ועוד.




האתר של Disney Digital Books :
האתר מאפשר גישה למנויים לאוסף מקוון של יותר מ 600 ספרי דיסני, הוא מאפשר קריאה, קריאה תוך כדי האזנה לקריין המקריא את הטקסט, הוא מאפשר ליצור סיפור עצמאי באמצעות "בונה סיפור" , וכולל משחקי טריוויה ופאזלים.
סרטון הדגמה לספרים באתר.

לאחר שחזרתי הביתה , רכשתי גם ספרי מבוגרים ל- ipad, אחד מהם - ארוחת הערב של הרמן קוך, שמתקשר להרצאה על הסמכות החדשה , הרצאתו של עידן עמיאל, פסיכולוג קליני מבית חולים שניידר.
הוא טען שסמכות ההורים מתערערת בעולם הדיגיטלי שבו לילדים יש יתרון, כי הם ילידים דיגיטליים, לעומת ההורים שהם מהגרים דיגיטליים.

להורים קשה לעקוב אחרי הפעילות שהילדים מנהלים, היכולת שלהם להשגיח על הילדים מצטמצמת כי אין להם שליטה על הפעילות שלהם בפייסבוק, בצ'אטים, ובשיחות שמגיעות אליהם לטלפון הנייד.
אם פעם ההורים יכלו לצפות מהחלון ולראות עם מי הילד משחק, עכשיו יש להם בעיה לדעת עם מי הוא מתחבר, כי הוא יוצר חברויות בפייבוק. פעם ילדים היו מקבלים שיחות לטלפון הביתי וההורים היו מרימים את הטלפון וכך היתה להם הזדמנות לדעת מי מתקשר אל הילד שלהם. היום הילדים מקבלים שיחות והודעות לטלפון הנייד הפרטי שלהם כך שההורים לא יכולים לדעת מי מתקשר אליהם.
מצבים כאלה מתוארים בספר ארוחת ערב של הרמן קוך :

הדובר בספר הוא אב לבן בן 15 או 16 .
(העמודים שמופיעים בסוגריים הם על פי גירסה הדיגיטלית שנמצאת באפליקציה של עברית e-vrit .)

"לעיתים הזדמן לי לשוחח עם אחת מהן בטלפון, וכששאלתי אם אפשר למסור הודעה למישל ..."לא, אדוני, אין צורך להשאיר הודעה. הנייד שלו היה מכובה אז התקשרתי הביתה" (עמ' 9)

"אלא שבגילו מותר שיהיו לו כמה סודות. אסור לנו לרצות לדעת עליו הכול, כי אז אולי הוא ייסגר לגמרי" (עמ' 9)

"כשמישל היה מצ'וטט באינטרנט ונעמדתי לידו, תמיד הפניתי את גבי כלפי המכתבה שלו, כדי שלא אראה את מסך המחשב. רציתי לאותת לו בשפת הגוף שלי שאני לא בולש אחריו ולא מציץ מאחורי כתפו ולא קורא על המסך את מה שהוא מדפיס. לפעמים השמיע הטלפון הנייד שלו צליל של חליל פאן כאשר קיבל הודעת אס-אם-אס. לעיתים קרובות היה משאיר את הטלפון הנייד שלו בסביבה, ואני מודה שלפעמים, בייחוד כשהוא לא היה בבית , התחשק לי לבדוק מה קורה שם. מי שולח לו הודעה? מה כותבים לו? " (עמ' 11)

הקטעים האלה מתארים חוסר ידיעה של ההורה מה הבן שלו עושה, הוא אמנם רוצה לדעת , אך מפחד לשאול כדי שההתערבות שלו לא תתפרש כפגיעה בפרטיות של בנו.
העלילה בהמשך מתפתחת בכיוון מאוד לא צפוי. אם יש ציפיה שההתרחשות הבאה, שעליה ניתן לקרוא בספר, תיצור דילמה מוסרית אצל האב , זה לא קרה, אלא קרה משהו אחר, מפתיע, בכיוון הלא שפוי.

ההרצאות בכנס כללו הפניות לאתרי אינטרנט חשובים ומעניינים :

ההרצאה של פרופ' גבי וימן  על הטרור באינטרנט עסקה בשימוש שעושים אירגוני טרור כמו אל קעידה, החמאס, החיזבאללה והג'יהד האיסלאמי ברשתות חברתיות כמו פייבוק ויוטיוב, להפצת תעמולה, גיוס מחבלים ואימונם.
יש גם ערוצים שפונים לקהל יעד ספציפי כמו נשים וילדים, שכוללים משחקי מחשב עם מסרים של טרור ועידוד לפעולות התאבדות.

ההרצאות על המחאה החברתית עסקו באתרי המחאה בפייסבוק, ובהקשר זה אני רוצה להוסיף את הבלוג בועת נדל"ן חמורה בישראל  שמטרתו לעקוב אחרי התפתחויות בשוק הדיור, לתת מידע לציבור, לפקוח את עיניו ולהזהירו מפני בועת הנדל"ן שעומדת להתפוצץ. הם עושים עבודת קודש.

ההרצאה שהזכרתי מקודם על שוק הספרים הדיגיטליים עסקה בשוק הספרים הדיגיטליים, התפוצה שלהם בטאבלטים, סמארטפונים וקינדל.
צויינה ההוצאה לאור של אמזון, שמאפשרת לסופרים למכור את היצירות שלהם ללא תיווך של מו"ל וכך להרוויח יותר.
הוזכר אתר פאר של האוניברסיטה הפתוחה , אתר ספרים וחומרי לימוד הפתוחים לכל .

ההרצאה האחרונה במושב שבו השתתפתי היתה על האתר icast , אתר לשיווק ספרים מוקלטים.
באתר יש יותר מ 3000 פודקאסטים ותוכניות שונות, מעל ל 60,000 פרקים ומאות ספרי אודיו, חלקם מוקלטים על ידי הסופרים עצמם וחלקם על ידי שחקנים וקריינים.

למחרת נכחתי בהרצאות שעסקו בגלישת נוער באינטרנט, בגלישה בטוחה באינטרנט ובסמכות ההורים.
בהרצאה על סמכות ההורים " סמכות חדשה - התמודדות דמויות סמכות עם ילידים דיגיטליים", הרצאה שהזכרתי מקודם, ציין המרצה ספר שעוסק בנושא -  סמכות חדשה של חיים עומר.

ההרצאה השניה עסקה בחינוך לגלישה אחראית ובטוחה ברשת והצגת מדיניות ופעילות משרד החינוך.
הוזכר אתר המינהל למדע וטכנולוגיה ובו לשונית גלישה בטוחה.
אפשר גם להיכנס לפורטל השירותים והמידע הממשלתי , בקהלי יעד לבחור ב - תלמידים, ילדים ונוער, ושם יש קטגוריה של גלישה בטוחה עם קישורים לאתרים שעוסקים בנושא.

המושב הזה הסתיים בשיחה עם שני נערים שענו על שאלות בקשר לשימוש שלהם בפייסבוק.
הם דיברו על הגדרות פרטיות, אישור חברות ופירסום סטאטוסים.




















14 במרץ 2012

על קנאה ופירגון



קנאה בזולת היא רגש, אשר מתעורר אצל אנשים, וכנראה גם אצל בעלי-חיים מסוימים. הרגש מתעורר, כאשר אדם מרגיש נחות לעומת אדם אחר, ויש לו רצון לשפר את מעמדו. רגש זה יכול להתעורר בשל כל יתרון חומרי, גופני, שכלי, נפשי או רוחני, שאדם מוצא בזולתו. הקנאה מתקיימת בעקבות הרצון להיות במצבו הקיים של האדם האחר.

קנאות נפוצות הן קנאה בפופולריות או ביחס, שאדם אחר מקבל מן הסביבה או קנאה באורח החיים או מצבו הבריאותי של אדם אחר.

רגש הקנאה כולל תחושת מועקה ותסכול של האדם, זעם ועלבון, ויש לו ביטוי בהבעות הפנים, וגם בהתנהגות – התעלמות מהאדם, ביקורת, חוסר פרגון, או פעולות ישירות לפגוע בו.

במסורת הפסיכואנליטית מקובל להבחין בין שני סוגים של קנאה:

א. צרות עין, חמדנות (Envy) – קנאה מהסוג של "אני רוצה מה שיש לך, ולא מוכן שזה יהיה לך". רגש זה קיים מגיל ינקות. כאשר רגשות אלה מוכלים ומעובדים, תיווצר התפתחות תקינה של נפש האדם. אולם כאשר הם אינם מוכלים, רגשות אלה עלולים לעלות אחר כך בתוך מערכות יחסים.
ב. קנאה תחרותית (jealousy) – קנאה פחות פוגענית, מסוג "קנאת סופרים תרבה חוכמה", שמשמעותה – "אני רוצה מה שיש לך, ולא מפריע לי שגם לך יש". סוג קנאה זה מדרבן להתאמץ, כדי להיות טוב כמו מושא הקנאה.

חיובי ושלילי בקנאה :

חיובי – הקנאה נובעת מהרצון של האדם להרגיש שאין לו חסר כלשהו. הרגשה שהוא חסר דבר מה, גורמת לאדם לחוש קנאה כלפי מה שנדמה לו כטוב יותר ממה שיש לו. קנאה זאת יכולה לדרבן את האדם לפעול לשיפור מצבו, ולגלות הנעה (מוטיבציה) להתקדם בתחומים שונים.

שלילי – לרגש הקנאה יש כוחות הרס. אדם שמקנא בחברו, ואינו מצליח להתגבר על כך, עלול להרוס את קשריו עם חברו, ואפילו לחבל במה שהוא מחשיב כהצלחתו של החבר. כך חברו לא יהיה עוד 'מצליח', ורגש הקנאה יחלוף. כמו כן, רגש קנאה תופס את המשאבים הרגשיים, כדי להתמודד עם רגש זה, במקום להפנותם אל ההתפתחות האישית.

הוא משמש מקום מפגש למחנכים , העוסקים בטיפוח אקלים בית-ספרי וכישורי חיים, ולמחנכים המתמודדים עם תופעת האלימות במערכת החינוך.
האתר כולל פעילויות, מערכי שיעור, ודפי עבודה לתלמידים מותאמים לפי שכבות גיל בנושאים שונים.
האתר כולל גם מגוון סרטי הדרכה למורים ולתלמידים בנושאי אקלים בית ספרי, מניעת אלימות וטיפוח השיח הרגשי.
האתר בין הצלצולים כולל גם תתי אתרים כמו אל תלעגו לי שמתמקדת בארבעה נושאים : הבעת רגשות, אכפתיות והתחשבות, פתרון יצירתי לסכסוכים וקבלת השונה.

עוד על האתר.


מהו פרגון?

פרגון הוא הערכה חיובית, אהבה, קבלה. לפרגן למישהו זה להעריך אותו, לראות את הטוב שיש בו, ולומר לו במילים או במעשים, שאנחנו שמחים בשבילו על הטוב שיש לו. בפרגון יש רצון טוב, משאלה שיהיה לאחרים טוב, שיצליחו, שייהנו מעצמם, שיעשו טוב לעצמם. הפרגון מעודד, מאמין באדם וביכולת שלו להצליח ולהיות מרוצה.

פרגון שונה ממחמאה או מהערכה, שגם בהן יש זיהוי של משהו טוב אצל הזולת, כישרון, התנהגות ראויה להערכה והתפעלות, אך אין בהן משאלה אקטיבית שיהיה טוב.

פרגון הוא יחס הפוך לקנאה ולקטנוניות. אמנם גם בהן אנו רואים את הטוב של אחרים, אבל אין לנו רצון שיהיה להם טוב. להפך – הקנאה והקטנוניות עלולות לגרום לנו לקלקל לאחרים את הטוב שיש להם.

מתוך : כדאי לפרגן - עדי סימון בר, שלמה זיס, מטח





2 במרץ 2012

מחשבות על מגילת אסתר

בספר שבע אימהות של יוכי ברנדס שעוסק בדמויות של נשים מהתנ"ך ,  יש פרק המוקדש לאסתר.

אסתר מתוארת כמי שהחלה את דרכה בארמון , ליתר דיוק בהרמון, כבובה צייתנית שעסוקה כל היום בטיפוח עצמי ובעקבות המשימה שהוטלה עליה להציל את העם היהודי מגזרת השמדה היא חושפת צד אחר באישיותה, צד שהיה מוסתר והוא החוכמה שלה – היכולת שלה לתכנן תוכנית הצלה ולבצע אותה.

המחברת טוענת שהמגילה בקריאה רגילה מתארת מאבק בין יהודים לבין שונאיהם .
ברובד הגלוי מתחולל מאבק בין הגויים ליהודים וברובד הסמוי מתחולל מאבק בין הגברים לנשים.


מקריאת המגילה אני מתרשמת שהבעיה היא עם שונא אחד – המן, שונא בעל עמדה גבוהה וכוח רב, לא קבוצה של שונאים.
האימפריה שבה שולט אחשוורוש מגוונת מבחינה דתית ולאומית, והשנאה של המן כלפי היהודים נראית לא כשנאה דתית אלא נובעת מכך שהם נתפסים בעיניו כגורם חתרן ואפילו זה לא מה שבאמת מפריע לו אלא הפגיעה האישית בו כסמכות זהה למלך.
הוא הופך את העניין האישי בינו ובין מרדכי לעניין לאומי  : הוא מציג את היהודים כסכנה לממלכה בגלל דתם שלא מאפשרת להם לציית לחוקי המלך ולכן יש להשמידם.
העניין האישי הופך כאן לעניין עקרוני , ממלכתי,  ויש לו השלכות לגבי עם שלם שאין לו קשר למקרה.

ההחלטה של מרדכי לא להתרפס בפני המן, החתרן האמיתי והסכנה האמיתית לשלטון, היא החלטה אישית, אך עם שלם עלול לשלם את המחיר עליה.
עניין אישי שהופך לעניין עקרוני נמצא גם ברובד השני של המגילה שעליו מדברת המחברת, והוא מאבק בין גברים ונשים.

סירובה של ושתי להגיע למשתה המלך הוא עניין אישי בינה ובין אחשוורוש אך יועצי המלך ושריו הפכו אותו לעניין עקרוני וממלכתי : סירובה של ושתי לא יכול לעבור בשתיקה כי אז כל נשות הממלכה יפסיקו לציית לבעלים שלהן.

כי יצא דבר המלכה על כל הנשים , להבזות בעליהן, בעיניהן, באמרם : המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה (אסתר א, יז)

הסירוב של ושתי קיבל משמעות ממלכתית ואיגרות נשלחו לכל מדינה ומדינה ממדינות הממלכה ובה הצו שבכל בית שבו חי זוג מעורב , תהיה שפת הבעל השפה המדוברת וזה כסימן ואות לשלטון הבעל בביתו.

ההתנהלות של השלטון מתוארת לאורך כל המגילה כהתנהלות מגוחכת , ענייני הממלכה הם משתאות, מציאת מלכה חדשה למלך, ושליט האימפריה הגדולה מתואר כאדם חסר אישיות  וחסר שכל , המתומרן בקלות על ידיו יועציו.
שום דבר הוא לא מחליט בעצמו. כל דבר מחליטים בשבילו היועצים . אדם כזה עומד בראש אימפריה.

השרים מייעצים למלך לגרש את ושתי, נערי המלך יעצו לו לקבץ נערות מרחבי הממלכה , הוא מבקש את עצת המן כיצד להטיב עם אדם שהוא חפץ ביקרו .
שום דבר ממה שנעשה בממלכה הוא לא יוזמה שלו, אלא פרי מחשבה של אחרים.
הוא רק חותם על החלטות של אחרים ולאחר שהוא חותם לא ניתן לבטל את הצווים.
לכן הוא נתן למרדכי ואסתר לכתוב ספרים חדשים שמורים ליהודים להתגונן מפני הבאים להשמידם.

את גזרת ההשמדה לא ניתן לבטל "כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתם בטבעת המלך אין להשיב" (אסתר ח, ח) אך המלך חתם על ספרים חדשים שאפשרו ליהודים להילחם באויביהם.

נוצר מצב אבסורדי שבמקום לבטל את הגזרה ולמנוע שפיכות דמים, בגלל עניין בירוקרטי , לא ניתן לבטל את הגזרה וכך יוצרים גזרה חדשה שמשמעותה הרג של אנשים אחרים – הגויים שינסו לבצע את גזרת המן.
המשפט הזה, שצו שחתום בחותמת המלך לא ניתן לבטל, שמראה את האבסורד שלמסמך יש ערך יותר מחיי אדם, והבלטת עניין הספרים וחתימת המלך לאורך המגילה, נראים כביקורת על השלטון.

המגילה היא ביקורת על התנהלות השלטון בממלכת פרס ומדי .
לדעתי , המגילה לא באה לתאר רק את תהפוכות הגורל והנס שקרה ליהודים אלא לבקר את השלטון , להראות שבשלטון נמצאים אנשים לא ראויים שבכוחם לחרוץ גורלות של אנשים ועמים.

אדם שרוב זמנו נמצא במצב של שיכרות, חסר כושר שיפוט והחלטה עצמאית, מתומרן על ידי יועץ מושחת, בידיו הסמכות לחתום על מסמכים בעלי משמעות של חיים ומוות עבור עמים בשליטתו, ולאחר שהוא חותם לא ניתן לבטל אותם גם אם הוא שינה את דעתו.
המגילה מסתיימת בתיאור גדולתו של מרדכי: לאחר שסיימה אסתר את שליחותה כמצילת העם היהודי, מונה מרדכי למשנה למלך אחשוורוש ותיאור מעמדו חותם את המגילה : "ופרשת גדלת מרדכי, אשר גדלו המלך, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי, מדי ופרס. כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש, וגדול ליהודים, ורצוי לרוב אחיו, דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו" (אסתר פרק י, פס' ב-ג).

אשה הצילה את עמה, אך המגילה מסתיימת בתיאור גדולתו של גבר, כדי להבהיר לנו שגם אם הישועה הגיעה מאישה שלטון הגבר יתקיים לעולם.
מגילת אסתר. מתוך : מאגר ספרות הקודש של סנונית.