גם צלמיות הספרים בדף הבית, מוצגות בשחור-לבן.
למכשיר יש מאפיינים משותפים לאפליקציה עברית בטאבלט ומאפיינים
ייחודיים לו.
המכשיר מאפשר שינוי בהירות המסך, שינוי גודל טקסט ופעולות בטקסט כמו שיתוף
בפייסבוק שקיימות באפליקציה עברית בטאבלט,
אך הוא כולל גם אפשרויות נוספות:
יישום מיוחד לקינדל הוא X-RAY :
יישום זה כולל רשימה של שמות האנשים ושמות המושגים המופיעים בספר,
והמקומות בהם הם מופיעים.
המושגים כוללים גם ערכים מוויקיפדיה.
עמוד זה כולל שמות דמויות מתוך הספר. לחיצה על אחד השמות פותחת דף עם
מופעים של הדמות בעלילה.
בדוגמה זו מצולם העמוד הראשון שעוסק בדמות – Josef
Weber .
בראש העמוד מופיעה הגדרה של הדמות ומתחתיה ציטוטים שכוללים את שם
הדמות.
לחיצה על הציטוט מעבירה לעמוד שממנו הוא לקוח.
יש אפשרות לקבל רק רשימה של מושגים שמופיעים בספר וזאת על ידי לחיצה
על – Terms :
לחיצה על מושג מעבירה לעמוד המושג שכולל מאמר מויקיפדיה ומתחתיו
ציטוטים הכוללים את המושג.
לחיצה על ציטוט מעבירה לעמוד ממנו הוא לקוח.
יישומים נוספים, מיוחדים לקינדל :
אוסף קטעים שסומנו במהלך קריאת הספר - My Clippings
מילים שחיפש הקורא במילון במהלך הקריאה - Vocabulary Builder
יישומים נוספים, מיוחדים לקינדל :
אוסף קטעים שסומנו במהלך קריאת הספר - My Clippings
מילים שחיפש הקורא במילון במהלך הקריאה - Vocabulary Builder
על הספר:
הספר מורכב מכמה סיפורים :
הוא מתחיל בסיפור פנטסיה, שמאוחר יותר במהלך הקריאה, מתברר שהסבתא של
גיבורת הסיפור, ניצולת שואה, כתבה בנעוריה.
לאחר הפרק הראשון של סיפור הפנטסיה , מתחיל הפרק הראשון של העלילה :
גיבורת הסיפור היא אישה יהודיה בת 25, שמנהלת רומן עם גבר נשוי, בגלל שיש לה
צלקות על הפנים כתוצאה מתאונת דרכים שעברה, והיא לא מאמינה שמישהו אחר ירצה אותה.
היא עובדת בלילות במאפיה שנמצאת במרכז דתי שהקימה נזירה, שמשמשת לה גם כחברה, מייעצת לה עצות ומטיפה לה מוסר שהיא מנהלת רומן עם גבר נשוי.
דמות הנזירה מעוצבת בצורה חיובית מאוד, כאישה טובה ומאמינה, ואילו דמות הגיבורה מעוצבת כדמות אתאיסטית שבורחת מזהותה היהודית ומנהלת מערכת יחסים לא מוסרית.
אולי יש כאן ניסיון למצוא חן בעיני קהל יעד מסויים.
דמות הנזירה מעוצבת בצורה חיובית מאוד, כאישה טובה ומאמינה, ואילו דמות הגיבורה מעוצבת כדמות אתאיסטית שבורחת מזהותה היהודית ומנהלת מערכת יחסים לא מוסרית.
אולי יש כאן ניסיון למצוא חן בעיני קהל יעד מסויים.
מלבד עבודתה, הגיבורה משתתפת כבר שלוש שנים, מאז פטירת אמה, בקבוצת תמיכה לאנשים שמתמודדים
עם אבדן קרובי משפחה.
שם היא פוגשת את ג'וזף וובר, אלמן זקן, כבן 95 , שהגיע לקבוצה בעקבות
פטירת אישתו.
האלמן הזקן, גרמני במוצאו, מורה לגרמנית ואזרח מוערך בקהילה, מתיידד
איתה, ויום אחד כשהיא מסיעה אותו לביתו, הוא מספר לה שהוא פושע נאצי שחי
בזהות בדויה ומבקש ממנה שתעשה לו המתת חסד כי כך, הוא מאמין, יזכה במחילה.
הגיבורה פונה לצייד נאצים, גבר יהודי צעיר, שבתחילה הטיל ספק בדברים
שלה, אך לאחר שיחה נוספת ובירורים נוספים הוא משתכנע שיש מקום לחקירה.
במהלך העלילה הפושע הנאצי מספר את סיפור חייו בפרק ארוך, ובפרק אחר מספר את סיפורו צייד הנאצים, סיפור ,שכולל גם את הסטריאוטיפ של האמא היהודיה שמתערבת
בחיים של הבן שלה, גם אם כבר שנים רבות הוא ילד גדול.
במהלך העלילה מתפתח גם סיפור אהבה בין הגיבורה לצייד הנאצים.
במהלך העלילה מתפתח גם סיפור אהבה בין הגיבורה לצייד הנאצים.
העלילה עוסקת בהרבה נושאים והיא לא ממוקדת בנושא העיקרי – סיפורה של הסבתא , עדותה
של ניצולת שואה על חייה בגטו לודג', ועל חייה כאסירה באושוויץ.
בעלילה משולבים גם פרקים מסיפור הפנטסיה שכתבה הסבתא, סיפור שהוא משל
למה שקרה במציאות.
זהו סיפור על נערה, שאביה אופה, ועל שני אחים ערפדים שרוצחים אנשים
בעיירה.
הסיפור מקביל לסיפורה של הסבתא , שבתקופת השואה היתה נערה, אביה היה
אופה, והערפדים הם שני האחים המפקדים הנאציים באושוויץ.
הסבתא מתוארת בנעוריה כבעלת כישרון ספרותי רב, שסיפור הפנטסיה שלה כלכך מרתק, עד שאחד מהאחים המפקדים באושוויץ, לוקח אותה כמזכירתו האישית, כדי שיוכל לשמוע את המשך הסיפור.
כישרון הכתיבה שלה ושליטתה בשפה הגרמנית, איפשרו לה לקבל עבודה בתנאים טובים יותר ומנת מזון גדולה יותר , השאריות מארוחתו של המפקד, ובכך הגדילו את סיכוייה לשרוד.
לאחר השואה בוחרת הסבתא להסתיר את עברה ולא לדבר עליו במשך 70 שנה. היא אפילו לא פרסמה את סיפור הפנטסיה שעזר לה לשרוד במחנה. מה שנראה לי עומד בסתירה לתיאור שלה כסופרת מוכשרת.
לסופר יש צורך לכתוב ולניצולים יש צורך לכתוב למען הדורות הבאים וגם כדי להנציח את יקיריהם שניספו בשואה.
הכתיבה היא צורך נפשי גם כשהכותב חושש שלא יאמינו לו או שלא ירצו לקרוא את דבריו.
הסבתא מתוארת בנעוריה כבעלת כישרון ספרותי רב, שסיפור הפנטסיה שלה כלכך מרתק, עד שאחד מהאחים המפקדים באושוויץ, לוקח אותה כמזכירתו האישית, כדי שיוכל לשמוע את המשך הסיפור.
כישרון הכתיבה שלה ושליטתה בשפה הגרמנית, איפשרו לה לקבל עבודה בתנאים טובים יותר ומנת מזון גדולה יותר , השאריות מארוחתו של המפקד, ובכך הגדילו את סיכוייה לשרוד.
לאחר השואה בוחרת הסבתא להסתיר את עברה ולא לדבר עליו במשך 70 שנה. היא אפילו לא פרסמה את סיפור הפנטסיה שעזר לה לשרוד במחנה. מה שנראה לי עומד בסתירה לתיאור שלה כסופרת מוכשרת.
לסופר יש צורך לכתוב ולניצולים יש צורך לכתוב למען הדורות הבאים וגם כדי להנציח את יקיריהם שניספו בשואה.
הכתיבה היא צורך נפשי גם כשהכותב חושש שלא יאמינו לו או שלא ירצו לקרוא את דבריו.
בעלילה עולות גם הרבה שאלות בנושאים של מוסר ומערכות יחסים : דימוי
עצמי נמוך, קשר עם גבר נשוי, אמונה ואתאיזם, זהות יהודית והתבוללות, וזה בנוסף לדילמות המוסריות שקשורות
לנושא העיקרי של הספר, נושא השואה :
האם הפושעים הנאציים שביצעו זוועות בזמן המלחמה נולדו מפלצות או שהם
הפכו לכאלה?
האם כל אדם יכול להפוך למפלצת בנסיבות מסויימות?
האם אדם שרצח המונים יכול להפוך שוב לאזרח טוב והאם הוא ראוי למחילה?
האם יש זכות למישהו לסלוח לו?
ריבוי
הדילמות המוסריות , ריבוי פרטים ונושאים בהם עוסק הספר, פוגם לדעתי באיכות הסיפור,
כי הוא מסית את תשומת ליבו של הקורא מן העיקר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה