סיפורי ילדים על תינוק חדש במשפחה ועוד

לפני מספר חודשים קיטלגתי ספר ילדים, הממלכה שמתחת לשלחן,  שמספר על ילד שיש לו אחות חדשה.
עד עכשיו הוא היה בן יחיד וכעת נכנסה תינוקת חדשה למשפחה והכל סובב סביבה.

השכנים והקרובים אמרו שהיא חמודה, ההורים האכילו, חיתלו ורחצו אותה, ולא היה להם פנאי , לשחק עם הילד יותם, או אפילו להקריא לו סיפור.

יותם נעלב והחליט להיכנס עם האריה הצהוב שלו מתחת לשולחן ולא לצאת משם לעולם.

הסיפור הזה מתאר מצב  של קנאה באח או אחות חדשה. הוא מתאר מצב נורמלי של הגעת תינוק חדש למשפחה.

ספר חדש שקיטלגתי לפני כמה ימים, תם ולילך מחכים לאח : על אח קטן שנולד לפני הזמן / נגה מרון, עוסק במצב חריג של לידת תינוק .

 התינוק החדש שכולם מצפים לו נולד לפני הזמן, ולכן הוא לא יכול לבוא הביתה כמו רוב התינוקות, כמה ימים לאחר הלידה, אלא צריך להישאר בפגיה, בבית החולים, כדי שיוכל להמשיך לגדול ולהתפתח.

הלידה המוקדמת, והתינוק שנשאר בבית החולים, יצרו מצב חדש שדורש הקרבה וויתורים מצד האחות והאח.

ההורים נאלצים לבלות זמן רב בבית החולים עם התינוק ולכן סבתא עברה לגור זמנית עם המשפחה כדי לטפל בילדים . האח והאחות נאלצים להיות באותו חדר יחד כדי לפנות חדר לסבתא, וזה יוצר מתח וריבים ביניהם.

גם בסיפור הזה מרגיש האח, תום, שכל תשומת הלב הופנתה אל התינוק החדש והוא נפגע מכך.
ההבדל הוא שכאן יש מצב מיוחד, תינוק חדש שנמצא בפגיה, וחייו נמצאים בסכנה.

ספר נוסף שאני רוצה לציין הוא ספר שקיטלגתי לפני שנים, הוא איננו עוסק באח או אחות חדשה , אך הוא קשור לדעתי לנושא הפגות.

הספר הילדים המסכנים / מנוחה בקרמן הוא חלק מסדרת הספרים הספריה הקטנה, סדרה חינוכית לילדים בגיל הרך והכיתות הנמוכות, שספריה כתובים ברוח היהדות.

הסיפור מספר על הילד נפתלי, שנולד עם שתי רגליים עקומות. לא עזר הגבס על רגליו ולא עזר הניתוח הכואב ואז החליטו להרכיב לו מכשירים על הרגלים.

ההליכה של נפתלי היתה מוזרה והוא היה נראה שונה משאר הילדים. למרות הכל הוא היה ילד מלא שמחת חיים ואהב לשחק ולהשתובב.

יום אחד חזר נפתלי מהגן והופיעה חבורת ילדים שצחקה על הליכתו. נפתלי חזר לביתו ופרץ בבכי מר. הוא נפגע עד עמקי נשמתו ולא יכל להפסיק לבכות ולספר לאמו מה קרה לו.
לאחר שנרגע סיפר נפתלי לאמו על ההשפלה שעבר ולאחר שסיים היא אמרה לו שהילדים שצחקו עליו הם המסכנים ולא הוא.

הדברים שאמרה אמו של נפתלי כתובים ברוח האמונה שאם ה' ברא אותך כך, סימן שזה מה שטוב בשבילך ואז אתה לא מסכן.

היא מזכירה את ביאת המשיח ואת הרפואה לבעלי המומים שתהיה עם הגעתו, אך לא כל בעלי המומים יזכו לרפואה.
בעלי המום שהמשיח לא ירפא הם אלה שהמום שלהם נמצא בנשמתם. אלה אנשים בעלי מידות מושחתות שפוגעים באנשים אחרים.
הילדים שפגעו בנפתלי, הם בעלי מום בנשמתם, נשמתם היא עקומה והם לא ראויים לגאולה ולכן הם המסכנים.
נפתלי לעומת זאת, הוא צדיק עם מידות טובות , לב זהב ונשמה טהורה ולכן הוא לא מסכן בכלל.

אני מניחה שהדברים שאומרת אמו של נפתלי מופנים לא רק אל הקוראים הצעירים, אלא גם לאימהות המקריאות את הסיפור לילדיהן. לדעתי יש כאן ניסיון להעביר מסר גם להורים לילדים בעלי מום לקבל אותם כמו שהם ולאהוב אותם כמו שהם.

נפתלי, הצדיק הקטן, אמר לאמו שיתפלל למען הילדים המסכנים כדי שתהיה רפואה לנפשם, כדי שיהיו טובים וישרים וכך גם הם יזכו לגאולה.

אני רוצה לסיים בשיר המקסים של מרים ילן שטקליס, אלישבע מה נחמדת, :

אלישבע מה נחמדת,
מה יפה אהובתי!
לה שימלת פרחים תפרתי
היא ממש כשימלתי.

אין אני יודעת למה
הם אומרים, פיסחת את?
הן משתיים הרגליים
חסרה את רק אחת?

ואומרים לי, את קרחת.
ואומרים שבור אפך...
אין אני יודעת למה
הם אינם רואים יפייך?

אל תשימי לב לאלה,
האמיני לי ביתי -
אלישבע את נחמדת
את יפה אהובתי...