27 בינו׳ 2010

International Holocaust Remembrance Day






January 27 marks the anniversary of the liberation of Auschwitz-Birkenau, the largest Nazi death camp. In 2005, the United Nations General Assembly designated this day as International Holocaust Remembrance Day (IHRD), an annual day of commemoration to honor the victims of the Nazi era. Every member nation of the U.N. has an obligation to honor the memory of Holocaust victims and develop educational programs as part of an international resolve to help prevent future acts of genocide. The U.N. resolution that created IHRD rejects denial of the Holocaust, and condemns discrimination and violence based on religion or ethnicity.
To commemorate International Holocaust Remembrance Day, the U.S. Holocaust Memorial Museum hosts a candle-lighting ceremony attended by the Washington, D.C. diplomatic community, Holocaust survivors, and the general public
The United States officially commemorates the Holocaust during Days of Remembrance, which is held each April, marking the anniversary of the Warsaw Ghetto uprising. The Museum is mandated by the U.S. Congress to lead the nation in commemorating this day

International Holocaust Remembrance Day, United States Holocaust Memorial Museum

The Legacy of Hope - HMD Trust

חומרים חינוכיים לציון 27 בינואר - יד ושם




Auschwitz survivor , 79, tells her story for Holocaust Memorial Day - Ross Lydall, 26.01.2010

Holocaust Memorial Day commemorated - by Jessica Elgot, 27.01.2010

Holocaust Day marked at Nazi death camp Auschwitz - BBC News

Holocaust Day marked at Auschwitz - BBC News



Architecture of Murder: The Auschwitz-Birkenau Blueprints - Yad Vashem


Poems by Primo Levi - PoemHunter.com

Holocaust Memorial Day - That's How The Light Gets In

הזהו האדם? / פרימו לוי - עם עובד

אתם היושבים באין מחריד

במִשכנות מבטחים

אתם המוצאים מאכל חם ופני ידיד

בשובכם הביתה עם דמדומים

התבוננו וראו הזהו אדם

העובד בביצה הקרה;

הוא, שאינו יודע מנוחה ונלחם

למען פת-לחם זעירה

שבעבור "כן" או "לא" לבן-מוות היה

התבוננו וראו האם אִשה היא זאת

בת בלי שֵם ובלא שיער

שלא נותר בה עוד כוח לזכור

שעיניה ריקות וצונן חיקה

כצפרדע ביום חורף וכפור

הרהרו וזִכרו כי כל זאת אירע

והיו הדברים האלה

אשר אנוכי מצווכם

לחקוק בלבבכם.

ושיננתם אותם לבניכם

בשבתכם בבית בלכתכם בדרך

בשכבכם ובקומכם.

והיה כי תדוֹמוּ - יאבדו בתיכם

ויך בכם החולי מכף רגל עד קדקוד

ויהפכו מכם פניהם יוצאי חלציכם, עוד



מכל העמים / נתן אלתרמן


בבכות ילדינו בצל גרדומים

את חמת העולם לא שמענו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים,

אהבת אותנו ורצית בנו.

כי אתה בחרתנו מכל העמים,

מנורוגים, מצ'כים, מבריטים.

ובצעוד ילדינו אלי גרדומים,

ילדים יהודים, ילדים חכמים,

הם יודעים כי דמם לא נחשב בדמים -

הם קוראים רק לאם: אל תביטי.

ואוכל הגרזן בימים ובליל.

והאב הנוצרי הקדוש בעיר רום

לא יצא מהיכל עם צלמי הגואל

לעמוד יום אחד בפוגרום.

לעמוד יום אחד, יום אחד ויהודי,

במקום שעומד בו שנים כמו גדי ילד קט,

אלמוני,

יהודי .

והרבה דאגה לתמונות ופסלים

ואוצרות אמנות פן יפוצצו.

אך אוצרות-אמנות של ראשי-עוללים

אל קירות וכבישים ירוצצו.

עיניהם מדברות: אל תביטי, האם,

איך שורות ארוכות הונחנו.

חילים ותיקים וידועים לשם,

רק קטנים בקומה אנחנו.

עיניהם מדברות עוד דברים אחדים:

אלוהי האבות..ידענו

שאתה בחרתנו מכל הילדים

להרג מול כסא כבודך.

ואתה את דמנו אוסף בכדים

כי אין לו אוסף מלבדך.

ואתה מריחו כמו ריח פרחים

ואתה מלקטו במטפחת,

ואתה תבקשנו מידי הרוצחים

ומידי השותקים גם יחד.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה